יהדות קלוז'
הקהילה היהודית של קלוז'-נאפוקה (בעבר קלוז' או בשם ההונגרי קולוז'וואר או בשם היהודי קלויזענבורג) נוצרה במחצית הראשונה של המאה ה-19. יהודים החלו לפקוד את העיר בראשית המאה ה-16, אך בגלל איסור מגורי יהודים במקום לא נוצרה קהילה.
ב-13 בספטמבר 1600 ציווה הגנרל ג'ורג'ו בסטה על שחיטת היהודים, הסרבים והרומנים שהיו בקלוז'[1].
בדין וחשבון של המועצה העירונית מ-1835 מוזכרים 61 יהודים ו-48 יהודיות. שינוי חקיקה משנת 1840 אפשר מגורי יהודים בעיר והקהילה גדלה במהירות - ב-1846 נמנו 56 משפחות יהודיות. בית התפילה היהודי הישן ששכן ברחוב Kül-Magyar (כעת רחוב Aurel Vlaicu) כבר לא הכיל את כל המתפללים והקהילה עברה לבניית בית כנסת עשוי מאבן, בסגנון קלאסי, ברחוב Paris. מבנה זה יחד עם המבנים הסמוכים, בית הרב, בית המלמד ובית המוהל והמקווה, יצרו מרכז יהודי מקומי.
לאחר הקרע ביהדות הונגריה, שנוצר בעקבות הקונגרס של יהודי הונגריה בשנת 1868, יהדות קלוז' צידדה במחנה האורתודוקסי, אך כעבור זמן לא רב הופיעו בקיעים גם בקהילה זו. בשנת 1875 החסידים (שכונו "הספרדים" על שם נוסח תפילתם) הקימו לעצמם בית כנסת נפרד בשם בית אברהם ברחוב Malom (כעת נקרא G. Bariţiu) ובשנת 1881 הבורגנים והאינטלקטואלים היהודים המקומיים הקימו קהילת סטטוס קוו, שמאוחר יותר הייתה לקהילה נאולוגית ובראשה עמד וילמוש פישר. בית הכנסת הניאולוגי בקלוז' נבנה על ידי האדריכל איזידור הגנר ונחנך ב-4 בספטמבר 1887.
הקהילה האורתודוקסית הקימה את בית הספר היהודי הראשון ב-1875, בית ספר לבנים, וב-1908 הקימה בית ספר לבנות. בית הספר הניאולוגי הראשון הוקם ב-1904.
לפי המפקד של 1910 היו בקלוז' 7,046 בני הדת היהודית וב-1930 התפקדו 13,504. בדצמבר 1927, במסגרת פרעות הסטודנטים באורדיה נפגעו מוסדות יהודיים בעיר. כך תוארו הפרעות בדואר היום[2]:
- "ויסעו מאורדיא ויחנו בקלוזנברג. שם ירדו והתפרצו לתוך העיר, כי גם פה לא יכול הצבא שעמד הכן לקראתם לעצור בעדם. בעיר זו הרסו עד היסוד בית־כנסת אחד ואת המסעדה "מטרופול", שברו את התריסים בבנק הידוע "מרמורש־בלנק," נפצו את השמשות במאות בתים, החריבו כמה בתי־מסחר גדולים ושמו את השלל בכליהם."
העיר התפרסמה בעולם החסידי היהודי בין היתר הודות לחסידות צאנז-קלויזנבורג, שנוסדה בה בשנת 1927, על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, ששימש כרב הקהילה החסידית בעיר.
בעיר פעל בית חולים יהודי שהחל משנת 1919 בראשו עמד אדה גולדברגר.
ב-1941, לפני שואת יהודי צפון טרנסילבניה, היו בקלוז' 16,763 יהודים. כאשר העיר עברה לשליטת הונגריה השלטונות גירשו כל היהודים שלא היו יכולים להוכיח קיום אזרחות הונגרית למחנה ריכוז. יתר היהודים רוכזו בגטו קולוז'וואר. בהמשך גם הם הועברו למחנה ריכוז ורובם לא חזרו משם.
כיום קיימת בקלוז' קהילה יהודית קטנה המפעילה בית כנסת, מסעדה כשרה ובית חב"ד בראשות הרב דובער אורגד.
נולדו כאן
- ד"ר אלדאר רני (במקור רוזנפלד,[3] בהונגרית: Rényi Aladár; קלוז', 9 בספטמבר 1885 – ???, 15 במאי 1944)[4] [5] היה מלחין ועורך דין יהודי-הונגרי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת הספר - בוקרשט 2004. (ברומנית)
- קולוז'ואר (קלויזנבורג), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 365-368. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור חיי הקהילה במהלך מלחמת העולם השנייה
- על הקהילה היהודית בקלוז' באתר "זכור"
- ספר זיכרון (1968) ליהדות קלוז' בספריית העיר ניו יורק
- ספר זיכרון מורחב (1970) ליהדות קלוז' בספריית העיר ניו יורק
- אטילה גידו, חיי הקהילה היהודית של קלוז' נאפוקה (ברומנית)
- קולוז'וור (Kolozsvár), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת הספר - בוקרשט 2004, ע' 395.
- ^ פרטי הפרעות ברומניה, דואר היום, 22 בדצמבר 1927
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 151116/1908. Forrás: MNL-OL 30803. mikrofilm 762. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 33. oldal 20. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belváros) polgári halotti akv. 197/1948. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-11.
- ^ A halálozás bíróilag lett megállapítva. Budapesti Központi járásbíróság Pk.I. 582/943/1946/4. sz. jogerős végzése.