יהואש ביבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהואש ביבר
לידה 14 בפברואר 1937
צפָת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1992 (בגיל 54)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהואש בִּיבֶּר (14 בפברואר 19373 בינואר 1992) היה סופר עברי, עורך ומורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהואש ביבר נולד בצפת למשפחה ממייסדי קיבוץ מחניים, שעלו להתיישבות לאחר ישיבתם במחנה הכשרה בצפת. הוא גדל והתחנך בקיבוץ מחניים ובקיבוץ איילת השחר, וספג את קורות הימים הסוערים של העשור שלפני הקמת המדינה והעשור שלאחריו. בהיותו כבן שנה, ניצל עם אביו מפיגוע ירי על מונית שבה נסעו, כאשר אביו נשכב עליו והתחזה למת. אביו היה איש ביטחון מרכזי שם, וביבר ראה שמע ולמד על עלילות הברחה, העפלה, מרדפים, מארבים וכל מה שאִפיין את אזור הספר של הגליל העליון המזרחי באותן שנים. לימים נתן בכתיבתו ביטוי ספרותי מגוון לעולם המסעיר של ילדותו.

ביבר השלים את לימודי התיכון בקיבוץ רמת דוד, לאחר הפילוג הגדול בקיבוץ המאוחד, ועלה לירושלים ללימודי יהדות. לימים השתקע בעיר, ואף כתב עליה רבות ביצירתו המגוונת. הוא יצא לשליחות קצרה בארצות הברית והחל בעבודתו רבת השנים, כעורך פרסומים במשרד החינוך ובמרכז ההסברה.

יסוריו של אדם
לזכרה של אמא

יִסּוּרָיו שֶׁל אָדָם כּוֹאֲבִים
לוֹ פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לְאוֹהֲבָיו,
וּכְשֶׁהוּא בּוֹכֶה אֶת כְּאֵבָיו
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה,
אוֹהֲבָיו מְבַכִּים אוֹתוֹ בִּצְעָקָה,
וְגוֹרְדִים בְּשָׂרָם, וְקוֹרְעִים בִּגְדֵיהֶם
הַטּוֹבִים, מִתְפַּלְּשִׁים בַּעֲפָרוֹ הַטָּרִי,
וּמִתְפַּלְּלִים לִהְיוֹת כַּפָּרָתוֹ
וְכַפָּרַת יִסּוּרָיו, וּתְמוּרָה
לִכְאֵבָיו, שֶׁיֵּלֵךְ לְעוֹלָמוֹ בְּשָׁלוֹם,
וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשַׁלְוָה,
וְיִשְׁמַע אֵל מָלֵא רַחֲמִים
וְיִתְגַּדַּל וְיִתְקַּדַּשׁ,
וְיַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים,
וְיִפָּסְקוּ כְּאֵבָיו,
וְתִמָּלֵא סְאַת יִסּוּרָיו,
וִיכַסּוּ הַחֲרָסִים אֶת עֵינָיו.
וְרַק גְּנִיחוֹת כְּאֵבָיו
וְחִרְחוּר גְּסִיסָתוֹ נִשְׁאָרִים
עִמָּם לְתָמִיד, כְּאִילוּ מְבַשְּׂרִים
בִּילָלוֹת חֲתוּלִים רְעֵבִים,
שֶׁיִּסּוּרָיו שֶׁל אָדָם כּוֹאֲבִים
לוֹ וּלְאוֹהֲבָיו,
וְכִי רַחֲמָיו שֶׁל אֱלֹהִים
מְצֻמְצָמִים, וּשְׁמוּרִים תָּמִיד
לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.

ביבר החל לפרסם את סיפורי הילדים שלו בעיתונות הילדים, לרבות ב"משמר לילדים", בראשית שנות ה-60. שנים רבות הייתה כתיבתו מיועדת לילדים ובני נוער בלבד. הוא זכה בפרס זאב לספרות ילדים בשנת 1978. משנות ה-80 ואילך התפרשה כתיבתו גם לרומנים וקובצי סיפורים לקוראים מבוגרים.

ביבר היה פעיל במסגרות של סופרי ירושלים. הוא ערך ערבי ספרות, והופיע בפני קוראים פעמים רבות. הוא פרסם למעלה מששים כרכים של סיפורת - סיפורת לילדים, תרגומים וספרים שערך. שניים מסיפורי ההרפתקאות הידועים שלו תורגמו לאנגלית.

ביבר נפטר בירושלים בשנת 1992, בגיל 54. לאחר פטירתו השלימה משפחתו את הוצאת ספריו שלא הספיק להוציאם לאור.

ביבר היה נשוי לאיילה ואב לבת ובן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים ונוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדריך לבתי נכות בישראל: בתי נכות, אתרים, גלריות ציבוריות לאמנות, גני חיות, פארקים, מו"ל מרכז ההסברה - המדפיס הממשלתי, 1967 (הספר בקטלוג ULI)
  • הדימוקרטיה במדינת ישראל, מו"ל המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, ירושלים, 1969 (הספר בקטלוג ULI)
  • אורי שטנדל, מיעוטים, מו"ל משרד החינוך והתרבות - שירות הפרסומים, ירושלים, 1970 (הספר בקטלוג ULI)
  • מצוקתם של היהודים בארצות ערב: מאמרים, עדויות, תגובות, מו"ל שירותי ההסברה במשרד ראש הממשלה, שירות הפרסומים, ירושלים, 1971 (הספר בקטלוג ULI)
  • שואה וגבורה: מאמרים, עדויות, זכרונות, תעודות, מו"ל משרד החינוך; מרכז ההסברה; יד ושם, ירושלים, 1973 (הספר בקטלוג ULI)
  • ישראל במספרים 1975, (ביחד עם ארזה אורקן), מו"ל מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, ירושלים, 1975 (הספר בקטלוג ULI)
  • מערכת סיני: עשרים ותשעה באוקטובר 1956 - 5 בנובמבר 1956, (מלחמות ישראל), מו"ל: מרכז ההסברה, ירושלים, 1978 (הספר בקטלוג ULI).
  • סלמאן פלאח, חינוך הדרוזי בישראל, מו"ל מרכז ההסברה - שירות הפרסומים, 1982 (הספר בקטלוג ULI)
  • ההתיישבות היהודית בארץ ישראל 1878-1988, מו"ל: מרכז הסברה - שירות הפרסומים, ירושלים, 1988 (הספר בקטלוג ULI)
  • שי סיון, תשובות שרצית לדעת, מו"ל כתר, ירושלים 1988 (הספר בקטלוג ULI)
  • גרשון ריבלין, ישראל קולת, דוד בן-גוריון, (ביחד עם נורית ברוורמן), (דע את עמך: אישים ומנהיגים), מו"ל: מרכז הסברה - שירות הפרסומים, ירושלים, 1995 (הספר בקטלוג ULI).

ספרים למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם רגב, 'על כמה מאפיינים בסיפוריו הקצרים של יהואש ביבר', ספרות ילדים ונוער, 19, ב', תשנ"ג-1993.
  • צילה רון, 'עד שיבוא המשיח" ליהואש ביבר', ספרות ילדים ונוער, 15, ג'–ד', תשמ"ט-1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]