יהודה אופן
 | |
| לידה |
1922  |
|---|---|
| פטירה |
1997 (בגיל 75 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה |
פרס אקו"ם |
  | |
יהודה אוֹפֶן (4 באפריל 1922 – 24 באפריל 1997) היה משורר עברי, פזמונאי, עורך, עיתונאי, מתרגם ומלחין ישראלי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה אופן נולד בעיר אלטונה שבגרמניה בשנת 1922. התחנך בגימנסיות בקיל ובהמבורג. בשנת 1938, בימי גרמניה הנאצית, היה בין היהודים שהוגלו מגרמניה לזבונשין שבפולין ועלה לארץ ישראל כמעפיל צעיר בשנת 1939. הוא שהה שנתיים בקיבוץ נען בהכשרת הנוער העובד, עד שנת 1941. התנדב לצבא הבריטי ושירת בעת מלחמת העולם השנייה למשך כמה שנים. התגייס לצה"ל ושירת גם בצבא הקבע תקופה קצרה. לאחר שחרורו ניסה מזלו בחקלאות, בפקידות ובליטוש יהלומים ולבסוף הגיע לעיתונאות, והיה עיתונאי ועורך בכיר ב"על המשמר" במשך שנים רבות, 1960–1980. החל לפרסם שיריו בכתב העת "גליונות" של יצחק למדן.
בשנת 1960 (תש"ך) זכה בפרס אקו"ם לספרות.[1]
בשנת 1975 השלים תואר ראשון מאוניברסיטת לונדון, ובשנת 1977 תואר שני בספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1946 נישא לטובה ארביסֶר, והיה אב לבת.
אופן נפטר בתל אביב בשנת 1997. נקבר בבית העלמין ירקון (כעבור שנה נקבר לידו בן-ציון תומר).
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה אופן נודע באופי הביקורתי שלו ובשיריו העשויים מחומרים שהביא עמו מהתרבות הגרמנית. כתב שירים למוזיקאים ולזמרים, ביניהם לזמר אריס סאן את השירים "אם אתה צעיר בלב", "יש אהבה אתה אומר", "נערה ממש אוצר" ו"תל אביב". שיר מוכר נוסף שכתב הוא "פרידת מלח", שהלחין ושר בני ברמן. כמו כן תרגם מספריו של אריך קסטנר. פרסם כעשרה כרכי שירה וכחמישה קובצי סיפורים. בסוף ימיו קבל על כך שדור הקוראים הצעיר אינו מכיר את שירתו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ללא לאן: שירים; רישומים ועטיפה: יהודה בקון, תל אביב: עקד, תשכ"א.[2]
- הר וחול: שירים; ציורים: גרשון גרא, תל אביב: עקד, תשכ"ג.
- לא אגדת חורף: מסע לגרמניה תשכ"ט, רמת גן: עקד, 1969.[3] (שירים)
- במעגל סגור: סיפורים של ארבע יבשות, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ט 1979.[4]
- נופים פנימה: שירים, תל אביב: עקד, תשל"ט 1979.
- נבילת ורד: שירי אהבה מאֻחרת, תל אביב: אל"ף, תשמ"ג 1983.
- שירים ברחוב עייף, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ה 1984.
- מסכת אב, תל אביב: עקד, תשמ"ו 1986. (שירים)
- פגישות מעבר לזמן, תל אביב: עקד, תשמ"ו 1986. (שירים)
- סקירה במסעף-תומר: סיפורים, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1988.
- מי שפעם הוליד כוכב: שירים, תל אביב: עקד, תש"ן 1990.
- בין קׁדש לטמטום: שירים, תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג 1992.
- מסע חוזר לגרמניה וממנה: יומן דרכים 1994–תשנ"ד, אור יהודה: ספרית מעריב, תשנ"ד 1994. (שירים)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנחס לנדר, 'שירתו המסכמת של יהודה אופן', מאזנים נב, 2 ((תשמ"א), 135–140.
- קובי נסים, "כתיבה כהנצחה", עתון 77, גיליון 141, 10/1991, על: יהודה אופן, "מי שפעם הוליד כוכב", הוצאת עקד, 1990
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה אופן, באתר שירונט
יהודה אופן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יהודה אופן, דף שער בספרייה הלאומית
- יהודה אופן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- יהודה אופן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יהודה אופן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
.svg){kind=logo}
מפרי עטו:
- באש, מעריב, 11 בדצמבר 1959
- חמה מול חומה, דבר, 9 בנובמבר 1962
- שלושה שירים: רוה; מעתה; שב, דבר, 26 ביוני 1970
- שני שירים, דבר, 13 במאי 1983
- השער, מעריב, 20 בספטמבר 1985
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חלוקת פרסי אקו"ם לספרות ומוסיקה, חרות, 14 באוקטובר 1960.
- ^ ביקורת: גיורא לשם, ללא לאן, חרות, 25 באוגוסט 1961.
- ^ ביקורת: מרדכי אבישי, שירים בין קרח לאש, מעריב, 17 באפריל 1970.
- ^ ביקורת: אהוד בן עזר, במעגל סגור, דבר, 8 באוגוסט 1980, המשך.