יהודה האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה האזרחי
יהודה ופפיטה האזרחי
יהודה ופפיטה האזרחי
לידה 11 בפברואר 1920
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוגוסט 1974 (בגיל 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית רחביה, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פפיטה האזרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה האזרחי (בריסקר; 11 בפברואר 19202 באוגוסט 1974) היה סופר, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1920 לסַפָּר ואיש הציבור שמואל בריסקר, איש העלייה השנייה, שהיה מראשוני המתיישבים בשכונת רחביה (ראו בית שמואל אזרחי-בריסקר). האזרחי למד בגימנסיה העברית בשכונה, היה פעיל בתנועת הצופים והשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית, בחוגים לספרות ולהיסטוריה. בצעירותו היה חקלאי בקיבוץ כפר גלעדי ואחר כך שירת כנוטר במשטרה הבריטית בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. היה שדרן בקול ירושלים, ושידר בעברית מרדיו ה-BBC שבלונדון. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושרת במסגרתו עד תום המלחמה.

יהודה האזרחי החל לפרסם סיפורים קצרים ורשימות בעיתוני הארץ משנת 1936. ספרו הראשון, "על מפתן החיים", נדפס בשנת 1940. הוא כתב מחזות שהוצגו על במות הארץ וגם באנגליה.

בשנות ה-50 היה מעורכי תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת".

לאחר מלחמת ששת הימים הפך למרצה מבוקש ומדריך. עמד בראש סניף ירושלים של המועצה לארץ ישראל יפה. פעילותו למען ירושלים ושימורה התרחבה וזכתה להדים בישראל ומחוצה לה. כמה וכמה אתרים בירושלים ניצלו מהריסה בשל פעילותו הציבורית לשימורם[1].

ב-1943 נשא לאשה את פפיטה האזרחי, שאותה פגש במהלך לימודיהם באוניברסיטה. פפיטה האזרחי הפכה למרצה וחוקרת ידועה בפילוסופיה, ונפטרה כעשר שנים לפניו. יהודה האזרחי נפטר בירושלים בשנת 1974[2].

בשנת 2019 מצא אחיינו של יהודה, ד״ר אילן אזרחי, כ-1000 מכתבים ששלחו פפיטה ויהודה אחד לשני לאורך 24 שנותם כבני זוג. בינואר 2022 הוציא אזרחי ספר בהשראת המכתבים המספר אודות הביוגרפיה הזוגית של השניים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזרחי פרסם למעלה משלושים אוספי סיפורים, רומנים ונובלות, רבים מהם עוסקים בירושלים ותולדותיה. כמו כן פרסם קובצי הומור וסטירה, מערכונים שונים, ביוגרפיות ורפורטז'ות.

בין ספריו ניתן למנות את:

  • על מפתן החיים, סיפורים, 1940
  • כצל עובר, רומן, 1946
  • עננים בסער, סיפורי מלחמת העולם, 1947
  • ארץ המפכה השקטה, קובץ מאמרים, הוצאת דביר, 1958[3]
  • עם שחר, שתי נובלות, 1959[4]
  • תאומים, שלושה מחזות, 1960
  • הסירוב, מחזה, 1962[5]
  • פנים ומסכה, רומן 1963
  • קוצים בבוקרמחזה, 1964[6]
  • ירושלים אשר בחרתי, סקירה היסטורית, 1968
  • עיר, אבן ושמים, סיפור, 1968[7]
  • שופט עייף וגזר דינו, סיפורים, מסדה (רמת גן) 1972

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי ברג, "גיטו ורשה", מיומני מרי ברג, תרגם מאנגלית יהודה האזרחי, 1946.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה האזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]