יהודה זאב ליבוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה זאב ליבוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 באוקטובר 1921
ו' בתשרי ה'תרפ"ב
פטירה 6 בספטמבר 2010 (בגיל 88)
כ"ז באלול ה'תש"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות תל אביב, בני ברק
תקופת הפעילות ? – 6 בספטמבר 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב מרדכי עזריאל וינברג, אב"ד מרגרטן, הרב יהודה גרינוולד אב"ד סקלהיד ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת הרב יהודה זאב ליבוביץ

הרב יהודה זאב ליבוביץ (בכתב יידי: לעבאוויטש; ו' בתשרי ה'תרפ"ב; 8 באוקטובר 1921כ"ז באלול ה'תש"ע; 6 בספטמבר 2010) היה מקובל שהתגורר בתל אביב ובסוף ימיו עבר לבני ברק.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר ליד העיר סאטמר שבטרנסילבניה לר' יחיאל צבי ליבוביץ, שהיה מלמד. בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עזריאל ויינברגר, אב"ד מרגרטן, ואצל הרב יהודה סגל רוזנר אב"ד סקלהיד ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר. במלחמת העולם השנייה

הרב ליבוביץ התקרב לרב יהודה צבי ברנדויין וצורף לחבורת המקובלים שעמה נמנו הרב משה יאיר וינשטוק ואחיו הרב יוסף וינשטוק. בניגוד להם, הרב ליבוביץ נותר באלמוניותו ורק מעטים עמדו על גדלותו בתורת הנגלה והנסתר.

לארץ עלו אחיו הגדולים דוד לייבוביץ הלן רייך ושרה הרצוג. יחד איתו עלתה אחותו אהובה לייבוביץ - רודבסקי ששהתה גם במחנה ההשמדה יחד עם הרב יהודה לייבוביץ. בארץ התאחדו האחים. איבד את כל משפחתו, והוא עצמו שהה במחנות עבודה. לאחר המלחמה עלה בגפו לישראל, נשלח על ידי הבריטים לקפריסין ולאחר קום המדינה התיישב בתל אביב.

בבואו לתל אביב דבק ברבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש, והיה מאוכלי שולחנו מידי שבת בשבת, יחד עם חברת מקובלים נוספים ביניהם הרב יוסף וואלטוך והרב יוסף ברוכים.

לפני מלחמת העולם השנייה היה מאורס, אולם לאחר שכלתו נספתה בשואה לא נישא עוד. במשך עשרות שנים התגורר בגפו בחדר בודד ברחוב חברון, בצמוד לבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ולמחייתו עבד כמודד כבישים מטעם עיריית תל אביב.

הרב ליבוביץ שמר על קשר הדוק עם רבי אהרון רוקח, האדמו"ר מבעלז שהתגורר גם הוא בתל אביב. התכתב עם האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז, שאף הכליל בספריו דברים משמו של הרב ליבוביץ. היה מקורב גם לאדמו"רי רוז'ין שהתגוררו בתל אביב - סדיגורה, בוהוש, הוסיאטין ווסלוי.

בתחילת שנות התשעים, עבר לגור בבני ברק, אצל נכדו של המקובל הרב חיים משה מנדל. הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב מרדכי גרוס ואחרים נהגו לבקרו ולשוחח עמו בענייני הלכה וקבלה.

נקבר בבית הקברות ויז'ניץ בבני ברק, על קברו הוקם אוהל המהווה מוקד עליה לרגל.

בשנת 2010 הוקמו בקריית הרצוג בבני ברק, שטיבלך ובית מדרש לזכרו בשם "זיו יהודה".[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת יהודה זאב
  • אור לוי
  • זיו יהודה
  • יזל מים מדליו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה אפשטיין, בסתר עליון : מסכת חייו ופעליו של רבינו הקדוש והטהור רבי יהודה זאב ליבוביץ, בני ברק תש"פ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]