יהודה ליב רוזנטל
יהודה ליב (ליאון) בן משה (מויסייביץ') הלוי רוזנטל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: לעאָן ראָזענטהאל; ברוסית: Леон Моисеевич Розенталь); 16 בנובמבר 1817, תקע"ח, וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 ביוני 1887, לוקרנו, שווייץ) היה בעל הון משכיל ועסקן ציבור יהודי-רוסי, פילנתרופ ומצנט שתמך בספרות העברית, מעשירי היהודים בבירה בסנקט פטרבורג, מראשי העסקנים בקהילה, ממייסדי חברת מרבי השכלה בישראל ומראשיה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה ליב (ליאון) רוזנטל נולד בנובמבר 1817 בעיר וילנה שבמערב האימפריה הרוסית (ליטא). אמו, בתו של מרדכי ליב אשר'ס, הייתה בת למשפחות המיוחסות גינצבורג–קליאצקוֹ (קליאצקא), אביו משה בן דוד רוזנטל (שכונה משה'ל מרדכי'ס, על שם חותנו) היה סוחר אמיד, מנהל הכספים של משפחת גינצבורג, פילנתרופ ומראשוני משכילי וילנה.[1] ביתו היה בית ועד לאנשי תנועת ההשכלה היהודית בראשית המאה ה-19 (בין באי ביתו היה חיים זליג סלונימסקי הצעיר, שבשנת 1834 פרסם בסיוע משה רוזנטל את ספרו הראשון, ספר לימוד מתמטיקה בשם "מוסדי חכמה"). קיבל חינוך תורני וכללי ליברלי אצל מלמד טוב, ונודע כעילוי. הושפע מדודו אלעזר רוזנטל, שהיה בקיא במקורות היהודיים והפילוסופיים. נישא בהיותו נער בן 15, כנהוג אז בליטא, והתגורר מספר שנים בברסט ליטובסק תחת קורתו של חותנו, שמואל יואל ניימארק, שלא אהד את תנועת ההשכלה הווילנאית. בברסט היה רוזנטל לאחד מראשי המשכילים. מ-1844 נהה אחר יצחק בר לווינזון. בביקורו של משה מונטיפיורי ברוסיה בשנת 1846 הגיש לו רוזנטל ממורנדום שבו נטען כי הפתרון למצוקתם הכלכלית והחברתית של יהודי ליטא הוא הקמת בתי ספר מודרניים עבורם. כשבגר החל לעבוד כאביו בשירותו של קרוב משפחתו יוסף גינצבורג, היה למנהל הכספים ורואה החשבון של עסקי גינצבורג, ובמחצית הראשונה של שנות ה-50 של המאה התיישב בבירה סנקט פטרבורג. בהמשך היה ליזם בקנה מידה גדול בזכות עצמו, ולאחד מהבנקאים ובעלי ההון המובילים בבירה הרוסית.
לצד עסקיו הנרחבים, ייחד רוזנטל תשומת לב ניכרת לעסקי ציבור. הוא היה מעריץ נלהב של הספרות העברית, עמד בקשר מכתבים עם רבים מהמשכילים הנודעים, בהם חיים זליג סלונימסקי ואוסיפ רבינוביץ', תמך כלכלית ובאמצעות קשריו במספר רב של סופרים, בהם סלונימסקי וקלמן שולמן, ותרם מכספו למימון לימודיהם של סטודנטים יהודים בפוליטכניון של ריגה. פעל נמרצות להפצת ההשכלה החילונית בקרב יהודי רוסיה, בסוברו כי זהו הפתרון לבעיה היהודית ברוסיה. עם זאת, לא היה קנאי, והלך בשביל הזהב.
גולת הכותרת של מפעלו הייתה ייסודה של חברת מרבי השכלה בישראל בארץ רוסיה בשנת 1863. הוא כיהן כחבר הוועד וכגזבר האגודה והיה הרוח החיה בה מעת ייסודה ועד מותו. הדגיש במיוחד את ערכה של כתיבת מדע פופולרי בעברית, ותרם מכספו להוצאתם של מספר ספרי מדע והיסטוריה.
החל ב-1871 תמך בארגון שסיפק מזון כשר לחיילים יהודים בצבא הצאר וליהודים עניים. היה מיוזמי הקמתו של בית הכנסת בסנקט פטרבורג ותרם מכספו למטרה זו.
תמך בקידום החינוך היהודי ובפרט החינוך המקצועי. היה מיוזמי הקמתה של האגודה למלאכה מקצועית ("אורט"). נוסף על פעילותו בקהילה היהודית, היה רוזנטל חבר האגודה הכלכלית החופשית הרוסית וכן החברה הגאוגרפית הרוסית, שבחסותה נערך מחקר אתנוגרפי על אודות יהודי המדינה.
בשנותיו האחרונות ערך ופרסם את תולדותיה של חברת מרבי השכלה ורשומותיה (שתרגם לצורך זה מרוסית לעברית) בין השנים 1863–1885 בשני כרכים, שהאחרון בהם ראה אור לאחר מותו (פטרבורג 1885–1890).
רוזנטל נפטר בלוקרנו שבשווייץ, לשם נסע להתרפא ממחלה. נקבר בלוצרן והוספד ברחבי רוסיה.[2]
בתו היחידה, פליציה (1852–1908), נישאה לקארל ברנשטיין, מרצה למשפט רומי באוניברסיטת ברלין, והשניים היו מראשוני אספני הציור האימפרסיוניסטי בגרמניה.[3]
בראשית שנות ה-90 של המאה תרם חתנו ברנשטיין לחברת מרבי ההשכלה סכום כסף שעל יסודו נוסד פרס ספרותי על שמו על סך 300 רובל, עבור חיבור על תולדות עם ישראל וספרותו.[4] בין זוכי הפרס: שאול פנחס רבינוביץ' (1898), על ספרו "ר' יום טוב ליפמאן צונץ : חייו זמנו וספריו",[5] ובן-ציון כ"ץ (1901).[6]
ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות חברת מרבי השכלה בישראל בארץ רוסיא משנת ... תרכ"ד (1863) עד שנת תרמ"ו (1885); יוצאות לאור ע"י ... יהודא (לעאן) בהר’ משה הלוי ראזענטהאל ..., 2 כרכים, סנקט פטרבורג: דפוס צ"ה פינס, תרמ"ו 1885–תר"ן 1890.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה לייב קנטור, 'מבוא', בתוך: תולדות חברת מרבי השכלה בישראל בארץ רוסיא ב (תר"ן). (רשימה ביוגרפית על רוזנטל)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון קרייז, יהודה ליב רוזנטל, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ליאון (יהודה ליב בן משה הלוי) רוזנטל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ליאון (יהודה ליב) מויסייביץ' רוזנטל ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- יהודה ליב רוזנטל, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- ר' יהודה ב"ר משה ראזענטהאל ז"ל, היום, 21 ביוני 1887
- לעאָן ראָזענטהאל איננו!, המליץ, 21 ביוני 1887
- בשובי מבית הכנסת, היום, 23 ביוני 1887
- ר' יהודה ב"ר משה ראזענטהאל איננו!, הצפירה, 24 ביוני 1887
- מעשים בכל יום: בארצנו: ס"ט פטרבורג, המליץ, 22 ביולי 1887
- א. הרכבי, זכרונות מחיי ה' לעאן ראזענטהאל נ"ע, הצפירה, 26 במרץ 1888, המשך, 5 באפריל 1888
- יהודה ליב ב"ר משה ראזענטהאל ז"ל, המליץ, 1 באוגוסט 1890, המשך, המשך, המשך, 5 באוגוסט 1890 (תקציר הרשימה הביוגרפית מאת יהודה ליב קנטור מתוך "תולדות חברת מרבי השכלה" ב, 1890)
מפרי עטו:
- מכתב לחברת תומכי ההשכלה, המליץ, 11 בפברואר 1864
- מכתב גלוי: אל כבוד חברי הועד הנכבדים בחירי חברת "מפיצי ההשכלה בישראל", המליץ, 22 בפברואר 1884
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ וראו: רוסלאנד: ווילנא, המגיד, 2 בינואר 1862 (משה הלוי רוזנטל: נקרולוג).
- ^ בעיר המלוכה, היום, 23 ביוני 1887; מכתבי סופרים: יעקאטערינאסלאוו, היום, 10 ביולי 1887.
- ^ חוץ לארצנו: ברלין, המליץ, 28 באוקטובר 1894 (ידיעה על מותו של ברנשטיין).
- ^ רוססלאנד: מאסקווא, המגיד, 10 ביולי 1890.
- ^ בעיר המלוכה, המליץ, 1 ביוני 1898.
- ^ בעיר המלוכה, המליץ, 20 באוקטובר 1901.
בקרת זהויות  |
|
|---|