יהודה מזור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה מזור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 באפריל 1925
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2004 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה אורגנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הטכנולוגי של ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון ויצמן למדע עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יעקב סגיב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופ׳ יהודה מזור (Mazur;‏ 17 באפריל 192525 באפריל 2004) היה כימאי ישראלי. עמד בראש המחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלודז' שבפולין לאיטה ואליעזר מזור, שהקים עם אחיו את חברת "האחים מזור" בפולין. באוגוסט 1939, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ביקר אביו בארץ ישראל לרגל עסקיו. זמן קצר לאחר מכן הצליח האב להעלות את אשתו וילדיו ובהם הבן יהודה.

למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המאסטר עשה אצל פרופ' משה ויצמן. במלחמת העצמאות שירת בחיל המדע. בשנות ה-50 למד במכון הטכנולוגי של ציריך, שם עשה את עבודת הדוקטורט. בתקופת שהותו בשווייץ הכיר את פני ינקו, ילידת איטליה. השניים נישאו ונולדו להם שני בנים - יאיר ועמוס.

בשנת 1954 הצטרף למחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן. בין השנים 19601962 שימש כראש המחלקה בפועל, וניצח על הקמת הבניין החדש לכימיה אורגנית שנפתח בשנת 1964[1]. בשנת 1963 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2]. משנת 1979 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1990 שימש כראש המחלקה. בשנת 1984 נבחר לסגן יו"ר המועצה המדעית[3].

בין תחומי מחקריו העיקריים: כימיה של סטרואידים, ויטמין D[4] ושימוש בהיפרצין כחומר אנטי ויראלי. פרסם כ-200 מאמרים בתחומי עיסוקו.

בשנת 1979 פיתח יחד עם פרופ' שמואל אדלשטיין את התרופה אלפא D3 של חברת "טבע" לחולי כליות ואוסטיאופורוזיס[5]. בשנת 1988 עסק עם פרופ' דוד לביא בפיתוח תרופתי של החומר היפרצין לחולי איידס וסרטן המוח.

בין תלמידיו פרופ' מודי שבס, פרופ׳ צבי הכהן, ד"ר עמירם הירשפלד, ופרופ' אמנון יוגב.

נפטר בשנת 2004, בגיל 79.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]