יהושע גלוברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע גלוברמן
לידה 30 בינואר 1905
קלינקביצ׳י, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 8 בדצמבר 1947 (בגיל 42)
לטרון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה יגור עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1925
השתייכות ההגנה
תקופת הפעילות 19311947 (כ־16 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
  • מפקד מחוז תל אביב
  • מפקד החי"ש
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של יהושע גלוברמן, בחלקה הצבאית של בית הקברות ביגור

יהושע גלוברמן (30 בינואר 19058 בדצמבר 1947) היה בכיר ב"הגנה", מפקד החי"ש. נהרג במארב ערבי בתחילת מלחמת העצמאות והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכ"ד בשבט תרס"ה לברכה-אסתר ולרב שלמה (הוסמך לרבנות על ידי הרב דוד פרידמן מפינסק) בקלינקוביצ'י הסמוכה לעיר מאזיר (קלינקביצ'י (אנ') בבלארוס המודרנית), אז חלק מן האימפריה הרוסית. כבר כנער ארגן נערים יהודים חברי תנועת החלוץ הצעיר לעזרה לאנשי החלוץ בהגנה עצמית בזמן פרעות 1919. המשיך בפעילותו בתנועת החלוץ גם תחת השלטון הבולשביקי, ועל כן סולק מהגימנסיה וגורש מעיירת הולדתו לגלות בלנינגרד. בשנת 1924, בגיל 19, ארגן צעירים יהודים להגנה עצמית, נאסר בסוף אותה שנה בגין פעילותו הציונית ונידון לגלות ומאסר של שלוש שנים בסיביר. אביו, שחשש לחיי בנו בגלות בסיביר, השתדל למענו אצל ידידתו יקטרינה פשקובה, אשתו הראשונה של הסופר מקסים גורקי ופעילה בארגון "הצלב האדום הפוליטי". כך התאפשר לו לצאת את רוסיה, ולאחר ששוחרר בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. לאחר כשנה עלו גם הוריו ארצה.

עבד בעין חרוד ובמחצבה בירושלים, ולאחר מכן התיישב בקיבוץ יגור, שבו עסק בפלחה ובמכונאות, אך עם הזמן הגביר את עיסוקו בנושאי ביטחון.

שרות בהגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתף בקורס מפקדי ההגנה בשנת 1931 והתמנה למפקד קיבוץ יגור. משנת 1936 היה חבר במטה ההגנה. בין תפקידיו: עיצוב תורת הלחימה של החי"ש (יחד עם צבי איילון), מפקד כוחות החי"ש בצפון הארץ ולאחר מכן מפקד החי"ש הארצי. כמו כן, שימש ראש לשכת ההדרכה ואחראי לחינוך הגופני המורחב (חג"ם) ולגדנ"ע.

בשנת 1938 התמנה לתפקיד מפקד פלוגות השדה (פו"ש) בצפון. במסגרת זו השתתף במרץ אותה שנה בעליה לחניתה, שהייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של "חומה ומגדל". לאחר מכן שימש כמפקדו של היישוב החדש.

בשנת 1946 היה גם מפקד אזור תל אביב, ובמסגרת תפקידו זה פיקד על מבצעי הורדת מעפילים רבים.

באפריל 1947 התמנה למפקד מחוז תל אביב של "ההגנה".

ב-5 בדצמבר 1947 נסע לירושלים כדי להתרשם מהפיקוד בעיר ועל מנת להכין תוכנית להגנתה. שלושה ימים לאחר מכן (ו' בכסלו) יצא ברכב פרטי בראש שיירה חזרה לתל אביב, כדי לקבל את הפיקוד על החטיבה שלימים נקראה "גבעתי". השיירה נעצרה על ידי הבריטים בלטרון והרכב המשיך מערבה. בסמוך לכפר הערבי מסמיה נתקל בערבים חמושים על הכביש שירו לעברו. גלוברמן נפגע מן הירי ונהרג במקום[1]. נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות של קיבוץ יגור.

בינואר 1950, לאחר הקמת צה"ל, הוענקה לו דרגת אלוף.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו את רעייתו, בריינה (נפטרה ב-1987), ושתי בנות: אילנה ולאה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הרחוב על שמו של יהושע גלוברמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איך נרצח יהושע גלוברמאן, הצופה, 9 בדצמבר 1947
  2. ^ דיוויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 22 דצמבר 2017
  3. ^ סיפורו של מרוץ הכרמל, באתר www.news1.co.il