יהושע סופרסקי
 | |
| לידה |
1879 ביאליסטוק, רוסיה |
|---|---|
| פטירה | 25 באוקטובר 1948 (בגיל 69 בערך) |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| מפלגה | הציונים הכלליים |
|
| |
|
| |
  | |
יהושע סוּפּרַסקי (1879, תרל"ט, ליד ביאליסטוק, רוסיה – 25 באוקטובר 1948, כ"ב בתשרי תש"ט, תל אביב) היה איש עסקים ועסקן ציבור, מראשי הציונים הכלליים ברוסיה ולאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1920 (תר"פ) והשתקע בתל אביב, גם בארץ ישראל. מהמתנגדים לתוכנית אוגנדה. חבר מועצת עיריית תל אביב[1] ויו"ר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.
נפטר בתל אביב בשנת 1948. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.[2]
על שמו נקראת שכונת נווה יהושע ברמת גן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה גוניונדז הנמצאת במחוז ביאליסטוק בברית המועצות (כיום פולין) לאביו אליהו שהיה סוחר ולאמו שושנה.
בצעירותו למד בחדר ובישיבה ובמקביל למד שפות ולימודי חול באופן פרטי, כבר בצעירותו היה פעיל ציוני וארגן את חבריו להשלים את לימודי ההשכלה ולפתוח בית ספר עברי חדיש וספרייה עברית, בגיל 18 ישב בכלא שלושה חודשים על כך שהעז לשלוח למפקדי צבא הצאר קובלנה על אי יושר של מפקד המחוז שבו גדל, בזמן שהותו בכלא ניחם את עצמו בכך שיום יבוא ומדינת היהודים תקום ושם לא תהיה שחיתות.
נשא לאישה את חנה בת מיכאל טוניק שהיה סוחר מטימקוביצי שבפלך מינסק בברית המועצות (כיום בלארוס).
עסק במסחר תבואות ובתעשייה ובמקביל היה מראשי הפעילים הציוניים באזורו, ב-1902 השתתף כציר בוועידת ציוני רוסיה שהתקיימה במינסק וכן היה ציר בקונגרסים הציוניים ה-5 עד ה-19 היה חבר מרכז ציוני רוסיה ופעל למען משיכת משקיעים ובעלי הון מרוסיה לארץ ישראל ואף תרם ליישוב הארץ מהונו הפרטי, יהושע ביקר בישראל פעמיים לפני עלייתו לארץ בתרע"ב ובתרע"ד.
בזמן מלחמת העולם הראשונה היה חבר מרכז ציוני דרום רוסיה וחבר הוועד המרכזי לעזרה לפליטים בשנת תרע"ז נתמנה לחבר במועצה הכול רוסית ליד ממשלת קרנסקי, ושנה לאחר מכן בתרע"ח לחבר מרכז הקהילות היהודיות במוסקבה.
בשנת תר"פ בעקבות עליית המשטר הבולשביקי עלה יהושע לארץ והשתקע בתל אביב והמשיך בפעילותו הציונית, בשנת תרפ"א הקים את חברת "המנחיל" שמטרתה הייתה גאולת קרקעות, בשנת תרפ"ב בנה יהושע שכונה חדשה בתל אביב בשם "המנחיל" (כיום הרחובות י, ל, פרץ והגדוד העברי) על האדמות שגאל, כמו כן היה יהושע חבר הנהלת חברת "גאולה" ויו"ר חברת "רענניה" וגם במסגרתן פעל לגאולת קרקעות והכשרתן לגידול ולהתיישבות, היה ממייסדי חברת "חמי טבריה" וחברת "כנרת", היה סגן יו"ר הנהלת קופת עם בתל אביב, חבר בוועד הלאומי, סגן יו"ר ועד הקהילות ביפו ת"א, חבר מועצת עירית תל אביב בשנים תרפ"ה-תרצ"ב, יו"ר ברית הציונים הכללים בארץ, ממייסדי המפדה האזרחי ויו"ר הארגון, חבר ועדת הביטחון היישוביית בתקופת ההנהגה לשעת חירום בוועד הלאומי, ועוד.
בזמן מלחמת העולם השנייה היה חבר בוועד למען גולי קפריסין.
נפטר בתל אביב בכ"ב בתשרי תש"ט (25.10.48), נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב ליד קברו של מאיר דיזנגוף, הספידו אותו בהלווייתו: יוסף הפטמן ויוסף שפרינצק[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה ליב גרשון כהנוביץ, מהומל עד תל אביב: זכרונות ודמויות, תל אביב: הוועד להוצאת מאמרי יל"ג כהנוביץ, תשי"ב, 'יהושע סופרסקי ז"ל', עמ' 81. (זיכרונות)
- דוד שערי, מסתם ציונות לציונות כללית: איחוד ופילוג בראשית דרכה של הציונות הכללית העולמית 1929–1939, ירושלים: ר’ מס, תשנ"א 1990.
- נעמי שילוח, מרכז הולך ונעלם: החוגים האזרחיים בארץ-ישראל בשנות השלושים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, מוסד הרצל לחקר הציונות – אוניברסיטת חיפה, תשס"ג 2003.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יהושע סופרסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1684
- אברהם אהרוני, יהושע סופרסקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך: Encyclopaedia Judaica)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביפו ותל אביב, דואר היום, 12 במאי 1925
- ^ יהושע סופרסקי באתר GRAVEZ
- ^ י. סופרסקי לקברות, דבר, 27 באוקטובר 1948
