יואב קוטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואב קוטנר
יואב קוטנר, 2016
יואב קוטנר, 2016
לידה 18 במאי 1954 (בן 69)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1974
מעסיק ישראל היום, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, ערוץ 24, גלי צה"ל, גלגלצ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק yoav.kutner
www.kutnermusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואב יוחנן קוּטנֶר (נולד ב-18 במאי 1954, ט"ו באייר ה'תשי"ד) הוא עורך מוזיקה ושדרן רדיו ישראלי, מרצה, מבקר מוזיקה ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות. זוכה פרס אקו"ם.

יואב קוטנר, 2009

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואב קוטנר נולד בירושלים. אביו, מנחם, היה מורה לשיטת אלכסנדר, ומשורר. הוריו התגרשו בילדותו. בגיל 14, בשנת 1968 החל בלימודים בפנימייה הצבאית לפיקוד בתל אביב[1][2] ובמסגרתה התחנך בגימנסיה הרצליה. למד עם גבי אשכנזי ונוחי דנקנר. בשנת 1972, במהלך חופשה בשווייץ עם חבריו לפנימייה הצבאית לפני גיוסם לצה"ל, נפל קוטנר כשטיפס על הר. בעקבות התאונה הוא לקה באובדן זיכרון. במהלך השיקום היה עליו ללמוד קרוא וכתוב מחדש, ולהכיר מחדש את משפחתו וחבריו. המוזיקה הפכה לאמצעי שעזר לו. במקום לשרת כלוחם בסיירת מטכ"ל כפי שרצה לפני התאונה, התנדב קוטנר לשרת בגלי צה"ל.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותו הצבאי עשה כעורך מוזיקלי בגלי צה"ל, וקידם רבות השמעת סגנונות מוזיקה שונים מהמקובל באותה עת בישראל, בייחוד רוק מתקדם. הגיש את הפינה "תו השעה", חידון מוזיקלי נושא פרסים, בתוכנית "נכון לעכשיו", וזכור גם כמי שגילם את דמותו המוטרפת של "פרופסור מקס" בתוכנית הסאטירית "מה יש".

במהלך השנים הגיש בתחנה מרתונים מיוחדים ותוכניות מוזיקה שונות, ביניהן את התוכנית היומית "מוזיקה היום" ואת "ציפורי לילה". במשך הזמן הפך שמו לשם נרדף למוזיקה האלטרנטיבית העצמאית, שאינה בזרם המרכזי, והוא נהג לא פעם להשמיע בתוכניות שהגיש אמנים לא מוכרים, "אמני מחתרת", ששלחו אליו הקלטות ביתיות.

בסוף דצמבר 2003, לאחר כ-30 שנה, עזב קוטנר את גלי צה"ל כדי להשתתף בהקמת ערוץ מוזיקה 24 בטלוויזיה, שם שימש כעורכו הראשי של הערוץ עד לסוף 2007.[3]

בינואר 2008, חזר קוטנר לרדיו והחל לשדר ברדיו תל אביב תוכנית יומית בשם "האיש הקטן מהרדיו". בנוסף לכך, שימש כמנהל מחלקת המוזיקה ועורך מוזיקלי ראשי בתחנה.[4][5]

ביוני 2010, לאחר סיום חוזהו ברדיו תל אביב, חזר קוטנר לשדר בגלי צה"ל תוכנית יומית, הופעות חיות באולפן במסגרת התוכנית השבועית, "הג'אם של קוטנר", ותוכניות מיוחדות המוקדשות להיסטוריה של המוזיקה הישראלית.[6]

בינואר 2016 החל להגיש בגלגלצ תוכנית יומית עם אורלי יניב (ימים א'-ד', 21:00-22:00).[7] באפריל 2022, עבר לשדר ביחד עם יניב תוכנית שבועית בימי שני במקום תוכניתם היומית. בנוסף, שב להגיש לאחר הפסקה ארוכה, שנכפתה גם בשל מגפת הקורונה, את תוכנית הג'אם השבועית בגלי צה"ל.[8]

עורך ומגיש תוכנית רדיו שבועית בתחנת הרדיו הקצה, החל מיומה הראשון של התחנה בשנת 2012.[9]

נקודות ציון משמעותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטנר הגיש את פינת המוזיקה של התוכנית "זהו זה!" ואת התוכנית "עד פופ" בערוץ הראשון (19881990), ערך והגיש את "קול הפופ" (1991) ו"קול הרוק" (1992) בערוץ 2 הניסיוני.

בשנת 1998 יצר את הסדרה התיעודית "סוף עונת התפוזים - סיפורו של הרוק הישראלי" בערוץ 1, ועריכתה זיכתה אותו בפרס תמוז לשנת 1999.

בשנת 2003 היה שותף לצוות שזכה במכרז להפעלת ערוץ המוזיקה הישראלי, ערוץ 24, ושימש עורכו הראשי של הערוץ עד לסוף 2007.

בשנת 2010 החל להנחות בטלוויזיה החינוכית את תוכנית הראיונות "פסקול ישראלי", שבה הוא מארח מוזיקאים ישראלים שונים.

בראשית 2012 יצר וערך עבור ערוץ 8 את סדרת התעודה "האלבומים", העוסקת באלבומי בכורה בולטים ברוק הישראלי.[17] הסדרה כללה שתי עונות וזכתה לביקורות משבחות.

בשנת 2013 עלו בערוץ 24 שתי תוכניות אולפן בהגשתו ובעריכה משותפת עם דרור נחום. התוכנית הראשונה, "בחזרה לסוף עונת התפוזים" חזרה לסדרה התיעודית שיצר 15 שנה קודם לכן, והשנייה, "שינויים בהרגלי הצריחה", התמקדה בשינויים שחלו במוזיקה הישראלית במהלך שנות התשעים.[18][19]

בשנת 2017 היה שותף יחד עם אסף אמיר ואבידע לבני ביצירת הסדרה הדוקומנטרית "שיר אהבה סטנדרטי", ביוגרפיה מוזיקלית על חייו של הזמר אריק איינשטיין, ששודרה בערוץ yes.[20] הסדרה זכתה בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2017 בפרס הסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2017.

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטנר ערך את החלק העברי באנציקלופדיית המוזיקה באתר האינטרנט MOOMA, אשר בוססה על מפעל חייו בתיעוד הרוק הישראלי ברדיו ובטלוויזיה.

החל משנת 2009 כותב טור שבועי בנושא מוזיקה בעיתון ישראל היום.

בשנת 2013 הצטרף קוטנר לצוות המרצים של מכללת BPM ומשמש כמרצה אורח בקורס לימודי הרדיו[21] וכן ב"בלה בלה - בית הספר הישראלי למקצועות הקריינות".

החל משנת 2014, שותף יחד עם מפעל הפיס, בפרויקט לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית ובזמר העברי, ובהם פזמונאים, מלחינים ומבצעים.

בשנת 2014 זכה קוטנר בפרס אקו"ם על תרומה מיוחדת לקידום ועידוד היצירה הישראלית.[22]

לאחר פטירתו של אריק איינשטיין ניגש קוטנר לאסוף ולערוך את אלבום אוסף השירים הנדירים שהקליט איינשטיין בין השנים 1969–1978 ועוד לא אמרתי הכל שכלל 21 שירים שפורסמו בחלקם בתקליטונים וחלקם לא פורסם מעולם כמו שיר הנושא שהלחין אבנר קנר למילים מאת נתן זך.

החל משנת 2013 מנחה את סדרת המופעים "סיפורים במונו[23]" בבית אבי חי בירושלים, בה מראיין שלל אמנים מכל הקשת המוזיקלית. החל מאפריל 2020, עם פריצת נגיף הקורונה עבר להעביר את ההרצאות והמפגשים עם הקהל באמצעות ה-Zoom[24].

בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטנר גם השתתף בתפקידים צנועים בכמה שירים והרכבים. הוא שיתף פעולה עם מאיר אריאל בשיריו "האיש הקטן מהרדיו" ו"מהפכה" מתוך האלבום "דלתות נפתחות מעצמן", והיה חבר בלהקת קאריזמא (שליוותה את אריאל ב"מסע הבחירות של מאיר אריאל") שם הוגדר תפקידו כנגן כלי הקשה וקולות רקע. אחד השירים בהם ניגן בהופעה חיה של אריאל היה לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ בשנת 1996.[25] כמו כן הקים קוטנר את להקת היחיד "להקת ז'ו ז'ו הפלסטית", שבה היה הזמר ונגן כלי ההקשה. הלהקה הקליטה בשנת 1978 שני שירים: "מהפכה" (עם יזהר אשדות) ו"האיש הקטן מהרדיו" (עם דני בדרוק).

בנוסף לכך שיתף קוטנר פעולה עם להקת המכשפות בשם הבדוי "פרופסור מקס": בשנת 1995 הם הקליטו יחד גרסת כיסוי קצרה לשירו של שמוליק סגל "המכשפה", שהופיעה כרצועת בונוס באלבום גרסאות הכיסוי של המכשפות, "מתכסות".

היה אחד מאנשי הרדיו הרבים שהשתתפו בהקלטת השיר "חדשות?" באלבום רדיו בלה בלה של החברים של נטאשה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו הוא מנחם קוטנר, יליד 1930 בתל אביב. מלחמת העולם השנייה תפסה את מנחם ואמו בביקור בוורשה ומנחם נאלץ להעביר כשנתיים וחצי בגטו ורשה בעוד אמו נשלחה לכלא בברלין. בשנת 1941 הצליחו השניים להשתחרר ולחזור לארץ-ישראל. לימים ביקש מנחם להיות משורר. הוא פרסם שירים בהארץ, סיפור במאזנים והוציא ספר שירים בשם "בין פעימות". בתקופה מסוימת עמד בידידות עם המשוררת יונה וולך.[26]

קוטנר נשוי ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב. בנו, יונתן, היה עורך המוזיקה של ספוטיפיי ישראל (לפרק זמן של כשלוש שנים, מאז נכנסה ספוטיפיי לישראל ב-2018), ובנו, אורי, נגן בס.

באוגוסט 2021, שיתף קוטנר את המאזינים של רדיו "הקצה", שיצא להפסקה מתוכניתו על רקע התמודדות עם מחלת הסרטן, בה לקה.[27]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואב קוטנר בוויקישיתוף

תוכניות שיצר

ראיונות וכתבות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב קוטנר, באתר "בהשקט ובבטחה".
  2. ^ יואב קוטנר, תשל"ג. השנה המשמעותית בחיי, "קוטנר רוק.נט" הבלוג של יואב קוטנר, ‏ 28.09.2011, "בערב ראש השנה תשל"ג (ספטמבר 1972) הייתי בן 18 וקצת, בוגר טרי של מחזור ד' בפנימייה הצבאית תל אביב. מספרים לי שהייתי חניך טוב בפנימייה, עם כיוון די ברור בחיים: שאפתי, כמו רבים מחברי, להיות חייל קרבי וקצין במשרה מלאה... חברי לחדר, גבי אשכנזי, לקח את המסלול הזה שבו הייתי אמור ללכת עד הסוף, והוא לא היחיד".
  3. ^ תרבות טלוויזיה‏, יואב קוטנר עוזב את גלי צה"ל, באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2003
  4. ^ רומי נוימרק, תו השעה, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2007
  5. ^ יואב קוטנר מצטרף לרדיו תל אביב, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2007
  6. ^ אמילי גרינצווייג‏, שידורי המהפכה, באתר וואלה!‏, 7 במאי 2010
  7. ^ רועי בהריר פרל‏, לוח השידורים החדש של גלגלצ יכבוש את מודיעין, באתר וואלה!‏, 12 בפברואר 2016
  8. ^ קיץ ברבנר, ‏יואב קוטנר והג'אם חוזרים לגל"צ עם הופעות חיות של אמנים ישראלים, באתר מעריב אונליין, 29 במרץ 2022
  9. ^ אורי זר אביב, התחליף ל"הקצה": תחנת רדיו אלטרנטיבית ברשת, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  10. ^ פול מקרטני מת, באתר קוטנר רוק.נט
  11. ^ אזכור לתוכנית מתוך לוח שידורי הרדיו, שבת 10.07.1976, מעריב, 9 ביולי 1976
  12. ^ אזכור לתוכנית מתוך לוח שידורי הרדיו, שישי 22.07.1977, דבר, 22 ביולי 1977
  13. ^ עדית זרטל, מבט שלישי | מלאכת מחשבת, דבר, 29 ביולי 1977
  14. ^ להאזנה לתוכנית "פול מקרתני מת?", באתר גל"צ
  15. ^ להאזנה לתוכנית "פול מקרתני חי", באתר גל"צ
  16. ^ יואב קוטנר, מסע הקסם המסתורי, מעריב, 26 בפברואר 1981
  17. ^ יואב קוטנר, האלבומים, ריאיון עם יואב קוטנר לקראת עליית התוכנית, "קוטנר רוק.נט" הבלוג של יואב קוטנר, ‏ 31.12.2011
  18. ^ אסף נבו, ‏ערוץ 24 חוזר לסוף עונת התפוזים, באתר ‏מאקו‏, 29 באפריל 2013
  19. ^ אסף נבו, ‏משנים את הרגלי הצריחה, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2013
  20. ^ אתר למנויים בלבד עינב שיף, היֹה היה פעם מלך, באתר "ידיעות אחרונות", 22 בנובמבר 2017
  21. ^ יואב קוטנר, דף מרצה - באתר מכללת BPM
  22. ^ פרס אקו"ם בתחום הזמר העברי לשנת 2014, באתר אקו"ם
  23. ^ תמר פרלשטיין, בוץ עם אריק איינשטיין: סל תרבות עם יואב קוטנר, באתר מקור ראשון, "יואב קוטנר, 65, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בתל–אביב. שדרן ועורך מוזיקלי ברדיו, חוקר ואיש מוזיקה. בשבוע הבא יפתח בעונה חדשה של "סיפורים במונו", מפגשים עם אמנים בבית אבי חי בירושלים", ‏08/01/2020
  24. ^ יקי הפשטיין, העולם על פי קוטנר, באתר מקרו ראשון, "העילה הרשמית שלשמה התכנסנו היא עונה חדשה ושביעית של "סיפורים במונו". במסגרת הסדרה שמתקיימת בבית אבי חי בירושלים, קוטנר יושב בכל שבוע עם זמרים וזמרות לשיחה אינטימית על הסיפורים שמאחורי הקלעים של האלבומים המיתולוגיים שלהם. כמו כל דבר בעת הזו, גם הסדרה נתונה לחסדי עקומות וגרפים של משרד הבריאות, ובינתיים הזום מחליף את הבמה", ‏23/01/2022
  25. ^ מאיר אריאל בהופעה חיה. "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ", יוטיוב
  26. ^ יגאל סרנה, יונה וולך - ביוגרפיה, הוצאת כתר, ירושלים 2009, עמ' 211-209.
  27. ^ שגיא בן נון‏, יואב קוטנר חשף בשידור כי חלה בסרטן, באתר וואלה!‏, 4 באוגוסט 2021
    יואב קוטנר, רדיותרפיה, יואב קוטנר משתף בתוכנית הרדיו שלו על מצבו הבריאותי, ‏4 באוגוסט 2021