יוג'ין סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוג'ין סמית'
William Eugene Smith
סמית' ואשתו איילין, 1974
סמית' ואשתו איילין, 1974
לידה 30 בדצמבר 1918
ויצ'יטה, ארצות הברית
פטירה 15 באוקטובר 1978 (בגיל 59)
טוסון, ארצות הברית
לאום אמריקאי
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1934–1954 (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום
זרם באמנות צילום עיתונות, צילום מלחמה
יצירות ידועות Tomoko Uemura in Her Bath עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הזהב ע״ש רוברט קאפה (1974)
מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קווין סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם יוג'ין סמית' (30 בדצמבר 191815 באוקטובר 1978) היה צלם עיתונות אמריקאי, ידוע בעיקר בשל צילומיו המתעדים את מלחמת העולם השנייה.

ראשית חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' נולד בויצ'יטה שבקנזס ב-30 בדצמבר 1918. הוא התחיל את קריירת הצילום שלו כצלם עיתונות כשהחל לצלם עבור שני עיתונים מקומיים. סמית' עבר לניו יורק והחל לעבוד בעיתון ניוזוויק, שם הוא נודע בשל הפרפקציוניזם חסר ההתפשרות שלו ואופיו הקשוח. בסופו של דבר הוא פוטר מהעיתון בעקבות סירובו להשתמש במצלמת פורמט בינוני וב-1939 החל לעבוד במגזין לייף שם הוא צילם במצלמת 35 מ"מ.

צילום מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור כתב בזיף-דייוויס ומאוחר יותר במגזין לייף בשנית, סמית' נמצא לעיתים קרובות בחזית האוקיינוס השקט במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא התלווה לכוחות האמריקאיים במהלך התקפותיהם מול יפן וצילם את חיל הנחתים של ארצות הברית ושבויים יפניים בסאיפאן, גואם, איוו ג'ימה ואוקינאווה. ב-1945, בזמן שצילם את אחד הקרבות באוקינאווה, נפצע סמית' ממרגמה. לאחר שהחלים המשיך לצלם עבור לייף עד 1954.

שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 נשלח סמית' לממלכה המאוחדת לסקר הבחירות הכלליות שבהן זכתה מפלגת הלייבור תחת הנהגתו של קלמנט אטלי. באותה העת, מגזין לייף נקט עמדה נגד מפלגת הלייבור, ובסופו של דבר התפרסמו מספר מצומצם מצילומו של סמית' שבהם מתועד מעמד הפועלים הבריטיים.

סמית' ניתק את קשריו עם מגזין לייף בגלל הצורה שבה השתמש המגזין בתמונות של אלברט שווייצר שצולמו על ידיו. לאחר שעזב, הצטרף ב-1955 לסוכנות מגנום, שם החל את פרויקט תיעוד העיר פיטסבורג. הפרויקט אמור היה להימשך שלושה שבועות, אך נמשך בסופו של דבר שלוש שנים ובמהלכו הצטברו עשרות אלפי נגטיבים. בשל גודלו הפרויקט לא הוצג במלואו מעולם, אבל פורסם במספר ספרים שבהם שולבו התמונות עם מאמרים.

יפן ומינמטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' ואשתו איילין, שהייתה יפנית במקור, גרו במינמטה שביפן מ-1971 עד 1973, ותיעדו את ההשפעות של זיהום שפגע באנשים ונקרא מחלת מינמטה, אשר נגרם בעקבות השלכת פסולת של מתכות כבדות, ביניהן כספית, למקורות מים בעיר מינמטה על ידי מפעלים של חברת צ'יסו. בינואר 1972 סמית' הותקף ליד טוקיו על ידי עובדים של חברת צ'יסו בניסיון למנוע ממנו להמשיך לתעד ולפרסם את ההשפעות של מחלת מינמטה. אף על פי שסמית' שרד את ההתקפה, הוא נפגע באחת מעיניו וראייתו התדרדרה. במהלך התקופה שבה סמית' לא יכל לצלם בשל פציעתו המשיכה אשתו את עבודתו.

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' מת משבץ מוחי ב-15 באוקטובר 1978 בטוסון שבאריזונה.

הוא הותיר אחריו אישה, 2 בנות ובן.

סמית' היה מייסד ומפתח "מאמרי הצילום" והפיק פרויקטים רבים במהלך חייו בהם הוא סיקר בתמונות תופעות ואירועים שונים. בעקבות עבודתיו הרבות שעוררו תשומת לב עולמית לאסונות הומניטריים, הוקמה קרן על שמו שמעודדת "צילום הומניסטי" ותומכת בצלמים שמסקרים תחום זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוג'ין סמית' בוויקישיתוף