יוהאן אולריך שטייגלדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן אולריך שטייגלדר
Johann Ulrich Steigleder
לידה 22 במרץ 1593
שוואביש האל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1635 (בגיל 42)
שטוטגרט, דוכסות וירטמברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן אולריך שטייגלדרגרמנית: Johann Ulrich Steigleder; ‏22 במרץ 159310 באוקטובר 1635) היה מלחין ונגן עוגב גרמני מתקופת הבארוק. שטייגלדר היה המפורסם ביותר בבני משפחתו, שכללה גם את אדם שטייגלדר (1561 - 1633), אביו, ואת אוץ שטייגלדר (שמת ב-1581), סבו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטייגלדר נולד בשוואביש האל. מורו הראשון למוזיקה היה אביו אדם. בשנת 1613 התמנה לנגן עוגב בכנסיית שטפאן בלינדאו שעל ימת קונסטנץ; בשנת 1617 עזב את לינדאו ועבר לשטוטגרט, שם התמנה בה בשנה לנגן העוגב בכנסיית המנזר. בשנת 1627 התמנה שטייגלדר לנגן העוגב הדוכסי בחצר וירטמברג. בתקופת שהותו בשטוטגרט אפשר שלימד, בין השאר, את יוהאן יאקוב פרוברגר. שטייגלדר מת ממחלת הדבר ב-1635 בעיצומה של מלחמת שלושים השנים[1].

יצירותיו החשובות ביותר של שטייגלדר הן שני קבצים של יצירות עוגב שיצאו לאור. בקובץ הראשון, "ריצ'רקאר טבולטורה" משנת 1624 (יצא בשטוטגרט) היו כמה חידושים חשובים. היה זה קובץ המוזיקה הגרמנית הראשון שבהדפסתו נעשה שימוש בלוחות נחושת חרוטים (בעמוד השער מצוין, שהמלחין עשה את החריטה בעצמו). כמו כן היה זה, יחד "טבולטורה נובה" של שיידט, אחד הקבצים הגרמניים הראשונים בדפוס, שאימצו כתב תווים על חמשה במקום תיווי האותיות. לבסוף, שטייגלדר היה בין הראשונים לעבור מסימונים מודאליים כמו "פרימי טוני", "סקונדי טוני" וכן הלאה לסולמות במוזיקה לכלי מקלדת. "ריצ'רקר טבולטורה" כולל 12 ריצ'רקארי, הבוחנים קשת רחבה של טכניקות ומודלים, החל ביצירות פשוטות בנושא יחיד (מונותמאטיות) ועד יצירות בעלות שני נושאים, חלקים אחדים, וכו'; בכמה מהם ניכרת השפעתו של סוולינק במבנה ו/או בשימוש בצמצום והרחבה (דימינוציה ואוגמנטציה). אחד הריצ'קארי מכיל אינטרלוד ארוך, הבנוי על חיקוי של קריאת הקוקייה, בדומה לקפריצ'י "סופרה קוקו" של פרסקובלדי ויוהאן קספר קרל.

"טבלטורבוך" ("ספר הטבלטורה") של שטייגלדר (שטרסבורג 1627) מכיל 40 וריאציות על הכוראל Vater unser im Himmelreich. הקובץ הזה נועד לנגן עוגב כנסייתי, ושטייגלדר קובע בפירוש שהמבצע רשאי לבחור כמה וריאציות לנגן, אילו מהן ובאיזה סדר. וריאציות מסוימות דורשות תמיכה של כלי נגינה או זמר לחיזוק מלודיית הכוראל. שטייגלדר עושה שימוש במגוון עצום של טכניקות, מיצירה פשוטה בשני קולות ועד לקונטרפונקט כפול, פנטזיות מרובות-פרקים וטוקטות, קאנונים שונים, הוקט ועוד רבים.

השפעתו של שטייגלדר על התפתחות המוזיקה לכלי מקלדת באירופה הייתה מועטה יחסית, אולי בשל מותו המוקדם. עם זאת, קשרים תמאטיים עם יצירתו נמצאו במוזיקה של יוהאן יאקוב פרוברגר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • G.B. Sharp, Dorothea Schröder. "Steigleder.", Grove Dictionary of Music and Musicians|Grove Music Online, ed. L. Macy, grovemusic.com.
  • Willi Apel. "The History of Keyboard Music to 1700", Indiana University Press (November 1997). pp. 398-406.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Apel W. (1997). The History of Keyboard Music to 1700. Indiana University Press. p.398. ISBN 978-0253211415