יוהאן דייזנהופר
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוח. | |
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1943 (בן 80) צוזמלתהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ביוכימיה |
| מקום מגורים |
דאלאס |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הטכנית של מינכן |
| מנחה לדוקטורט |
רוברט הובר |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יוהאן דייזנהופר (בגרמנית: Johann Deisenhofer; נולד ב-30 בספטמבר 1943 בצוזמלתהיים (Zusamaltheim), בוואריה) הוא ביוכימאי גרמני, שזכה בשנת 1988 בפרס נובל לכימיה יחד עם רוברט הובר והארטמוט מישל על גילוי המבנה המרחבי של קומפלקס החלבונים החיוני לתהליך הפוטוסינתזה שמתרחש בחיידקים.[1] מבנה מרחבי של "מוקד ריאקציה" זה, שהיה ידוע כי יש לו תפקיד מרכזי בסוג פשוט של פוטוסינתזה נקבע תוך שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. בנוסף דייזנהופר זכה יחד עם מישל בשנת 1986 בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה, וב-1988 בפרס אוטו באייר. החל משנת 1988 הוא מכהן כפרופסור לביוכימיה במרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן (אנ') בדאלאס.[2][3][4]
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוהאן דיזנהופר נולד בשנת 1943 בגרמניה לטקלה (Thekla) ויוהאן (Johann) דייזנהופר. כשאביו חזר משירות בצבא הגרמני, החלו הוריו לעבוד בחווה המשפחתית. בשנת 1948 נולדה אחותו היחידה, אנטוני (Antonie). בסיום הלימודים בחטיבת הביניים בשנת 1956, ציפו הוריו שינהל את החווה המשפחתית, אך הוא לא הביע כל עניין בכך והם שלחו אותו לבית ספר תיכון.[2]
קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1965, אחרי שירות של שלוש שנים בצבא הגרמני, הוא התחיל את לימודיו בפיזיקה באוניברסיטה הטכנית של מינכן. במהלך לימודיו התעניין בפיזיקה של מצב מוצק, וכתב תזה על הנושא במעבדה של קלאוס דראסנפלד (Klaus Dransfeld). לדראסנפלד הייתה השפעה גדולה על הקריירה של דייזנהופר, בכך שחשף אותו למחקרים בביופיזיקה. בשנת 1971 החל דייזנהופר את לימודי הדוקטורט בתחום זה, במעבדה של הובר ב-Max Plank Institut Fur Eiweiss.[2]
בסיום לימודיו המשיך דייזנהופר שנתיים של פוסט-דוקטורט, ובהמשך קיבל משרה קבועה. בשנתיים הראשונות במעבדה של הובר הוא השתתף במספר מחקרים (Human C3a, Citrate Synthase, and Alpha 1-Proteinase Inhibitor). כן התעניין בפיתוח ותחזוק תוכנת קריסטלוגרפיה. בשנת 1982 הוא הצטרף להארטמוט מישל במחקר של מרכז תגובה, במטרה לקבוע את המבנה התלת-ממדי של מולקולה.[2]
מחקרים אלו הביאו לחשיפה גדולה למחקרו של דייזנהופר, והוא קיבל הצעת עבודה לקבוצת מחקר משלו מאוניברסיטת טקסס בדאלאס. בשנת 1988 קיבל שם משרה כפרופסור בביוכימיה. בדאלאס הוא גם פגש את קריסטן פישר סינדהל, ונישא לה.[2]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1986 זכה דייזנהופר בפרס בביולוגיה פיזיקלית של האגודה האמריקנית לפיזיקה.[3] ב-1988 זכה בפרס אוטו באייר.[3]
בשנת 1988 זכה בפרס נובל בכימיה על מחקר קביעת המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי.[3]
מחקר מרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1981 הארטמוט מישל מצא דרך לגיבוש חלבונים פוטוסינתטיים בבקטריה Rhodopseudomonas Vindis. מישל בא להתעייץ עם הובר והאחרון שלח אותו לדייזנהופר. השניים עבדו במשך שלוש שנים על מיפוי של יותר מ-10,000 אטומים בממברנה של מבנה החלבון של הבקטריה שבמהלכם דייזנהופר השתמש בטכניקה של קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. זו הייתה פעם הראשונה שמיפו את המבנה התלת־ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטזי. חישוב עקיפת קרן ה X-Ray נעשתה בקלות, אבל תהליך כתיבת תוכנת המחשב לקחה שנתיים. הוא יצר תוכנת מחשב גרפית המשתמשת בנתונים הקשורים לעקיפת קרן ה X-Ray ביחד עם אורך גל קבוע מראש ותרגם את תוצאת הנתונים לדגם ממוחשב במבנה תלת־ממדי.[5]
הגילויים שלו אפשרו להבין איך צמחים הופכים אור שמש לאנרגיה אלקטרוכימית. המחקר שלו עזר להבין את הקשר בין הממברנה למבנה החלבון הדרוש לאנזימים והורמונים.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן דייזנהופר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- nature journal
- יוהאן דייזנהופר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Johann Deisenhofer | Nobel Prize, X-ray Crystallography & Protein Structure | Britannica, www.britannica.com, 2024-02-27 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 nobelprize
- ^ 1 2 3 4 5 superstars of science (ארכיון)
- ^ Deisenhofer Lab | UT Southwestern, Dallas, Texas, labs.utsouthwestern.edu
- ^ encyclopedia
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |