יונת ואלכסנדר סנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונת סנד
לידה 11 באוגוסט 1926
צ'נסטוחובה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בדצמבר 2014 (בגיל 88) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלכסנדר סנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס היצירה לסופרים עבריים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלכסנדר סנד
יונת ואלכסנדר סנד
יונת ואלכסנדר סנד
לידה 23 ביולי 1921
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 2004 (בגיל 83)
רביבים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצבאי ברביבים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יונת סנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונת סֶנֶד (11 באוגוסט 19267 בדצמבר 2014) ואלכסנדר סֶנֶד (23 ביולי 19218 בספטמבר 2004) היו זוג סופרים ומתרגמים ישראלים. הם כתבו את כל ספריהם במשותף עד פטירתו של אלכסנדר.

אלכסנדר סנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר סנד נולד ב-23 ביולי 1921 לחיים סנדרוביץ' וליפה לבית דרכמאן בעיר ולוצלאבק שבפולין. בשנת 1935 הפסיק את לימודיו בגימנסיה העברית ועלה לארץ ישראל עם הוריו.

מאז עלייתו היה נער עובד ופעיל בהסתדרות הנוער העובד. בשנת 1938 יצא עם חבורת נערים לעזרת קבוצת גינוסר שעלתה על הקרקע על שפת הכנרת. בשנים 19391940 ריכז את סניף הנוער העובד בירושלים, וב-1942 את הסניף בתל אביב.

בשנת 1943 היה בין ראשוני המתיישבים – בניגוד לחוקי הספר הלבן של הממשל הבריטי – בנגב, במסגרת שלושת המצפים, בדרומי שביניהם – רביבים, כ-40 ק"מ מדרום לבאר שבע.

עם תום מלחמת העולם השנייה יצא באורח בלתי-לגאלי לאירופה כאחד השליחים שנקראו להוליך את פליטי השואה בדרכי הבריחה וההעפלה אל נמלי הים התיכון והים השחור – ושב ארצה, כשאיתו בת-זוגו יונת (ינקה), מניצולי גטו ורשה. עם בואם ארצה, בראשית קיץ 1948, יצאו השניים ברגל, עם שיירות הלוחמים, לכיוון רביבים הנתונה במצור.

רביבים איבדה במלחמת העצמאות אחד-עשר מחבריה. על-פי בקשת הקבוצה ניגש אלכסנדר, בעזרת בת-זוגו, לכתוב חוברת זיכרון לאחד עשר הנופלים, שנתגלגלה לספר עלילתי המספר את קורותיהם של הנאבקים על יישוב הנגב: "אדמה ללא צל".

מאז כתבו השניים את ספריהם ביחד.

אלכסנדר סנד נמנה במשך כל שנות חייו עם החברים המרכזיים של קיבוץ רביבים, כסופר, כעובד, כמשתתף פעיל בחייו הרבגוניים של קיבוצו (מזכיר, מנהל בית-ספר, מרכז ועדות שונות).

בתחילת שנות החמישים היה בין מובילי המאבק הנחוש על הבאת מים לרביבים, תחת הסיסמה: "לא הצינור יביא את האדם לנגב, האדם הוא שיביא את הצינור".

במשך כעשרים שנה עמד אלכסנדר סנד בראש הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד.

בנם בכורם, יואב סנד, מלוחמי סיירת צנחנים, נספה בכנרת מיד לאחר מבצע אביב נעורים ב-1973; בנם השני, איתי סנד, הוא פרופסור למדע המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב; ובנם השלישי, דניאל, הוא משורר שהוציא שלושה ספרים וחבר קיבוץ רביבים. נכדם הוא הפסנתרן יואב סנד.

בנוסף על עשרת הרומנים שנכתבו בשניים ועל תרגומים משפות שונות, ערך אלכסנדר ספרים רבים בלא שייתן הסכמתו לפרסום שמו כעורך.

אלכסנדר סנד נפטר ב-8 בספטמבר 2004.

יונת סנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונת סנד נולדה בשם ינינה (יאנקה) יעל זק ב-11 באוגוסט 1926 בעיר צ'נסטוחובה שבפולין, בתו היחידה של יוסף זק, ששימש בעיר מורה לשפות קלאסיות וספרות פולנית בבית ספר תיכון שנמנה עם רשת הגימנסיות היהודיות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 נמצא אביה בוורשה, והאם והבת הצטרפו אליו בנובמבר 1940, ערב סגירת הגטו.

ינקה נמנתה עם תלמידי גימנסיית המחתרת 'דרור', שאביה – מאוחר יותר חבר הארגון היהודי הלוחם – נמנה עם מייסדיה ומוריה. המורה לתנ"ך היה יצחק קצנלסון.

מפברואר 1943 – לאחר ההתקוממות הראשונה בגטו שבינואר אותה שנה – שהו שלושת בני המשפחה ב'צד הארי', במחבואים ובתפקידי מחתרת.

אחרי המלחמה שהתה יונת תקופת-מה בלודז', וערכה את ביטאון התנועה החלוצית דרור. לאחר מכן למדה ספרות צרפתית ופילוסופיה באוניברסיטת ז'נבה.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפסיקה את לימודיה כדי להצטרף אל אלכסנדר סנד – שהיה בשליחות באירופה כאחד ממארגני 'הבריחה' והעלייה הבלתי-לגאלית, והחליט לשוב מיד לארץ – והגיעה יחד איתו, בדרכים בלתי לגאליות, לארץ ולקיבוצו רביבים.

זכתה פעמיים בפרס היצירה לסופרים ומשוררים שנוסד על ידי ראש הממשלה לוי אשכול.

סנד תרגמה מצרפתית מיצירותיהם של פייר שודרלו דה לאקלו, פייר קורניי, ז'אן-פול סארטר, נטלי סארוט ואונורה דה בלזק.

כן פרסמה מספר מאמרים ורשימות על דמויות ונושאים בספרות.

בנוסף, הייתה מורה בתיכון ומרצה בחוג לספרות של אוניברסיטת בן-גוריון.

נפטרה ב-7 בדצמבר 2014. יונת ואלכסנדר קבורים בבית העלמין בקיבוץ רביבים, לימינה ולשמאלה של מצבתו הצבאית של בנם יואב.

יצירתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה משותפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריהם שנכתבו ביחד:

שני האחרונים נכללו מאוחר יותר בקובץ:

  • בין המתים ובין החיים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד – זוכה פרס ברנר.
  • הניסיון הנוסף, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט-1968 (יצא שוב בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשל"ב); תורגם לאנגלית ב-1981 ויצא בהוצאת המכון לתרגום ספרות עברית.
  • טנדו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ד-1973.
  • כבר ארץ נושבת, פורסם בשנת 1982 בהוצאת הקיבוץ המאוחד (זוכה פרס ברנר)
  • נקרא לו ליאון, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה-1985; זוכה פרס עגנון.
  • אואזיס, ירושלים: הקיבוץ המאוחד, תשמ"ח-1988.
  • יומן של זוג מאוהב, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1992.
  • במדבר מלון אורחים (אחרית דבר: דן מירון), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • על ערמונים, טווסים ופתקים משמיים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2004.
  • לאן ומאין: מבחר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה.

בחורף 19691970 ייצגו את ישראל בתוכנית הכתיבה הבינלאומית של אוניברסיטת איווה בארצות הברית. בשנים 19851992 שהו פעמים אחדות כסופרים-אורחים ב- Oxford Centre for Postgraduate Hebrew Studies.

ספר מאת יונת סנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונת סנד, קאז'יק, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009.

תרגומיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "זכות הילד לכבוד" (מפולנית: יונת ואלכסנדר סנד), כתבים / יאנוש קורצ'אק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996-2006.
  • סחור סחור: שיחות עם לוחמים מגטו ורשה / אנקה גרופינ'סקה (מפולנית: יונת ואלכסנדר סנד), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, c2002.

תרגומים מאת יונת סנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרכי הרעב / ז'ורג'ה אמאדו (תרגמה: יונת סנד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ג.
  • עידן החשד: מסות על ספרות / נאטאלי סארוט (מצרפתית: יונת סנד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ב.
  • יחסים מסוכנים / שודרלו דה לאקלו (תרגמה מצרפתית והוסיפה אחרית דבר יונת סנד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד: המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות: המפעל לתרגום ספרות מופת, תשל"ה. (יצא שוב ב-1987.)
  • גיל התבונה / ז'אן-פול סארטר (תרגמה מצרפתית יונת סנד), תל אביב: ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד - המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, המפעל לתרגום ספרי מופת, תשל"ח. (יצא שוב ב-1985.)
  • ארכה / ז'אן-פול סארטר; תרגמה מצרפתית והוסיפה אחרית-דבר יונת סנד), תל אביב: ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד - המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, המפעל לתרגום ספרי מופת, תשמ"א-1981. (יצא שוב ב-1983 וב-1986.)
  • מוות בלב / זאן-פול סארטר (תרגמה מצרפתית והוסיפה אחרית דבר: יונת סנד), תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, 1985.
  • מאמרים על השירה הדרמטית / פייר קורניי (תרגום והערות: יונת סנד; מבוא: אלי רוזיק), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ן-1989.
  • פירות הזהב / נאטאלי סארוט (מצרפתית: יונת סנד), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"א-1991.
  • אבא גוריו / אונורה דה-באלזאק (מצרפתית: יונת סנד; עם אחרית דבר מאת רות עמוסי), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ג-1992. (יצא שוב ב-1997.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שולה קשת, 'הקלפים הכוזבים של הדור השלישי: השיח הקולקטיבי בשתי יצירות של ספרות הקיבוץ: הרומן "אדמה ללא צל" מאת יונת ואלכסנדר סנד', שורשים, י', 1997.
  • מלכה שקד, '"יומן של זוג מאוהב" ליונת ואלכסנדר סנד', עלי-שיח, 33, 1993.
  • אורציון ברתנא, 'בהגנה או בהתקפה', על "יומן של זוג מאוהב" ליונת ואלכסנדר סנד', שמונים, 1993.
  • יורם קניוק, 'צומת הצודק והיפה': על יונת ואלכסנדר סנד, "כבר ארץ נושבת", מעריב, מרץ 1981.
  • אברהם בלאט, 'אדם ומדבר': על "כבר ארץ נושבת", מאזנים, נ"ג, 1, 1981. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • איזה פרליס, 'בין מדבר לארץ נושבת': על יונת ואלכסנדר סנד, כבר ארץ נושבת", על המשמר, מרץ 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]