יונתן סאגיס
| השתייכות | מקובל צפתי |
|---|---|
| פטירה | 1622 |
| רבותיו | האר"י |
  | |
רבי יונתן סאגיס (או סאגיש. נפטר בשנת 1622) היה מקובל צפתי, מתלמידיו של האר"י שכונו "גורי האר"י".
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' יונתן סאגיס נמנה עם 10 - 12 חברי ה"כת הראשונה" של תלמידי האר"י, והוא מוזכר ב"סדר ישיבת החברים העיקריים" שסידר האר"י, מיד אחרי ר' חיים ויטאל שישב בראש. גם בשנת 1575, בעת החתימה על שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, הוא חתום שני, מיד לאחר חתימת ר' חיים ויטאל.
ר' חיים ויטאל כתב על ר' יונתן סאגיס, שנשמתו משורש אהרון וחור, ובאותה הקדמה מפרט ר' חיים ויטאל את שורש נפשו של כל אחד מחברי הכת על פי תורת הקבלה, כשר' יונתן סאגיס בספירת הגבורה השנייה. בהמשך באותה הקדמה כותב ר' חיים ויטאל, על ר' יונתן סאגיס (בשם רבו האר"י) שרובו טוב ואין בו חשש שיטה לצד הרע.[1] סאגיס גם פעל בכיתתו של ר' חיים ויטאל שפעלה לאחר חצות הלילה.
ר' משה גאלנטי נשא את בתו של סאגיס, ועל שמו נקרא בנו ר' יהונתן גאלנטי שהיה רב ודיין בצפת.[2]
ר' יונתן סאגיס נפטר כפי הנראה בשנת ה'שפ"ב (1622) בצפת.[3] סתירה לתאריך פטירתו היא מכך שר' חיים ויטאל מוסיף לשמו של סאגיס "ז"ל" בספרו "שער הגלגולים" - דבר שלא ייתכן משום שר' חיים ויטאל נפטר בשנת 1620 - שנתיים לפני סאגיס.[4]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרוש מר' יונתן סאגיס על "ג' כדים יש לשכינה", נמצא במכון לכתבי יד שבספרייה הלאומית נמצאים גם ליקוטים שלו מקבלת האר"י (175- 8). באנציקלופדיה לתולדות חכמי ישראל, ליעקב גליס נכתב עליו כי כתב הגהות ל"עץ חיים" והם במכון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כלומר: אין סיכוי שיבחר ברע. ר' חיים ויטאל, "ספר הגלגולים" (ראו הערה 81 - בדף ס"ז ע"ב).
- ^ פרופסור מאיר בניהו, "לקוטות לתולדות קשריהם של חכמי א"י עם חכמי איטליה".
- ^ דוד הלחמי, "חכמי ישראל".
- ^ אם כי ייתכן שהמילה נוספה בהדפסה מאוחרת של הספר בידי אחד המו"לים.
| מקובלי צפת בימי הביניים | |
|---|---|
|
