יוסי ורדי

יוסי ורדי
לידה	2 בספטמבר 1942 (בן 81); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
פרסים והוקרה	פרס חיים הרצוג (2020)

ערך זה עוסק באיש עסקים. אם התכוונתם לראש מועצה אזורית עמק הירדן, ראו יוסי ורדי (ראש מועצה).

יוסי ורדי (נולד ב-2 בספטמבר 1942) הוא איש עסקים, יזם טכנולוגיה עילית ומשקיע ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב, למד בתיכון עירוני א' והיה חניך בשבט צופי דיזנגוף. שרת בצה"ל כמדריך בבית הספר הטכני של חיל האוויר, שם הכיר את אשתו תלמה. הוא בוגר הטכניון ובשנת 1969 היה ממקימי חברת טכם - טכנולוגיה מתקדמת, מראשוני בתי התוכנה בישראל (היום בקבוצת נס). בשנת 1978 השלים את עבודת הדוקטורט שלו בטכניון בנושא "מודל לקבלת החלטות למיקום תחנות כוח במשק החשמל".

קריירה בשירות הממשלתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970, בהיותו בן 27 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח, היה אחראי על משאבי הטבע במדינת ישראל. בתוקף תפקידו היה אחראי לחברות הממשלתיות: כימיקלים לישראל, מחצבי ישראל, מכרות נחושת תמנע, פוספטים בנגב חיפה כימיקלים ודשנים וחומרים כימיים^[1]. בנוסף היה המשרד אחראי למשק החשמל בישראל^[2].

ב-1974 מונה למנהל רשות ההשקעות בצפון אמריקה, ולאחר שובו לישראל היה מנכ"לו הראשון של משרד האנרגיה, וכן כיהן כיושב ראש חברת הנפט הלאומית^[3]. בנובמבר 1978, התפטר מתפקידו, לאחר שלא הצליח לממש את תוכניתו לאחד את כל החברות והגופים הממשלתיים שעסקו בחיפושי נפט לחברה לאומית אחת הפועלת על בסיס עסקי^[4]^[5].

ב-1993 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליועץ לשיתוף פעולה כלכלי עם מדינות ערב, ביניהם ירדן, מצרים וסוריה, ועסק בבניית תוכניות לפרויקטים משותפים לטווח ארוך ושת"פ בתחום התשתיות. גם בהמשך, בתקופת ממשלת נתניהו צורף כיועץ כלכלי לשיחות וואי פלנטיישן עם הרשות הפלסטינית.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עזיבתו את השירות הממשלתי היה ממקימי חברת גרנית הכרמל^[6], חברת אלון, חברת תעשיות לייזר, ואחרות. כיהן כחבר מועצת המנהלים בחברות מהגדולות במשק, בהן סאיטקס, מעריב, עלית, בזק ואחרות. כיהן כיושב ראש וחבר בוועדות ציבוריות רבות ובכללן הוועדה לרפורמה במשק החשמל. שימש כיושב ראש קרן ירושלים. חבר הוועדה המיעצת של בנק ישראל ואחרות. יעץ לבנק העולמי ולתוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות. שימש כיועץ למנכלי חברות בינלאומיות ובכללן לנשיא אמריקה און ליין (AOL) ואמזון, חבר בפורום הכלכלי העולמי (הפורום של דבוס).

ורדי הוא דוקטור לחקר ביצועים. סייע לבנו אריק בהקמת חברת מיראביליס שפיתחה את תוכנת ICQ, התוכנה הראשונה בעולם לשליחת מסרים מיידיים באמצעות האינטרנט. תוך 19 חודשים מיום השקת השירות החברה נמכרה ל-AOL האמריקאית בסכום של 407 מיליון דולר. מאז, הפך ורדי לאחד המשקיעים הבולטים בתחום האינטרנט בישראל. עד כה השקיע ביותר מ-50 חברות הזנק. רבות מהן הונפקו או נרכשו ובכללן חברת Answers.com וחברת Tucows שהונפקו, חברת גיטקו (נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 120 מיליון דולר), חברת סטרנט (נרכשה על ידי IAC תמורת 20 מיליון דולר), חברת פוקסי טיונס (נרכשה על ידי יאהו תמורת 30 מיליון דולר), חברת טיבלה (נרכשה על ידי סיסקו), חברת איירלינק (נרכשה על ידי Sierra Wireless תמורת 38 מיליון דולר), ואחרות.

ורדי פעיל בפורומים בינלאומיים שונים ומשמש כיושב ראש משותף של מספר כנסים ישראליים ובינלאומיים בתחום האינטרנט.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 ורדי קיבל את פרס קנדי לי לעבודת הדוקטורט המצטיינת^[7]. ורדי קיבל את פרס ראש הממשלה למפעל חיים בתחום ההיי-טק, את פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה (2007)^[8], את פרס רומנסיאנו מאוניברסיטת תל אביב, ואחרים. בשנת 2009 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון^[9]. באפריל 2014 בחר בו המגזין Wired לאחת מעשר הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה^[10]. בנובמבר 2014 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב^[11]. בשנת 2019 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת התש"ף (2020) הוענק לו הפרס ע"ש נשיא המדינה חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל, מטעם האוניברסיטה העברית, "בהוקרה על תרומתו הרבה בתחום אחדות העם והדו-קיום".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר לוי, עורך איתמר לוין, בלי כפית של כסף - 10 סיפורי הצלחה עסקיים, יוסי ורדי: "אני מייצר טעויות חדשות", אבי האקזיטים של ההיי-טק הישראלי, הוצאת ידיעות אחרונות - גלובס, 2006, עמודים 37 - 62
דבי קאופמן, חלום של שוק, הוצאת כוון אחר, 2003
אנתוני דייוויד, אותך אני מחפש! בתוך הראש של יוסי ורדי, מאנגלית: ירון בן-עמי, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2012.
יובל אליצור, יוסי ורדי - בוכנת המנוע של המשק, 31 דמויות ממעצבי דור המדינה, הוצאת כרמל, 2008, עמודים 189 - 196
גדי בלום וניר חפץ, אינטרנט והיי טק - יוסי ורדי, ישראל לאן - 18 שיחות עם האישים שמעצבים את פני המדינה, ידיעות אחרונות ספרי חמד, תל אביב, 2008, עמודים 388 - 407

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוסי ורדי בוויקישיתוף

עמית לוינטל, המוח, ישראל היום
רביב דרוקר ומיקי רוזנטל, מחפש אתכם: בדרכים עם יוסי ורדי, באתר nana10‏, 1 במאי 2012
ליה שנל, חושבים אחרת, בטאון חיל האוויר, 29 בדצמבר 2011
יגאל מוסקו, ‏הזוג המוזר, באתר ‏מאקו‏, 7 בדצמבר 2009
מייקל ארינגטון, טקרנץ': האיש בזירה (פוסט על יוסי, אנגלית)
ארז טל מראיין את יוסי ורדי ב"איפה צדקנו"
סטייסי פרלמן, יוסי ורדי, האבא של חברות ההזנק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 ינואר 2008
דרור גלוברמן, מה הקטע של יוסי ורדי?, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2008
מעיין כהן, סרגיי ברין: ורדי המציא לנו את נוסחת הקסם; מייסד גוגל הגיח לגראז' גיקס ביום חמישי בערב, באתר TheMarker‏, 17 במאי 2008
"אדם אנלוגי בזמן דיגיטלי" הרצאה במכון ויצמן
דן גילמור, יוסי ורדי מחפש את סוד ההצלחה, באתר TheMarker‏, 25 ביוני 2002
ורד לי, ספריות | יוסי ורדי, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
טכם - הסמן הימני של ה IT בישראל, באתר "אנשים ומחשבים"
חוצה ישראל - רינו צרור מראיין את יוסי ורדי, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
גיא גרימלנד, יוסי ורדי: "אני כמו ילד שמשוויץ במקום שבו הוא גר", באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2009
יוסי ורדי: איך אתה יודע אם יש לך winner, הרצאה באתר יוטיוב האוניברסיטה הפתוחה, 29 באוקטובר 2009
אנשים בלילה עם יוסי ורדי, באתר iCast‏, 7 במאי 2012
יובל דרור, "אותך אני מחפש! בתוך הראש של יוסי ורדי": עשה אקזיט, באתר הארץ, 11 ביולי 2012
שירי דובר, ‏יוסי ורדי ל"גלובס": "אמא שלי טענה שאני אידיוט - וזה דירבן אותי", באתר גלובס, 9 ביוני 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ 324 מיליון ד" יושקעו בשנה הבאה בחברות הפיתות הממשלתיות, מעריב, 7 באפריל 1971
^ ייצור החשמל יוכפל תוך 6-7 שנים, מעריב, 1 בפברואר 1973
^ יוסף ורדי מונה למנכ"ל משרד האנרגיה, דבר, 31 באוגוסט 1977
^ איני יכול לארגן מחדש את תחום חיפושי הנפט, מעריב, 30 בנובמבר 1978
^ מצבנו טוב משל אירופה, מעריב, 5 בינואר 1979
^ הברת "גרנית מציעה לרכוש את המניות, דבר, 25 בינואר 1981
^ פרס קנדי לי ד"ר, מעריב, 6 ביוני 1979
^ אורה קורן, לא רוצים סבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007
^ הטכניון יעניק תואר "דוקטור לשם כבוד" ליוסי אקרמן, יוסי ורדי ודני קרוון, באתר הטכניון
^ ישראל פישר, יוסי ורדי בין 10 הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2014
^ דוקטור לשם כבוד ליוסי ורדי, "אנשים ומחשבים", 1 בדצמבר 2014

[1] 324 מיליון ד" יושקעו בשנה הבאה בחברות הפיתות הממשלתיות, מעריב, 7 באפריל 1971

[2] ייצור החשמל יוכפל תוך 6-7 שנים, מעריב, 1 בפברואר 1973

[3] יוסף ורדי מונה למנכ"ל משרד האנרגיה, דבר, 31 באוגוסט 1977

[4] איני יכול לארגן מחדש את תחום חיפושי הנפט, מעריב, 30 בנובמבר 1978

[5] מצבנו טוב משל אירופה, מעריב, 5 בינואר 1979

[6] הברת "גרנית מציעה לרכוש את המניות, דבר, 25 בינואר 1981

[7] פרס קנדי לי ד"ר, מעריב, 6 ביוני 1979

[8] אורה קורן, לא רוצים סבסוד ממשלתי, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2007

[9] הטכניון יעניק תואר "דוקטור לשם כבוד" ליוסי אקרמן, יוסי ורדי ודני קרוון, באתר הטכניון

[10] ישראל פישר, יוסי ורדי בין 10 הדמויות המשפיעות על תעשיית הדיגיטל באירופה, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2014

[11] דוקטור לשם כבוד ליוסי ורדי, "אנשים ומחשבים", 1 בדצמבר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]