יוסף אבירם

יוסף אבירם
לידה	16 במרץ 1916; רפובליקת פולין
פטירה	27 ביולי 2022 (בגיל 106)
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
פרסים והוקרה	פרס פרשיה שימל (1982)

יוסף אבירם (במקור אברמסקי; 16 במרץ 1916^[1] – 27 ביולי 2022) היה ארכאולוג ישראלי וראש החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבירם נולד בפולין לניסן ומאשה-מרים אברמסקי. למד בסמינר למורים "תרבות" בווילנה, ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. למד מקרא, ספרות עברית וגאוגרפיה היסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1969–1954 שימש מזכיר הפקולטה למדעי הרוח, ובמסגרת זו הוציא לפועל מפעלי ארכאולוגיה רבים יחד עם יגאל ידין, ובהם חפירות תל חצור, סקר מדבר יהודה וחפירות מצדה.

אבירם הקים יחד עם ידין את המכון לארכאולוגיה בגבעת רם, ועזר להשיבו להר הצופים לאחר מלחמת ששת הימים. אבירם ניהל את המכון בשנים 1969–1983, והיה מארגנם של מפעלים ארכאולוגים נוספים בירושלים: חפירות הכותל, הרובע היהודי, ועיר דוד. ייסד יחד עם ידין את ביטאון המכון "קדם".

משנת 1940 שימש אבירם מזכיר בחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ומשנת 1983 עמד בראשה. בשנת תשמ"ט קיבלה החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. את הפרס קיבל בשם החברה יוסף אבירם.

אבירם יזם את הוצאת סדרת "ארץ ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה", סדרה בת 31 כרכים, שכל אחד מהם הוקדש לחוקר בולט; ספר כ"ה הוקדש לאבירם עצמו.

אבירם ערך יחד עם אפרים שטרן ואיילת לוינזון-גלבוע את האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל.

אחיו פרופ' שמואל אברמסקי היה היסטוריון ואביו של הנוירולוג פרופ' עודד אברמסקי.

בשנת 1982 קיבל ביחד עם הארכאולוג האמריקאי ויליאם דיוור את פרס פרשיה שימל. הפרס ניתן לו על ניהול במשך 40 שנה את החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.^[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע, ויוסף אבירם, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, בשיתוף הוצאת "כרטא", 1992.
יוסף אבירם (עורך), ארץ שומרון - הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ד.