יוסף האפרתי מטרופלוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף האפרתי מטרופלוביץ
לידה שנות ה־70 של המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1804 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער הספר "מלוכת שאול", וינה תקנ"ד 1794

יוסף האפרתי מטרוֹפּלוביץ (או: טרופלביץ; בכתיב יידי: טראָפּלאָוויץ או טראָפּלוויץ; 1770 בערך – 1804) היה משורר ומחזאי עברי מדור המאספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף האפרתי נולד בעיירה טרופלוביץ (Tropplowitz) שבשלזיה (כיום אוֹפָּוִויצה (אנ') בפולין). לפרנסתו עבד כמורה פרטי, וגר בשלזיה ואחר כך בפראג ובווינה. חיבר שירים רבים שפורסמו ב"המאסף", כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה. ב-1793 פרסם קינה בשם "אלון בכות" על מותו של רבי יחזקאל לנדא בעל "הנודע ביהודה", שהיה ממובילי ההתנגדות לתנועת ההשכלה, ובה תיאר פיוס בינו לבין משה מנדלסון בעולם האמת. כדברי יוסף קלוזנר, "הוא לא היה משכיל קנאי, אלא אדם בעל נשמה פיוטית, שלא יכלה להבין מפני מה בזים האדוקים לספרי מליצה ושיר, ומהו הניגוד הפנימי בין תלמידי חכמים שמתכוונים לשם שמים כולם כאחד, כמנדלסזון ור' יחזקאל לאנדא".

מלוכת שאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המפורסמת ביותר היא המחזה "מלוכת שאול", עיבוד דרמטי לירי לספר שמואל א. המחזה יצא לאור לראשונה בווינה ב-1794 בדפוס אנטון שמיד, נדפס בעוד 12 מהדורות במהלך המאה ה-19, וכן תורגם ליידיש (בשם "גדולת דוד ומלוכת שאול", על ידי נפתלי הירש ב"ר דוד, לבוב 1801) ויצא בכמה מהדורות גם בשפה זו. המחזה נאמן לספר שמואל; עוסק בעיקר בקנאתו ושגעונו של שאול, ביושרו וענוות צדקו של דוד, ובאהבתו הנאמנה של יונתן; מלא במליצות יפות ובאמרי נועם; ונחתם בנאום מלא פאתוס של דוד בגנות רדיפת כבוד. במחזה גם משתקפים רעיונות של שוויון ואחווה, בהשפעת רוחות הזמן באירופה. המחזה נחשב בזמנו לאחת מאבני החן של ספרות ההשכלה, ולדברי קלוזנר "זו הדראמה העברית-המקורית הראשונה בתקופת ההשכלה, שהיא ראויה לשם זה". חוקרי המחזה מצביעים על השפעתם של רמח"ל ונפתלי הרץ וייזל על המחבר, וכנראה גם של קאנט, גוטהולד אפרים לסינג, שילר, וגתה. לדעת עוזי שביט, יש גם השפעה מן המחזה "מקבת'" של שייקספיר.

כתב יצחק בר לווינזון במהדורת 1820 של המחזה: "המחברת המפורסמת הזאת כבר נודעת לשם ולתפארת בין משכילי עמנו, מליצים יראוה ויהללוה, משוררים עמדו ויתמהו על יופיה וחין ערכה, כי יקרה היא כן מפאת חומרה כן מפאת צורתה, כי מלבד אשר שפתי המחבר הזה נוטפות מור, ולשונו מצוף דבש מתקה, עוד מזימותיו יקרות הנה, ומחשבותיו למאוד עמקו, ישלח חצי מגמתו אל מטרת יראת ד' ומוסר השכל וידוע".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ' 193 - 199.
  • יוסף האפרתי, מלוכת שאול, ההדיר וצירף מבוא והערות: גרשון שקד, ירושלים תשכ"ט.
  • עוזי שביט, בעלות השחר, שירת ההשכלה - מפגש עם המודרניות, תל אביב 1996.
  • שמואל ורסס, "מחילופי לשון לחילופי משמעות; המחזה 'מלוכת שאול' בתרגומו ליידיש", בתוך חוליות 6, 2000.
  • נעמי זוהר, באור חדש: עיונים במחזה העברי המקראי בתקופת ההשכלה, בר-אילן תשס"א, עמ' 25 ואילך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]