יוסף הדר

**יוסף הדר**
	יוסף הדר, מתוך תמונת מחזור של בית הספר הממלכתי "יהל״ם" ברמת גן, יוני 1959
לידה	16 בדצמבר 1926; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באוגוסט 2006 (בגיל 79); אבן יהודה, ישראל
שם לידה	יוסף הדריך
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם (2000); יקיר רמת גן (1998) ;

יוסף (יוסקה) הדר (הדריך) (16 בדצמבר 1926 – 26 באוגוסט 2006) היה מלחין, מנצח מקהלות ומורה למוזיקה ישראלי. יוצר חשוב בזמר העברי, שהלחין עשרות שירים, בהם בולטים במיוחד הם שירי הרועים, שרווחו בשנות ה-50 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף הדר (במקור: הדריך) נולד בדצמבר 1926 בתל אביב ליפה ויחיאל הדריך, שעלו מפולין. בגיל 7 עבר לגור עם משפחתו בשכונת בורוכוב בגבעתיים, שם החל ללמוד נגינה בכינור. מגיל צעיר התעצב טעמו המוזיקלי, ששילב מוזיקה אירופית קלאסית ושירי ארץ-ישראל. הדר ניחן בכישרון יוצא דופן וביוזמה, וכבר בגיל 14 הקים תזמורת מנדולינות, כינורות ומפוחיות-פה.

בתום לימודיו התיכוניים התנדב לחטיבת הנוטרים בגליל. בשירותו הצבאי היה קצין תרבות ומדריך שירה בחיל השריון, חטיבה 7. השתתף במלחמת השחרור, בקרב לטרון ובמבצע חירם לכיבוש הגליל המערבי.

בסוף מלחמת העצמאות, באפריל 1949, הלחין את שירו הראשון "אל העין" למילותיו של חברו אוריאל אופק. השיר בוצע על ידי הצמד "אילקה ואביבה" ולאחר מכן על ידי חנה אהרוני ויפה ירקוני.

בין שיריו הידועים ביותר של הדר: "ערב של שושנים" ו"תפוח חינני", שאת מילותיהם כתב המשורר משה דור ופורסמו בעיקר על ידי צמד הדודאים, וכן גם "בהר הגלבוע" בביצוע צמד הפרברים ו"שובה אלי" בביצוע צמד הגיטרות. את "ערב של שושנים" ביצעה לראשונה מרים אביגל. הדר הקליט עם אביגל גם שירי ילדים רבים.

הדר ידוע כ"מלחין הצמדים" שהיו פופולריים בשנות החמישים והשישים, כדוגמת "צמד הדודאים", "העמרנים" ו"צלילי צבר". במהלך חייו הקים מספר מקהלות: מקהלת רמת-גן, מקהלת קריית-אונו, מקהלת חולון, מקהלת הסתדרות המורים, מקהלת ערד ומקהלת ילדי תל אביב יפו.

הדר כתב 240 שירים ביניהם שירים המושרים בכל רחבי העולם מפי גדולי זמרי העם, כמו מרים מקבה, הארי בלפונטה, "האורגים" (הוויברז), פיט סיגר ועוד. רבים משיריו, ובהם גם "שיר הנוקדים", "תפוח חינני", ועוד, נודעים כשירי-עם, וככאלה הפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית וחלק בלתי נפרד מהז'אנר של שירי ארץ ישראל.

הדר שימש גם כמעבד וכמנצח על מקהלות ילדים ובוגרים, ושימש כמורה למוזיקה במשך שנים רבות. ערך גם קייטנות קיץ לילדים, שרבים מהם הביאו עמם כלי נגינה לקייטנה וניגנו בניצוחו לחוף הים.

בשנת 1974^[1] עבר להתגורר עם משפחתו בערד, בה הקים מקהלה עירונית, לימד בבית הספר התיכון המקומי והשפיע רבות על חיי התרבות בקהילה.^[2]

הדר נפטר ב-26 באוגוסט 2006 בעקבות מחלה ממושכת, בביתו באבן יהודה, שבה התגורר בחמש השנים האחרונות לחייו. הותיר את אשתו דליה ושלושה ילדים.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדר הוא יקיר העיר רמת גן לשנת תשנ"ח-1998; חתן פרס אקו"ם ("נוצת הזהב") למפעל חיים למלחין לשנת 2000,^[3] על מפעל חייו בתחום הזמר העברי והחינוך המוזיקלי בישראל; וחתן אות הוקרה על תרומתו לתרבות הזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן וגלי צה"ל (2006).