יוסף צאייח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב יוסף בן אברהם ן' צייאח (או אבן צאייאח), היה רב, מקובל ופוסק מוסתערבי שכיהן כרב העיר ירושלים וכרב הקהילה המוסתערבית בדמשק, היה חי ככל הנראה בסביבות השנים ר"ס (1499) וש"מ (1579). מהמרכזיים שבמתווי דרכה של הקבלה הנבואית.

צילום חתימת המחבר בסוף כתב היד של הספר שארית יוסף

לידתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן לידתו אינו ידוע. לדעת אריה קפלן[1] נולד בשנת רס"ה (1505). לדעת דותן ארד צייאח נולד זמן ניכר לפני שנת רס"ה. שכן יש בידינו פירוש כוונות התפילה לרבי דוד בן רבי יהודה החסיד נכד הרמב"ן שהועתק עבור הרב צייאח בשנת רע"ח (1518). ולא סביר שפירוש קבלי מעמיק כזה יועתק עבור נער בן 13 שנים בלבד. גם מקום לידתו לא ידוע. יש מי שסבורים שנולד בירושלים ואילו אחרים סבורים שנולד בדמשק.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריו הקבליים מזכיר רבי יוסף צייאח כמה פעמים את רבו אך ללא הזכרת שמו במפורש, הוא כותב באופן סתמי מורי זלה"ה בלא להזכיר את שמו, פרופ' יונתן גארב סבור שרבי יהודה בן משה אלבוטיני, מקובל אקסטטי שחי באותה תקופה בירושלים הוא רבו של רבי יוסף צייאח.

רבנותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף צייאח מילא את מקומו של הרב שלמה סיריליו וכיהן כרבה של ירושלים למשך עשרים ושתים שנה.

יחסיו עם חכמי דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי יוסף צייאח ישנה התכתבות עניפה עם חכמי דורו, מרבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך ועד הרדב"ז רבה של ירושלים באותה תקופה, בנוסף הוא חתום על כמה פסקים לצד חכמים אחרים מבני דורו,

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף צייאח חיבר כמה ספרים שחלקם נמצאים עדיין בכתב יד, ובתוכם ספר שו"ת הכולל כ-600 תשובות.

צפנת פענח, חיבור קבלי שתוכנו אינו ידוע. ספר זה נחשב במחקר הקבלה לספר אבוד. הרב צייאח מזכיר את ספרו זה כמה פעמים בתוך ספריו האחרים, ספר זה נשלח למצרים לנגיד רבי אברהם קאסטרו אביו של מהריק"ש בעל 'ערך לחם' שתמך כלכלית ברבי יוסף צייאח[2].

צרור החיים, פירוש קבלי למסכת ברכות[3], שנכתב בהשראת הספר אוצר הכבוד על מסכת ברכות לרבי טודרוס אבולעפיה. לספר זה ישנם שלשה כתבי יד, כתב יד אוסף להמן הנמצא בבית המדרש לרבנים בניו יורק[4][5] שע"פ השוואתו עם כתבי ידיו המקוריים של הרב צייאח (אבן השהם אוסף בניהו, שארית יוסף אוטוגרף, ושו"ת) עולה כי מדובר בכתב היד המקורי, כתב יד זה הוא חלקי, כמו כן ישנם כתב יד מונטיפיורי[6] שאף הוא חלקי ובלתי שלם, וכתב יד אוניברסיטת הרווארד[7] שיש בו מספר דפים בודדים הקרועים בחלקם. בנוסף ישנם 2 דפים נוספים שנמצאו בגניזה הקהירית אכולים בחלקם.

אבן השהם חיבור בו פורס ר"י צייאח את משנתו הקבלית[8] סיום כתיבתו נעשה בשנת רצ"ח. החיד"א ב'שם הגדולים' (מערכת גדולים אות י' סימן קסג) מזכיר את הספר 'וספר אבן השהם ראיתיו כ"י'. לספר זה ישנם ארבעה כתבי יד, כתב יד אוסף בניהו[9] שהוא כתב ידו המקורי של המחבר, אבל למעשה הוא חלקי, כתב יד סנט פטרבורג[10] שחציו הראשון העתקה וחציו האחרון הוא המשך כתב היד המקורי שחסר מכתב יד בניהו, כתב יד הספרייה הלאומית[11] וכתב יד אוניברסיטת בר-אילן[12], וכן כתב יד תלמוד תורה ליוורנו שהיא בעצם העתקה בלתי מושלמת[13].

שארית יוסף, ביאור והרחבה לספר אבן השהם[14] סיום כתיבתו נעשה בשנת ש"ט, ואף אותו מזכיר החיד"א שם 'גם ראיתי ספר שארית יוסף ס' גדול כ"י בחכמת הצירוף ופי' ספר יצירה, וכתוב שם שחברו בעה"ק ירושלים ת"ו שנת ש"ט'. לספר זה ישנו כתב יד אחד ויחיד שהוא גם האוטוגרף של המחבר [ראה צילום].

שאלות ותשובות בהלכה[15] גם ספר זה מזכיר החיד"א שם 'הרב מהר"ר יוסף ן' צאייאח בזמן מרן בית יוסף וראיתי ס' גדול מתשובותיו כ"י'. נדפס לאחרונה ע"י מכון אהבת שלום.

ישנו חיבור קצר נוסף שלגבי ייחוסו לרבי יוסף צייאח ישנן ספיקות, חיבור זה הוא פירוש לתפילה[16] (ראה למעלה בכותרת 'לידתו') המופיע בצד הפירוש אור זרוע על התפילות לרבי דוד בן רבי יהודה החסיד[17].

ארבעה מתוך ספריו עוסקים בקבלה וספר אחד בלבד עוסק בהלכה, גם הספרים צרור החיים ואבן השהם נכתבו במיוחד לבקשת רבי אברהם קאסטרו ונשלחו אליו למצרים, הספר שארית יוסף שהוא ספרו האחרון בקבלה והגדול שבהם, לא נשלח למצרים אלא נשאר בירושלים,

שיטתו בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו בקבלה היא אקסטטית (קבלה נבואית) בדומה לרבי אברהם אבולעפיה ורבי יהודה בן משה אלבוטיני. אמנם שיטת הצירופים שהיא המאפיין המרכזי של הקבלה הנבואית אקסטטית מפותחת אצל רבי יוסף צייאח באופן חסר תקדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדיטציה וקבלה, עמוד 165
  2. ^ ראו ספר אבן השהם בהקדמת המהדיר רבי יהודה אהד תורג'מן
  3. ^ עדיין בכתב יד, נמצא בשלבי עריכה מתקדמים במכון חכמי ירושלים והמערב
  4. ^ קרן מנשה רפאל ושרה להמן, אהל חיים - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  5. ^ כתב יד להמן באתר הספריה הלאומית
  6. ^ כתב יד מונטיפיורי באתר הספריה הלאומית
  7. ^ כתב יד אוניברסיטת הרווארד באתר הספריה הלאומית
  8. ^ יצא לאור על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב בשנת תשס"ט ובמהדורה שנייה בשנת תשפ"א
  9. ^ כתב יד אוסף בניהו באתר הספריה הלאומית
  10. ^ כתב יד סנט פטרבורג באתר הספריה הלאומית
  11. ^ כתב יד הספריה הלאומית
  12. ^ כתב יד אוניברסיטת בר אילן באתר הספריה הלאומית
  13. ^ כתב יד תלמוד תורה ליוורנו באתר הספריה הלאומית
  14. ^ יצא לאור על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב בשנת תשפ"א
  15. ^ קישור לכתב היד באתר הספריה הלאומית, באתר הספריה הלאומית
  16. ^ כתב יד פירוש התפילות באתר הספריה הלאומית
  17. ^ ראה דותן ארד 'לדמותו של בעל הלכה מוסתערבי' הערה 35