יוסף קוסטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף קוסטיקה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1911
דמשק, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2001 (בגיל 90)
תאריך עלייה 1924
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אבו נורי
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
תפקידים בשירות
סוכן המחלקה הסורית ביחידת המסתערבים של ההגנה, שליח בעיר טריפולי בלבנון לאיסוף מידע מודיעיני לצורך פעולת פיצוץ בתי הזיקוק על ידי ספינת ארי הים הידועה כ פעולת הכ"ג. שרת ביחידה עד שנת 1943
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול, מלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף קוסטיקה (21 בינואר 1911 - 18 במאי 2001) היה לוחם ביחידת המסתערבים של ההגנה, סוכן המחלקה הסורית ושליח המודיעין בטריפולי שבלבנון בזמן פעולת כ"ג יורדי הסירה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטיקה נולד למשפחה ציונית בדמשק אשר בסוריה. בגיל 13 עלה לארץ ישראל והתגורר בקיבוץ שפיים ובקיבוץ יגור. היה חבר בפלוגות העבודה ולאחר מכן עבר לעבוד בעיריית יפו. ב-1936, בתקופת המרד הערבי הגדול, התנדב להגנה. ב-1940 היה מראשוני המסתערבים בפיקודו של אהרון לישבסקי, ועבר הכשרה בהסתערבות ובחבלה.

שליחותו הראשונה הייתה לעיר טריפולי בלבנון לאיסוף מודיעין לצורך פעילות חבלנית כמו פיצוץ גשרים ומסילות ברזל במידה והגרמנים יתקרבו לאזור שהיה בשליטת צרפת של וישי. קוסטיקה צויד בדרכון מזויף, התחזה לסוחר סורי נוצרי בשם אבו נורי, שכר חדר באזור הנוצרי בעיר ועסק באיסוף חומר מודיעיני על מחנות הצבא באזור.

ב-1941 הגיע לטריפולי יעקב סעד, שליח ההגנה בדמשק, והטיל על קוסטיקה לאסוף מידע מפורט על בתי הזיקוק בעיר. קוסטיקה התחזה לספורטאי והחל להקיף בריצה את בתי הזיקוק, כולל מעבר בין עמדות השמירה של החיילים הסנגלים מבלי לעורר את חשדם. באחת הפעמים, לאחר תצפית מעץ גבוה, זיהה כניסה אחורית הסמוכה לפרדס ולחוף הים כמקום אפשרי לפריצה. קוסטיקה ערך רישום מדויק של כל הפרטים, והחליט לשוב בעצמו לארץ ישראל, דרך מעבר ראש הנקרה, כדי להעביר את המידע הלאה.

קוסטיקה הלך ישירות לביתו של אהרון לישבסקי אשר זימן למחרת פגישה עם יצחק שדה, במהלכה מסר תיאור מפורט של כל פרטי המודיעין אותם אסף. בהוראת ישראל גלילי נשלח חזרה לטריפולי, עודכן בפרטי הספינה שאמורה להגיע לשם והונחה לעקוב אחר ההתרחשויות על החוף. קוסטיקה המתין מדי יום על החוף בטריפולי לסירה, שיצאה לדרכה מחיפה ב-18 במאי, אך לא הגיעה. הוא נשאל על ידי מפקדיו אם ראה משהו אך השיב שלא. בשלב זה הגיעו לאזניו שמועות על גופות אשר נפלטו לחוף. קוסטיקה ערך חקירה פרטית מפורטת איתר וסימן את מקום קבורתם של שבע מהגופות. כמו כן שמע עדויות על פרטי לבוש השייכים למספר לוחמי הסירה.

שלושה שבועות לאחר שליחת הספינה כבשו הכוחות הבריטיים את סוריה ולבנון. המידע על מיקום הקברים הועבר למפקדי ההגנה אשר הבטיחו לקוסטיקה כי יטפלו בהבאתם לקבורה בארץ, דבר שלא נעשה. לאחר שחזר שוב ושוב על בקשתו הגיע אליו לטריפולי יגאל אלון ממפקדי הפלמ"ח ואמר לו ש"זה לא הזמן המתאים להביא גופות לארץ".

קוסטיקה נשלח לביירות כנציג היחידה עד שנת 1943. שם הכיר את אשתו מקרב הקהילה היהודית. לאחר שעזב את היחידה עבד כשליח במוסד לעליה ועסק בעליה בלתי לגאלית של יהודים רבים מסוריה. הוא נעצר מספר פעמים על ידי השלטונות הסורים אך הצליח להימלט ובשנת 1946 חזר לארץ ישראל.

עם קום המדינה כתב דו"ח מפורט על מה שקרה בחודש מאי 1941 בלבנון והפקיד אותו במשרד הביטחון.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטיקה בן למשפחה ציונית ענפה מיהדות סוריה המונה 9 אחים ואחיות. את אשתו מרי פגש בעת שרותו בביירות ואיתה הקים משפחה בת ארבעה ילדים. שניים מאחיו, שלמה קוסטיקה ורחמים קוסטיקה, שרותו גם הם במחלקה הסורית בהגנה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]