יורגן קלופ
 | ||||
| יורגן קלופ, 2019 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
16 ביוני 1967 (בן 56) שטוטגרט שבגרמניה המערבית | |||
| שם מלא | יורגן נורברט קלופ | |||
| גובה | 1.91 מטר | |||
| עמדה | חלוץ, מגן | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
יורגן נורברט קלופ (בגרמנית: Jürgen Norbert Klopp; נולד ב-16 ביוני 1967, בשטוטגרט שבגרמניה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל גרמני, המאמן את הקבוצה האנגלית ליברפול. קלופ בילה את רוב שנותיו ככדורגלן מקצועני בקבוצת מיינץ 05. עם פרישתו ב-2001 הפך למאמן הקבוצה. במהלך תקופתו כמאמן במיינץ, הביא את הקבוצה לעלייה לבונדסליגה לראשונה בתולדותיה. ב-2008 מונה קלופ למאמן בורוסיה דורטמונד, אותה הוביל לזכייה בבונדסליגה ב-2011 וב-2012, זכייה בגביע הגרמני באותה השנה, זכייה בסופר קאפ הגרמני ב-2013 וב-2014 והגיע עמה לגמר ליגת האלופות ב-2013.
קלופ זכה בפרס מאמן השנה בגרמניה ב-2011 וב-2012. באוקטובר 2015 הפך למאמן ליברפול, איתה הגיע לגמר גביע הליגה ולגמר הליגה האירופית בעונתו הראשונה. ב-2018 הגיע עמה לגמר ליגת האלופות. ב-2019 העפיל עם ליברפול לגמר בפעם השנייה ברציפות, כאשר הפעם זכתה קבוצתו בתואר. בעונת 2019/2020 זכה עם הקבוצה באליפות הראשונה בתולדותיה בפרמייר ליג. ב-2022 זכה עמה גם בגביע הליגה וגם בגביע האנגלי וגם העפיל בפעם השלישית ב-4 שנים לגמר ליגת האלופות. לקלופ גם שתי זכויות בתואר מאמן העונה בפרמייר ליג.
שנותיו הראשונות וקריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלופ נולד בשטוטגרט, בירת מדינת באדן-וירטמברג, לנורברט קלופ, רוכל ושוער עבר. הוא גדל באזור כפרי ביער השחור עם שתי אחיות גדולות. לימים סיפר כי תמיד חלם בכלל להיות רופא אך לא חשב שהוא חכם מספיק בשביל זה.[1] בנעוריו החל לשחק כדורגל בקבוצות המקומיות גלאטן וארגנזינגן. בזמן ששיחק ככדורגלן חובב, קלופ עבד מספר עבודות במשרה חלקית כולל עבודה בחנות השכרת וידאו מקומית והעמסת פריטים כבדים על משאיות.[2]
את הקריירה המקצוענית שלו החל בפפורצהיים. לאחר מכן עבר בין שלוש קבוצות מהעיר פרנקפורט: קבוצת המילואים של איינטרכט פרנקפורט, קבוצת ויקטוריה סינטליגן וקבוצת רוט-וייס פרנקפורט.
בקיץ 1990 חתם קלופ במיינץ 05, בה העביר את רוב שנותיו ככדורגלן מקצועני, עד פרישתו ב-2001. במקור תפקד קלופ כחלוץ, אך ב-1995 החל לשחק גם בעמדות ההגנה. הוא כבש 52 שערי ליגה ב-325 הופעות במיינץ.
קלופ הודה כי גם כשחקן הוא הרגיש מתאים יותר לתפקיד ניהולי, לימים אמר: "היו לי רגליים מהליגה הרביעית וראש מהליגה הראשונה". עוד אמר קלופ שנזכר בימיו באינטרכט פרנקפורט שם שיחק לצד אנדראס מולר, תיאר קלופ כיצד חשב לעצמו בגיל 19 "אם זה כדורגל, אני משחק משחק אחר לגמרי. מולר היה ברמה עולמית "אפילו לא הייתי בכיתה שלו".[3] כשחקן, קלופ עקב מקרוב אחר שיטות המאמנים שלו במגרש האימונים, כמו כן, גם ערך נסיעה של שבועיים לקלן כדי ללמוד תחת אריך רוטמלר על מנת לקבל את רישיון האימון שלו לכדורגל.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1988, בזמן לימודיו באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ובתקופה ששיחק בקבוצת המילואים של איינטרכט פרנקפורט, אימן קלופ את קבוצת הילדים עד גיל 10 של איינטרכט פרנקפורט.
מיינץ 05[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו ממשחק פעיל, מונה קלופ ב-27 בפברואר 2001 למאמן מיינץ 05. יום לאחר מינויו ערך את משחק הבכורה שלו כמאמן, בניצחון 0–1 על דיסבורג. הוא המשיך בתפקידו כמאמן מיינץ עד לשנת 2008. במהלך תקופה זו הביא את מיינץ לעלייה ראשונה בתולדותיה לבונדסליגה, והעפיל עמה לגביע אופ"א בשנת 2005, במה שהיה להופעה הראשונה של המועדון במפעל בינלאומי. בסיום עונת 2006/2007 ירדה מיינץ לבונדסליגה השנייה, לאחר שסיימה במקום ה-16. לאחר שלא הצליח להעפיל בחזרה לבונדסליגה הראשונה, התפטר קלופ מתפקידו בסיום עונת 2007/2008. במהלך תקופתו במיינץ, רשם קלופ 109 ניצחונות, 78 משחקי תיקו ו-83 הפסדים.
בורוסיה דורטמונד[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2008 מונה קלופ למאמן בורוסיה דורטמונד, כאשר החליף את תומאס דול, שעזב את המועדון עם כישלון העונה האחרונה, בה סיימה דורטמונד במקום ה-13. הופעת הבכורה של קלופ כמאמן דורטמונד במשחק רשמי הגיעה ב-9 באוגוסט, בניצחון החוץ 1–3 על רוט-וייס אסן, במסגרת הגביע הגרמני. בעונתו הראשונה סיים עם דורטמונד במקום ה-6, בעונה לאחר מכן במקום ה-5. בעונות 2010/2011 ו-2011/2012 הוביל קלופ את דורטמונד לזכייה בבונדסליגה.
בעונת 2011/2012 צברה דורטמונד 81 נקודות, ובכך שבר קלופ שיא היסטורי, כאשר צבר את מספר הנקודות הרב ביותר לקבוצה בעונה אחת בתולדות הבונדסליגה. קלופ ניצח 25 משחקי ליגה בעונה זו, ובכך השווה את שיאה של באיירן מינכן מעונת 1972/1973. שיא נוסף שהציב קלופ בעונה זו היה רצף המשחקים הגבוה ביותר ללא הפסד בעונה אחת בבונדסליגה, אשר נעמד על 28 משחקים. שיא הנקודות ושיא רצף הניצחונות נשבר בעונה שלאחר מכן על ידי באיירן מינכן. ב-2011 הפסיד קלופ את הסופר קאפ הגרמני לשאלקה 04. ב-12 במאי 2012 זכה קלופ בדאבל המקומי הראשון של דורטמונד, לאחר ניצחון 2–5 על באיירן מינכן בגמר הגביע הגרמני. קלופ תיאר את הזכייה בדאבל כ"טוב מאשר יכולתי לדמיין".
בעונת 2012/2013 לא שחזרה דורטמונד את הישגיה בבונדסליגה מהעונות הקודמות, כאשר התעקש קלופ להתמקד בעיקר בליגת האלופות, לאחר כישלון העונה הקודמת במפעל. בעונה זו הוגרלה דורטמונד בבית עם מנצ'סטר סיטי, ריאל מדריד ואייאקס אמסטרדם, במה שכונה כ"בית המוות". אולם, עם יכולת מרשימה, לא הפסיד קלופ משחק אחד בשלב הבתים, ורשם 4 ניצחונות. דורטמונד המשיכה כל הדרך לגמר, כאשר פגשה את ריאל מדריד, בפעם השנייה, בחצי הגמר. בצמד מפגשים זה, מול המאמן ז'וזה מוריניו רשם קלופ ניצחון 1–4 במשחק הראשון, והפסד 0–2 במשחק השני, דבר שהביא להעפלה של דורטמונד לגמר ליגת האלופות. דורטמונד הפסידה בגמר 1–2 לבאיירן מינכן, כאשר אריין רובן כבש שער ניצחון בדקה ה-89. באותה עונה הפסידה דורטמונד בסופר קאפ הגרמני, והודחה מהגביע הגרמני בשמינית הגמר.
בראשית עונת 2013/2014 האריך קלופ את חוזהו בדורטמונד עד יוני 2018. קלופ קיבל קנס של עשרת אלפים אירו ב-17 במרץ 2014, לאחר שהורחק במשחק מול בורוסיה מנשנגלדבך, עקב אלימות מילולית נגד שופט המשחק. יו"ר בורוסיה דורטמונד, היינץ יואכים ואצקה, טען: "אני תומך ביורגן קלופ ב-100 אחוז במקרה זה", מכיוון שלא ראה סיבה לקנס ודחה את הטענות על אלימות מילולית. דורטמונד סיימה בעונה זו במקום השני בליגה, זכתה בסופר קאפ הגרמני, והודחה ברבע גמר ליגת האלופות, על ידי הזוכה באותה העונה, ריאל מדריד.
את עונת 2014/2015 פתח קלופ בזכייה בסופר קאפ הגרמני. לאחר פתיחת עונה מאכזבת, הודיע קלופ באפריל 2015 על עזיבתו את דורטמונד בסיום העונה.[4] קלופ טען: "זה לא שאני עייף, אין לי חוזה עם קבוצה אחרת, אך איני מתכנן לקחת שנת שבתון". משחקו האחרון בדורטמונד היה גמר הגביע הגרמני 2015, בו הפסידה דורטמונד 1–3 לוולפסבורג. דורטמונד סיימה במקום ה-7 בליגה באותה עונה, והודחה בשלב שמינית הגמר מליגת האלופות, על ידי יובנטוס. ב-7 שנותיו בדורטמונד, רשם קלופ 179 ניצונות, 69 משחקי תיקו ו-70 הפסדים.
ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-8 באוקטובר 2015 חתם קלופ על חוזה ל-3 שנים כמאמן ליברפול, והחליף את ברנדן רוג'רס המפוטר. במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כמאמן ליברפול תיאר עצמו קלופ כ"הנורמלי", בתור פארודיה להצהרתו של ז'וזה מוריניו על עצמו - "המיוחד", בעת הצגתו כמאמן צ'לסי ב-2004. משחקו הראשון עם ליברפול היה ב-17 באוקטובר מול טוטנהאם הוטספר, והסתיים ללא שערים. ב-28 באוקטובר השיג קלופ את ניצחונו הראשון כמאמן ליברפול, מול בורנמות', במסגרת גביע הליגה. 3 ימים לאחר מכן ניצח קלופ לראשונה בפרמייר ליג, 1-3 על צ'לסי.
ב-6 בפברואר 2016 פספס קלופ משחק פרמייר ליג עקב אפנדקטומיה, לאחר שסבל מדלקת התוספתן. ב-28 בפברואר הפסידה ליברפול בגמר גביע הליגה, שנערך באצטדיון ומבלי, למנצ'סטר סיטי, לאחר דו-קרב בעיטות עונשין. ב-17 במרץ עלה קלופ עם ליברפול לרבע גמר הליגה האירופית, לאחר שגבר 1–3 על מנצ'סטר יונייטד בסיכום שני המשחקים. ב-14 באפריל עלה קלופ לחצי הגמר, לאחר שניצח 3–4 את קבוצתו הקודמת, בורוסיה דורטמונד. בחצי הגמר ניצחה ליברפול את ויאריאל ועלתה לגמר אירופי ראשון מאז 2007. במשחק הגמר הפסידה ליברפול 1–3 לסביליה, כאשר לזכות ליברפול כבש דניאל סטארידג'.
ב-8 ביולי 2016 חתמו קלופ וצוות עוזריו על הארכת חוזה ל-6 שנים. בסיום עונת 2016/2017 סיימה ליברפול במקום ה-4, והעפילה לליגת האלופות, לאחר ניצחון הבית 0–3 על מידלסברו.
בעונת 2017/2018 הוביל קלופ את ליברפול לגמר ליגת האלופות, לאחר שגברה על פורטו, מנצ'סטר סיטי ורומא. בגמר הפסידה ליברפול 1–3 לריאל מדריד, כאשר המבקיע היחיד לזכות קבוצתו של קלופ היה סאדיו מאנה. באותה עונה סיימה ליברפול במקום ה-4. בעונת 2018/2019 קלופ זכה בפעם הראשונה בקריירה שלו בליגת האלופות, לאחר ניצחון 0–2 לטובת ליברפול על טוטנהאם בגמר. באותה עונה ליברפול נלחמה על אליפות הפרמייר ליג מול מנצ'סטר סיטי עד למחזור האחרון, ולבסוף סיימה במקום השני.
ב-14 באוגוסט 2019 זכה עם ליברפול בסופר קאפ האירופי לאחר ניצחון על צ'לסי.[5] קלופ הוא המאמן הגרמני הראשון שזכה בתואר זה. ב-21 בדצמבר הוא זכה בגביע העולם למועדונים עם ליברפול לאחר ניצחון 0–1 בהארכה מול פלמנגו, זו הפעם הראשונה שהמועדון זוכה בתואר.[6]
ב-23 בספטמבר זכה בתואר מאמן השנה של פיפ"א כשהוא מקדים את ז'וזפ גוארדיולה ומאוריסיו פוצ'טינו.
את עונת 2019/2020 פתחה ליברפול עם 6 ניצחוות רצופים מה שהעניק לקלופ את תואר מאמן החודש בפעם הרביעית בפריימרליג. באוקטובר הוכרז כי קלופ נבחר למאמן חודש ספטמבר וזכה בפרס בחודש השני ברציפות. גם בחודשים נובמבר וינואר זכה בתואר -החמישי שלו עד כה בעונה זו- ושבר את שיא הזכיות של מאמן בתואר לעונה אחת.[7]
ב-30 בנובמבר, לאחר ניצחון 1–2 על ברייטון אנד הוב אלביון קלופ השווה שיא מועדון כאשר לא הפסיד עם הקבוצה 31 משחקים ברציפות.
בדצמבר 2019 הוארך תקופת חוזהו במועדון עד 2024.[8]
ב-24 בפברואר 2020 ניצחה ליברפול 2–3 את וסטהאם יונייטד ובכך שברה קבוצתו של קלופ שיא בכדורגל האנגלי של 18 ניצחונות רצופים ו-21 ניצחונות בית רצופים. (השיא הקודם היה גם הוא של ליברפול ב-1972)
ב־25 ביוני 2020 זכתה ליברפול באליפות, לאחר שמנצ'סטר סיטי הפסידה לצ'לסי בתוצאה 1–2. זו האליפות הראשונה של ליברפול מזה 30 שנה, וגם הזכייה המהירה ביותר של קבוצה אנגלית באליפות אנגליה - אחרי 31 מחזורים בלבד. קלופ הוא המאמן הגרמני הראשון שזוכה בתואר. בתום העונה זכה גם בתואר מאמן העונה בפרמייר ליג. גם כאן, קלופ הוא הגרמני הראשון לזכות בתואר.[9]
במחזור הרביעי של עונת 2020/2021 הובסה ליברפול של קלופ 2–7 על ידי אסטון וילה, הייתה זו התבוסה הגדולה ביותר של קלופ כמאמן, והפעם הראשונה שאלופה מכהנת סופגת שבעה שערים מאז 1953.[10][11] בין החודשים אפריל 2017 לינואר 2021 לא הפסידה הקבוצה משחק ליגה ביתי במסגרת הפרמייר ליג, במשך 68 משחקים, ב-21 בינואר 2021 נכנעה הקבוצה 1-0 לברנלי ובכך נשבר הרצף. כמו כן, לאחר הפסד זה נשבר שיא של 21 שנה כאשר הקבוצה לא כבשה שער ליגה במשך ארבעה משחקים רצופים[12].
ב-28 באפריל 2022 האריך את חוזהו במועדון עד 2026.[13]
ב-27 בפברואר 2022 זכתה ליברפול בגביע הפוטבול ליג לראשונה מאז עונת 2011/2012 לאחר ניצחון על צ'לסי בדו-קרב פנדלים 10–11 לאחר תוצאת 0-0 בתום 120 דקות. בחודש מאי שוב גברה על צ'לסי בדו-קרב פנדלים, הפעם בגמר הגביע הליגה וזכתה בפעם השמינית בתואר ובפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006. עוד באותה העונה הגיעה ליברפול למחזור האחרון בליגה כשהיא בפיגור נקודה אחת ממנצ'סטר סיטי והייתה זקוקה לאיבוד נקודות של סיטי ולנצח את משחקה מול וולברההמפטון וונדרס, אולם שלושה שערים של סיטי ברבע שעה האחרונה העניקו לה את האליפות וליברפול הסתפקה במקום השני חרף ניצחון 1-3. בסיום אותה העונה זכה קלופ בפעם השנייה בתואר מאמן העונה בפרמייר ליג.[14]
בליגת האלופות באותה העונה בליגת האלופות הוגרלה ליברפול בשלב הבתים יחד עם אתלטיקו מדריד, מילאן ופורטו. ליברפול ניצחה את כל ששת המשחקים בשלב המוקדם והייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שמנצחת את כל שישה המשחקים בשלב הבתים.[15] בהמשך גברה ליברפול על אינטר מילאנו, בנפיקה ליסבון וויאריאל, והעפילה לגמר שלישי ב-4 שנים תחת קלופ. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, נכנעה ליברפול לריאל מדריד בתוצאה 1-0.
במחזור השלישי של עונת 2022/2023, ב-27 באוגוסט 2022 רשמה ליברפול את הניצחון הגדול בתולדותיה בפרמייר ליג, כשגברה 9-0 על בורנמות'. ב-5 במרץ 2023 רשמה הקבוצה תחת קלופ ניצחון 7-0 על יריבתה המרה מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו השביעייה הראשונה של ליברפול נגד יונייטד מאז מרץ 1908, והשלישית בסך הכל בהיסטוריית המפגשים בין הקבוצות. עם זאת הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי בלבד, ללא כרטיס לליגת האלופות.
ב-26 בינואר 2024 הודיע קלופ במפתיע כי יעזוב את ליברפול בסוף עונת 23/24.[16] לדבריו הסיבות לפרישה הפתאומית, לאחר תשע שנים כמנג'ר ליברפול, הן חוסר אנרגיה ועייפות.
קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 שימש קלופ כפרשן קבוע בערוץ הטלוויזיה הגרמני ZDF, כאשר הביא את נקודת מבטו על משחקי נבחרת גרמניה. במהלך מונדיאל 2006 המשיך לתפקד כפרשן, ואף זכה בפרסי הטלוויזיה הגרמנית בקטגוריית "תוכנית הספורט הטובה ביותר", על הופעותיו. גם ביורו 2008 תפקד כפרשן. לאחר טורניר זה עזב קלופ את ZDF, והוחלף באוליבר קאן. במונדיאל 2010 שימש קלופ כפרשן עבור ערוץ RTL הגרמני, וזכה פעם נוספת בפרסי הטלוויזיה הגרמנית, באותה קטגוריה.
קלופ הופיע בסרטים הדוקומנטריים '!Trainer' בשנת 2013, ו-'Und vorne hilft der liebe Gott' בשנת 2016.
מדיה וחסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלופ שימש כפרזנטור והשתתף בפרסומות לפומה, אופל ולקואופרטיב הבנקים הגרמני "BVR". על פי עיתונים כלכליים בגרמניה, תפקודו של קלופ כפרזנטור של אופל צמצם את הקשיים של החברה והביא לעלייה במכירותיה.
קלופ הוא שגריר של הקמפיין הגרמני נגד גזענות "Respekt! Kein Platz für Rassismus" (כבוד! אין מקום לגזענות).
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלופ נשוי בשנית. לו ולאשתו הראשונה, סבינה, ילד משותף, מארק, יליד 1988. מארק שיחק במספר קבוצות, בין היתר בקבוצת המילואים של בורוסיה דורטמונד.
ב-5 בדצמבר 2005 נשא קלופ את אולה סנדרוק, עובדת סוציאלית, אותה הכיר בפאב במהלך אירועי אוקטוברפסט באותה שנה. יש לה בן, דניס, מנישואיה הקודמים.
ב-1995 סיים קלופ בהצלחה את לימודי מדעי הספורט וקיבל דיפלומה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט. תזת המחקר שלו הייתה הליכה תחרותית.
קלופ נוצרי פרוטסטנטי באמונתו, ומרבה להתייחס לאמונתו בפומבי. בראיון תקשורתי התייחס קלופ לחשיבות של ישו בחייו.
בריאיון לעיתון הגארדיאן באפריל 2018 הביע קלופ את התנגדותו לפרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי.[17]
סטטיסטיקות אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-3 בספטמבר 2023
| קבוצה | מאז | עד | מאזן | מקור | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מ | נצ | ת | הפ | % נצ | ||||
| מיינץ 05 | 27 בפברואר 2001 | 30 ביוני 2008 | 270 | 109 | 78 | 83 | 40.4 | [18] |
| בורוסיה דורטמונד | 1 ביולי 2008 | 30 ביוני 2015 | 318 | 179 | 69 | 70 | 56.3 | [19] |
| ליברפול | 8 באוקטובר 2015 | הווה | 437 | 263 | 99 | 75 | 60.2 | [20] |
| סך הכל | 1,026 | 552 | 246 | 228 | 53.8 | — | ||
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכייה בבונדסליגה (2): 2010/2011, 2011/2012
- זכייה בגביע הגרמני: 2011/2012
- זכייה בסופר קאפ הגרמני (2): 2013, 2014
- הגעה לגמר ליגת האלופות: 2012/2013
- זכייה בגביע העולם למועדונים: 2019
- זכייה בפרמייר ליג: 2019/2020
- זכייה בליגת האלופות: 2018/2019
- זכייה בסופר קאפ האירופי: 2019
- זכייה בגביע הליגה האנגלי: 2021/2022
- הגעה לגמר ליגת האלופות: 2017/2018 2021/2022
- הגעה לגמר הליגה האירופית: 2015/2016
- זכייה בגביע האנגלי: 2021/2022
- זכייה במגן הקהילה: 2022
- אישיים
- מאמן השנה של פיפ"א (1): 2019
- מאמן השנה בגרמניה (3): 2011, 2012, 2019
- מאמן העונה בפרמייר ליג (2): 2020, 2022
- מאמן החודש בפרמייר ליג (8): ספטמבר 2016, דצמבר 2018, מרץ 2019, אוגוסט 2019, ספטמבר 2019, נובמבר 2019, דצמבר 2019, ינואר 2020, מאי 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אוריאל דסקל, החומרים שמהם עשויה ההצלחה, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2020
- ניר וולף, מלך לב אדום, באתר ישראל היום, 2 ביולי 2020
- אבישי סלע, מי שמאמין: החומר ממנו עשוי יורגן קלופ, באתר ערוץ הספורט, 16 ביוני 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hunter, Andy (25 בנובמבר 2015). "Jürgen Klopp: I wanted to be a doctor. I think I've still got 'helper syndrome'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-06-19.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ VAVEL.com, From Mainz to Merseyside: What does the next chapter hold in the Jürgen Klopp story?, VAVEL, 24 בדצמבר 2015 (באנגלית)
- ^ Jurgen Klopp's football philosophy explained in 10 key quotes - Liverpool FC, This Is Anfield, 2016-12-23 (באנגלית)
- ^ מערכת ONE, דורטמונד אישרה: יורגן קלופ מסיים את תפקידו, באתר ONE, 15 באפריל 2015
- ^ הראשון לעונה: ליברפול זכתה בסופרקאפ האירופי, באתר ONE, 14 באוגוסט 2019
- ^ לראשונה בתולדותיה: ליברפול אלופת העולם, באתר ONE, 21 בדצמבר 2019
- ^ Klopp makes history with Barclays Manager award, www.premierleague.com (באנגלית)
- ^ יורגן קלופ האריך את חוזהו בליברפול עד 2024, באתר ONE, 14 בדצמבר 2019
- ^ Jurgen Klopp: Liverpool boss named Premier League Manager of the Season, Sky Sports (באנגלית)
- ^
ציוץ של OptaJoe ברשת החברתית אקס (טוויטר), אוקטובר 2020
- ^ כנופיית ברמינגהאם: וילה פירקה 2:7 את ליברפול, באתר ONE, 4 באוקטובר 2020
- ^ קלופ: קיבלנו אגרוף, אי אפשר לדמיין אליפות, באתר ONE, 21 בינואר 2021
- ^ Liverpool FC - Jürgen Klopp signs new contract with Liverpool FC, www.liverpoolfc.com (באנגלית)
- ^ ראוי: קלופ נבחר למאמן העונה בפרמייר ליג, באתר ערוץ הספורט, 25 במאי 2022
- ^ מושלמות: השיאים של אייאקס וליברפול, באתר ערוץ הספורט, 8 בדצמבר 2021
- ^ יורגן קלופ החליט לעזוב את ליברפול בסיום העונה, באתר ONE, 26 בינואר 2024
- ^ Brexit makes no sense and Britain should vote again, says Jürgen Klopp, הגארדיאן, 23 באפריל 2018
- ^ "1. FSV Mainz 05 – Trainerhistorie" (בגרמנית). kicker. נבדק ב-25 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Borussia Dortmund – Trainerhistorie" (בגרמנית). kicker. נבדק ב-25 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Managers: Jurgen Klopp". Soccerbase. Centurycomm. נבדק ב-3 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
| מאמני הפרמייר ליג | |
|---|---|
|
| מאמן השנה בגרמניה | |
|---|---|
|
| זוכי פרס מאמן השנה בעולם | ||
|---|---|---|
| כדורגל גברים | 2010: מוריניו • 2011: גוארדיולה • 2012: דל בוסקה • 2013: היינקס • 2014: לב • 2015: לואיס אנריקה • 2016: ראניירי • 2017: זידאן • 2018: דשאן • 2019: קלופ • 2020: קלופ • 2021: טוכל • 2022: סקאלוני • 2023: גוארדיולה | |
| כדורגל נשים | 2010: נייד • 2011: ססאקי • 2012: סונדהאגה • 2013: נייד • 2014: קלרמן • 2015: אליס • 2016: נייד • 2017: ויכמן • 2018: פדרוס • 2019: אליס • 2020: ויכמן • 2021: הייז • 2022: ויכמן • 2023: ויכמן | |
| זוכי פרס מאמן העונה בפרמייר ליג | |
|---|---|
|
| מאמני ליברפול | |
|---|---|
|
