יורם בוקר
 | |
| לידה |
24 במאי 1940 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 2023 (בגיל 83) הרצליה, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
  | |
יורם בוקר (24 במאי 1940 – 16 ביוני 2023) היה פנטומימאי ישראלי, במאי, פרופסור ומורה לפנטומימה בחוג לאמנות תיאטרון באוניברסיטת תל אביב וב"בית צבי".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקר נולד בפריז, צרפת, בשם ז'אן קלוד בוקסנבאום. בשואה הוחבא אצל משפחה פריזאית, תמורת כסף, בעת שהוריו שרדו מחנות ריכוז[1]. עלה לישראל בגיל 19 בשנת 1959 ושירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. ב-1962 נפגש עם מרסל מרסו בישראל והוזמן ללמוד אצלו בפריז. הוא למד פנטומימה גם אצל ז'אק לקוק וקלוד קיפניס.
בעצם רציתי להיות שחקן והתחלתי עם פנטומימה בגלל מרסל מרסו. כשראיתי בפאריס מה הוא עושה, הייתי המום ורציתי לעשות כמותו[2]
לאחר שסיים את לימודי הפנטומימה בצרפת חזר לישראל בשנת 1965. הוא ייסד את "תיאטרון הפנטומימה של יורם בוקר" (1970), עמו הופיע בפסטיבלים בישראל ובעולם. ביים והשתתף במספר מופעי פנטומימה בתיאטרון שלו. המופע "קרוסל" (1969) הועלה 600 פעמים והופיע גם בתיאטרון דני דגן; בעקבותיו עלה מופע ההמשך "קרוסל 2". מופעו "קלפים" הועלה 80 פעמים, והופיע גם בתיאטרון חיפה. "עולם הפנטומימה" הוצג 300 פעמים, בין השאר גם בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. ב-1979 עלתה ההצגה "שעשועי פנטומימה" עם אורי טננבאום, והוצגה כ-100 פעמים. בוקר ביים את קטעי הקישור באירוויזיון 1979, בהם הוצגו קטעי פנטומימה בהשתתפות בוקר, עזרא דגן, חנוך רוזן ואחרים[3]. ב-1980 העלה את "על מסכות ואנשים" לצד שייקה אופיר. מופעי פנטומימה נוספים שהעלה הם "חגיגת פנטומימה" (1982), "מקסימים" (אוניברסיטת תל אביב), "גברתי המדינה", "גיזת הזהב", "חלומות באשפמיה" (1994) ועוד.
בוקר הרחיב את עיסוקיו גם לקולנוע, טלוויזיה, קונצרטים ותיאטרון[4]. ב-1981 כיהן כמנהל אמנותי של הפסטיבל הישראלי לפנטומימה בקריית שמונה. באותה שנה גם התארח כפנטומימאי בתוכנית הטלוויזיה "רגע עם דודלי". ב-1988 הופיע בתוכנית "בצלו של הלם קרב" וב-1993 הופיע בכמה פרקים של תוכנית הטלוויזיה "מוסיכף" לצידם של הפנטומימאים אורי טננבאום ואפי מאיר.
לאורך השנים שיחק בהצגות מרכזיות בתיאטראות ישראל, בהן "נאסר א-דין", "כלוב האהבה", "נעליים אדומות", "כנר על הגג" ו"מעשה בחייל". עבד גם כמעצב תנועה בתיאטראות הבימה, תיאטרון חיפה ותיאטרון באר שבע.
ב-1981 זכה בוקר בפרס ראשון בפסטיבל פנטומימה בינלאומי שנערך באיטליה, מטעם עיריית ארצו ומשרד התרבות האיטלקי.
החל מ-1965 בוקר כיהן כפרופסור ומורה לפנטומימה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היה נשוי פעמיים והתגורר בהרצליה.
בוקר נפטר ב-15 ביוני 2023. נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם בוקר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יורם בוקר, דף שער בספרייה הלאומית
- יורם בוקר, בארכיון הבימה
- ארכיון יורם בוקר, בספרייה הלאומית
- מידע על יורם בוקר בקטלוג הספרייה הלאומית
- יורם בוקר, באתר אוניברסיטת תל אביב
- איריס קול,
קול מן העבר - פרק 10 - יורם בוקר, כתבה באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב בר-און, הפנטומימאי הישראלי יורם בוקר הלך לעולמו: בחזרה לתחנות חייו, באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2023
- ^ אנג'לה דולנד (ראיינה: ציפי שוחט), עכבר העיר אונליין, אל תתנו לפנטומימאי לדבר, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007 - "הגשר בין התיאטרון למחול", ריאיון עם בוקר על מרסל מרסו
- ^ עיתונות - קטעי קישור באירוויזיון 1979, ארכיון יורם בוקר, הספרייה הלאומית
- ^ שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, אתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה באוניברסיטת תל אביב