יורם בק

יורם בק
לידה	19 במאי 1945 (בן 78); סראטוב, ברה"מ
מדינה	ישראל
מקום מגורים	רוסיה, ישראל
השכלה	אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס

יורם בק (נולד ב-19 במאי 1945, ז' בסיוון ה'תש"ה) הוא היסטוריון, משורר ומסאי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בק נולד בעיר סראטוב אשר בברית המועצות. כאשר היה בן תשעה חודשים נאסר אביו יוליוס בק בגלל פעילות ציונית. יוליוס, שהיה עו"ד במקצועו, נידון למאסר ולגלות במחנה העבודה של גולאג באזור וורקוטה. עובדה זו הטילה חותם כבד על חייו של בק הצעיר. הוא עלה לארץ ישראל עם אמו בשנת 1949 וגר ביפו בתנאי דיור קשים עם סבתו מצד אביו. אב המשפחה יצר עמם קשר בשנת 1953, אחרי מות סטלין. לאחר ההפשרה החלקית ברוסיה בשלהי 1956, שוחרר יוליוס באביב 1957 והתאחד עם משפחתו בישראל. עד האיחוד עם אביו חונך בק באופן חלקי על ידי שכן וידיד דתי שהשפיע רבות על עיצובו הרוחני, אך עם הגעתו של אביו עבר בק שינוי קיצוני ונעשה חילוני. הוא החל כותב שירים בגיל צעיר מאוד ופרסם בעיתונות הילדים של התקופה, "דבר לילדים" ו"הצופה לילדים".

בק למד לימודים גבוהים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר שלישי באוניברסיטת פריס בהיסטוריה כללית. היה עורך "כיוונים", רבעון ליהדות וציונות, בשנים 1978–1988, וכן שימש כעורך בהוצאת "מוסד ביאליק" בשנים 1993–1994.

בהמשך עבד בק במשך שנים רבות כמורה להיסטוריה ולימודים קלאסיים בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים. כיום, הוא מעביר בבית הספר שיעורי אורח לעיתים קרובות.

נשוי למלכה, בתו של המשורר שמשון מלצר, ואב לחמישה.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו של בק כוללת בעיקר שירה, והוא פרסם 20 ספרים בהוצאות שונות ביניהן מוסד ביאליק, הוצאת כרמל והוצאת עיתון 77. שיריו פורסמו במוספים שונים בעיתונות היומית, וכן בכתבי עת כמו "מאזנים", "משיב הרוח" ו"האומה".

השירה הלירית של בק מתאפיינת בניסיון להקיף את תחומי ההגות והקיום. היא יונקת רבות ממקורות יהודיים, אך אינה יכולה להיחשב כשירה דתית במובן הצר של המילה. נושאי שירתו הם בדידות האדם ואימת הקיום, האהבה וכוחה האינסופי, חלופיות הזמן, געגועים לנעורים, והגדולה הנשקפת מתופעות הטבע. נושא מיוחד בטרילוגיה שראשיתה "אבן השתייה" (1989), המשכה ב"אהבת יעקב" (1990) וסיומה ב"ספר הנתיבות" (1991), הוא יכולתה של השירה לברוא עולם ולהעניק משמעות לחיי האדם.

שירתו של בק מתאפיינת בשמירה על צורות מסורתיות, כמו גם בכתיבה חופשית ללא משקל. שפתו אינה שפה יומיומית והיא מנסה לשמור על רוממות ההבעה. חביבה עליו מאוד צורת הסונטה שלה הקדיש את הספרים "מאה סונטות" (1982) ו"טור הטוהר" (2013). "טור הטוהר" היווה שלב חדש ביצירתו: ספר זה מורכב ממכלול של 123 סונטות המאוגדות לכדי יצירה אחת שלמה, שנושאה מסעו הרוחני של האדם אל גאולת עצמו.

בצד כתיבתו הספרותית פרסם בק מאמרים רבים על ענייני דיומא וכן מאמרי הגות היסטורית בעיתונות היומית והפריודית. בעמדותיו הפוליטיות הוא מקורב לחוגים הלאומיים אך אינו נוטל חלק בפעילות ציבורית. עובדה זו וכן התרחקותו המכוונת מקבוצות ספרותיות גרמו לשירתו להיות בלתי ידועה לקהל הרחב ולאור הזרקורים.