יותם (מיצב)

**יותם**
	מראה הצבה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
מידע כללי
פַּסל	גדעון גכטמן
תאריך יצירה	1999
טכניקה וחומרים	עירוב מדיה

"יותם" הוא מיצב מעשה ידי האמן גדעון גכטמן לזכרו של יותם בנו.

ב-7 בפברואר 1998 נפטר בנו של גכטמן, יותם, ממחלה אוטואימונית מסוג טקיאסו. מחלה זו התגלתה עת יותם היה בן שש, והוא נפטר בגיל 26. המיצב הוצג לראשונה בשנת 1999 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. בשנת 2000 הוצג המיצב בגלריה העירונית לאמנות של רחובות ובמשכן לאמנות עין חרוד.

יצירה זו מהווה המשך ופיתוח של היצירה "מאוזוליאום" אותה מציג גכטמן החל משנות ה-80 של המאה ה-20. את היצירה אצר האמן משה ניניו, חבר קרוב של גכטמן.

תיאור המיצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פני הנכנסים לחלל התערוכה קיבל פוחלץ של טווס, המסמל באיקונוגרפיה נוצרית את הנצח שלאחר המוות, הטווס הועמד על כן שיש. בהמשך המיצב ראה הצופה ריהוט הלקוח מתחום הרפואה והקוסמטיקה. בחדר מוצבים שולחנות טיפול לבן וארונות מגירות לבנים, כדוגמת אלא המצויים בחדרי חולים בבית חולים; כל רהיטים אלה ניצבים על גלגלים. על עמודי נירוסטה תלויים תצלומים של חלקי גוף. כמו כן מוצבים ביצירה פרגוד בית חולים, אקווריום ועגלת משחק העשויה שיש בצבע אדום, וכן מגבות ועליהן שם הבן. המיצג כוללת תצלומים מחדר האשפוז של יותם, ויציקות רגליים שלו בגבס.

המראה הלבן של היצירה נועד לעורר הרגשה "סטרילית" של הצופה, בדומה להרגשה המתקבלת בבית חולים.

בתוך ארון המגירות מוצגים תצלומים של קברו של הבן יותם וארבעה תצלומי שיש שונים (תצלום היצירה "כד", תצלום של שיש אמיתי בקניון מראשון לציון ותצלום פורמייקה דמוית שיש). הארון מיועד להיות ארכיב המציג את זכרונות העבר של האמן ושל הבן. השימוש בשיש כמשטח לתצלומים מיועד להזכיר מצבות בבית קברות, וכן השיש משמש לרוב לפיסול מונומנטלי והנצחה מיועד לעורר אסוציאציה זו אצל הצופה. תצלום הבן מופיע כשהוא חקוק על אבן בזלת שחורה.

בארונית אחרת שלוש מגירות המציגות עבודות קודמות של האמן: בעליונה שבהן חצץ של אבן בזלת בדרגות שונות של ריסוק (מאבק ועד אבני חצץ גדולות); באמצעית כפיסי עץ בדרגות שונות של ריסוק (נסורת וכפיסים גדולים יותר); ובתחתונה חבל שלם, וכן חבלים המופרדים לסיבים הולכים וקטנים. ארון מגירות זה מציג פירוק ודיקומופזיציה של חומר למרכיביו, ומסמל כיליון ומוות.

הגוף המרכזי של היצירה, שניצב במרכזה, הוא האקווריום. באקווריום יש מספר חפצים ובהם אבנים וקונכיות על קרקע של חצץ, פירות, צמחים מפלסטיק ואבנים מפלסטיק. חלק מהחפצים מונחים על קרקעיים האקווריום וחלקם צפים במים. העדרם של דגים באקווריום והחפצים הדוממים השקועים או צפים בו נועדו לעורר בצופה הרגשה של כיליון - מצב הופכי לאקווריום בו הדגים והצמחים החיים. בועות המוזרמות לאקווריום יוצרות בו תנועה, אשר נועדה להזכיר לצופה את מחזור הדם.

בסרטון וידאו המוצג במסגרת היצירה נראה גכטמן כמעין איש מעבדה כשהוא שוקל אותיות עשויות שיש - המרכיבות את שמו של בנו, ואשר לכאורה נוסרו מלוח השיש של המצבה של הבן. גכטמן מפורר אותן ומאכסן את המרכיבים במבחנות זכוכית.

עגלת הצעצוע מסמלת את משחקי הילדים של הבן מחד, ומאידך, עצם היותה עשויה שיש נועד להזכיר כירכרת קבורה.