יחיאל מר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יחיאל מוהר)
יחיאל מר
לידה 9 במאי 1921
טרנוב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בפברואר 1969 (בגיל 47) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יחיאל מוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט אברהם חן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עלי מוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון על ביתם של יחיאל ועלי מוהר ברח' שלמה המלך 79 בתל אביב, שהוצבה ב-2008[1]

יחיאל מַר (מוֹהַר) (9 במאי 192123 בפברואר 1969) היה משורר ופזמונאי ישראלי. את שני סוגי השירה שכתב פרסם תחת שני שמות: על שירתו הלירית חתם בשם "יחיאל מר", ועל פזמוניו – "יחיאל מוהר" (ולעיתים: "אברהם חן").

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיאל מוהר, בנם של חיה (חייצ'ה)[2] ומאיר מוהר (משורר, סופר ומתרגם), נולד בעיירה טארנוב שבגליציה המערבית, פולין, ובגיל שנה עברה משפחתו לעיירת הנופש פיכטנגרוּנד שעל יד ברלין בירת גרמניה, שם הייתה מושבת סופרים עבריים.[3]

בגיל 17 עלה יחיאל הצעיר לארץ ישראל לבדו במסגרת "עליית הנוער", והגיע לכפר יהושע. ערב פרוץ המלחמה עלו הוריו, ואחיו הגדול ישעיהו הצטרף אליהם ב-1942. עקבותיו של אחיו אברהם אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה. ב-3 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נפטר אחיו ישעיהו.

מוהר החל בכתיבת פזמונים למסיבות קיבוץ דברת, שאליו עבר עם הכשרת "זרעים" מכפר יהושע, שם הכיר את אשתו עדינה.

בשנת 1946 עברו מוהר ואשתו לתל אביב. בשנות החמישים הרבה לכתוב ללהקת הנח"ל, החל לכתוב גם שירה ופרסם 5 ספרי שירה שעוסקים במהלך חייו בארץ. היה חבר הנהלת אקו"ם.

מוהר הרבה לשתף פעולה עם המלחין משה וילנסקי והם יצרו להיטים רבים ללהקת הנח"ל, בהם "יא משלטי", "מול הר סיני" (שנכתב על רקע מלחמת סיני), "הורה נתגבר","הורה ממטרה", "רחל רחל", "שיר ערש נגבי" ו"בלדה על מעיין וים". להיטים נוספים שכתב ללהקת הנח"ל הולחנו על ידי סשה ארגוב ("שתים עשרה טון", "ענת", "פרחים ונערות", "עד מאה ועשרים"), דובי זלצר ("הורה היאחזות", "יא ירח") ויוחנן זראי ("רוח סתיו", "אחד גבוה ושניים קטנים"). הזמרת שושנה דמארי ביצעה כמה משיריו בלחניו של וילנסקי בהם "לאור הזיכרונות" ו"ביתי שלי". שירים נוספים שכתבו הצמד מוהר וילנסקי למבצעים אחרים הפכו גם הם לקלאסיקות, ביניהם: "יש לי חלום", "אנחנו נעבור", "רוח אביב" ועוד. כמה מהשירים שכתב עם מלחינים אחרים הפכו גם הם לקלאסיקות בזמר העברי, ביניהם: "ליפא העגלון" (אריה לבנון), "דובון יומבו" (דניאלה דור) ו"משמר הגבול" (גד מן).

בשנת 1966 זכה בפרס מרים טלפיר לספרות, על ספרו "שירים חדשים".[4]

מוהר נפטר בגיל 47 לאחר סדרה של התקפי לב.[5] נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.[6][7][8]

על שמו של יחיאל מוהר נקרא רחוב קטן בשכונת יד אליהו בתל אביב בין רחוב חנה סנש לרחוב מרדכי אנילביץ.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר את רעייתו עדינה (נפטרה ב-2000), בן, עלי מוהר, שהיה פזמונאי ופובליציסט, ובת, רוני מיגדן-מוהר.

עקבותיו של אחיו אברהם אבדו ברוסיה במלחמת העולם השנייה. ב-3 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נפטר אחיו ישעיהו.

דודו, משה בן-מנחם (שלנגר), היה אף הוא סופר, משורר, מחנך ומבקר. בניו הם ארי בן-מנחם שהוא פרופסור אמריטוס לגאופיזיקה ולמתמטיקה שימושית במכון ויצמן, מחלוצי הסייסמולוגיה בישראל והיסטוריון של המדע, ואסף בן-מנחם שהוא אמן ומשורר.

ספרי שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלב ונוף: שירים, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ב 1951.[9]
  • קוים למעגל: שירים, ירושלים: קרית-ספר, 1957.
  • מלוא חפנים רוח: (שירים), מרחביה: ספרית פועלים ('שירה'), 1962.[10]
  • שירים חדשים, תל אביב: עקד, 1965.
  • פנים לכאן, תל אביב: עקד, 1968.[11]

לאחר מותו:

מפזמוניו המוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוריה בן יוסף, זמן תלאביב, לזכרם של יחיאל ועלי מוהר, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2008
  2. ^ חיה (חייצ'ה) מוהר, דבר, מודעת אבל, 28 ביוני 1964
  3. ^ על זיכרונותיו של מוהר משם, ובפרט בהקשר לשאול טשרניחובסקי: חוה רזילי, דמות המשורר בעיני הדור הצעיר, דבר, טורים 4–5, 2 באוקטובר 1963
  4. ^ "פרס מרים טלפיר" – למשורר יחיאל מר, דבר, 28 במרץ 1966.
  5. ^ משה דור, מת המשורר יחיאל מר, מעריב, 24 בפברואר 1969.
  6. ^ יחיאל מר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  7. ^ יחיאל מר, דבר, 24 בפברואר 1969 (נקרולוג)
  8. ^ משה דור, מת המשורר יחיאל מר, מעריב, 24 בפברואר 1969
  9. ^ ביקורת: י. זמורה, פרקים קטנים, דבר, 11 בינואר 1952, המשך.
  10. ^ ביקורת: ג. עציוני, ביטוי שירי צנוע וישר, מעריב, 23 במרץ 1962.
  11. ^ ביקורת: משה בן-שאול, הקובץ האחרון ליחיאל מר, מעריב, 7 במרץ 1969; אדיר כהן, "פנים לכאן", דבר, 4 באפריל 1969.