יחיעם
 | |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||
| מועצה אזורית | מטה אשר | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 365 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1946 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | ארץ ישראל, הונגריה | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 778 תושבים | ||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.8% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   יחיעם  באדום - יחיעם בירוק - מיקום בניין המועצה | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 | ||||||||||
| www.yechiam.org.il | |||||||||||
יְחִיעָם הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר הנמצא בגליל המערבי, כ-12 ק"מ מזרחית לנהריה. הקיבוץ עלה לקרקע ב-27 בנובמבר 1946, והוא קרוי על שם יחיעם ויץ שהשתתף בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים ונפל בקרב יחד עם עוד 13 מחבריו. הקיבוץ בנוי למרגלות שרידי מבצר יחיעם, מבצר צלבני עתיק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1936 רכשה הקרן הקיימת 3,349 דונם באזור מבצר יחיעם. הקיבוץ הוקם על ידי אנשי היישוב וניצולי שואה מהונגריה וממדינות נוספות באירופה, ונקרא בתחילה קיבוץ הסלע, על שמו של הגרעין הישראלי הראשון שהתיישב במקום ב-1946. חברי הקיבוץ התגוררו בראשית ימיו של הקיבוץ במבצר יחיעם.
חלק מחברי הקיבוץ, הנשים והילדים התגוררו בתחילה בקריית חיים, שהייתה בסיס האם של הקיבוץ.
יחיעם במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחיעם במלחמת העצמאות
לפי תוכנית החלוקה מ-1947 הוחלט כי קיבוץ יחיעם יהיה בתחום המדינה הערבית.
במלחמת העצמאות ב-1948 היה יחיעם מנותק, לרוב בגלל הכפר הערבי אל-כברי שעמד על אם הדרך לקיבוץ. חברי הקבוץ המנותקים מאספקה שהתגוררו במבצר באותה עת, יצרו קשר עם נהריה הסמוכה ועם חבריהם בקריית חיים באמצעות יוני דואר, איתותי פנס בלילות ובקשר מורס. ב-20 בינואר 1948 תקפו כוחות של גדוד הירמוך השני מצבא ההצלה בפיקודו של אדיב שישקלי, יחד עם ערבים מקומיים, את יחיעם. ההתקפה נהדפה. בבוקר אותו יום יצא משוריין נוטרים מנהריה ליחיעם, ובו 11 נוטרים. בדרכו נתקל במחסומים ואש חזקה ניתכה עליו. הנוטרים סבלו ארבעה הרוגים וארבעה פצועים, עוד שניים מהפצועים נפטרו בהמשך מפצעיהם[3].
שיירת יחיעם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־27 במרץ 1948 יצאה שיירה לקיבוץ מנהריה (שיירת יחיעם) שמנתה 90 לוחמים ונהגים. באמצע הדרך הוצב לה מארב מבעוד מועד על ידי אנשי הכפר אל-כברי הסמוך. 46 מהלוחמים נהרגו. אובדן השיירה הביא לניתוק שלם של האספקה ליחיעם בדרך היבשה. בזמן הניתוק קבל יחיעם אספקה בדרך האוויר, אך זו הגיעה בצמצום ותוך שיבושים רבים. כן נקנתה כמות מסוימת של אספקה מערביי הסביבה. עם כיבוש הגליל המערבי במבצע בן עמי באמצע מאי 1948, נפרץ חלקית המצור על יחיעם. בכל זאת, מצבו היה רופף, והדרכים אליו לא בטוחות, עד מבצע דקל. עד מבצע חירם, בו נכבשה תרשיחא, היה יחיעם יישוב חזית, אשר ספג ירי ואבדות.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העצמאות, בשנות החמישים הראשונות, החלו חברי יחיעם לעבד את האדמה ולהכשיר את הקרקע לבניית בתיהם. ענפי המשק הראשונים היו גן ירק, כרם, מטע תפוחים, מת"ק - מפעל לייצור ממתקים, "מיטייה" - מפעל לייצור מיטות סוכנות, גידולי טבק, דיר חזירים, לול, בריכות דיג, גידולי שדה, רפת, בקר, בננות ופרדס.
אל המייסדים הצטרפו עם השנים גרעיני נח"ל ממקומות שונים בישראל, כמו גם בוגרי קיני השומר הצעיר מקובה, צרפת, קולומביה, מקסיקו, ונצואלה, אורוגוואי וארגנטינה, וחברים נוספים שקלט הקיבוץ במרוצת השנים. בשנת 1968 הוקם מפעל הבשר הכשר, "מעדני יחיעם", המייצר מעדני בשר, וכן נקניקים ונקניקיות ומשמש כמקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ עד היום.
הקיבוץ בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיבוץ קיימת חקלאות ענפה הכוללת גידולי שדה, לול פטימים, בננות, אבוקדו, מטע אנונה, ו"יבולי הקורן" - חווה הידרופונית לגידולי פירות וירקות.
בחיפוש אחרי מקורות הכנסה נוספים, ניצל הקיבוץ את משאביו הטבעיים והקים בתחילת שנות התשעים את "טבע ביחיעם" - בית הארחה גדול המושתת על סגנון צלבני למרגלות מבצר יחיעם.
אוכלוסיית הקיבוץ מונה נכון לסוף שנת 2022 778 איש, מתוכם כ-150 חברים. ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית הספר היסודי מעיינות בקיבוץ כברי, בית הספר היסודי נטעים בקיבוץ בית העמק ובתיכון ב"בית חינוך אופק" שבקיבוץ עברון.
בשנת 2018 הוקמה בקיבוץ מכינה קדם צבאית למנהיגות ישראלית - "מכינת רעות" בהנהלתו של דן ורדי ובשיתוף התנועה הקיבוצית ותנועת החלוץ. המכינה מונה כ-40 חניכים שמתגוררים ומתנדבים בקיבוץ ודואגים לפעילויות לכלל אוכלוסיית המקום. בין הפרויקטים שנעשו בקיבוץ היו פתיחת המרכזון לגילאי ד-ו, פתיחת מקלט מוזיקה, קישוט תחנת האוטובוס והפיכתה לתחנה שמחה וצבעונית.
בני קיבוץ ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צדוק אשל (עורך), חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1973
- יעל נאמן, היינו העתיד, אחוזת בית, 2011
- ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יחיעם- יחיעם באתר הרשות לפיתוח הגליל
- יחיעם 3D תמונות תלת־ממד של קיבוץ יחיעם והמבצר באתר "המימד השלישי"
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בניין חדר האוכל בקיבוץ יחיעם בתכנון מנחם באר, בבלוג "חלון אחורי", 10 באוגוסט 2014
- סרטו התיעודי של אבנר גרינברג - על קו תרשיחא, ח'אלב, יחיעם. באתר דוגרינט
- יחיעם, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
יחיעם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
-
חדר האוכל של הקיבוץ -
רחבת הכניסה לחדר האוכל -
מבצר יחיעם ממעוף הציפור -
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ גבעת המשוריין, באתר קק"ל
| ||||||||||||||||||
