יעקב מולכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יעקב ב"ר יוסף מולכו היה חכם חסיד שחי במאה ה-17 בירושלים והיה חבר בבית הדין עם משה בן חביב ומשה גאלנטי. היה גיסו של רבי אברהם יצחקי. נולד בסאלוניקי.

למד בישיבת בית יעקב (וויגה) שהקים רבי ישראל יעקב חאגיז.

לאחר פטירת הפרי חדש בשנת התנ"ו, עמד בראשות ישיבת בית יעקב פירירא עד פטירתו.

רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) מזכיר אותו רבות בספריו, למשל בברכי יוסף וב"מחזיק ברכה". גם "שערי תשובה" מזכיר אותו מספר פעמים בשם הברכי-יוסף.

מולכו כתב שו"ת שהיה אצל החיד"א בכתב יד[1]. כתבי ידיו שהיו בידי החיד"א לא הודפסו. ככל הנראה כתבי היד שמצויים בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית הם אלו שהיו בידיו של החיד"א.

בשנת תמ"ז ר' יעקב מולכו נתן הסכמה לספר השו"ת "שער אפרים" מאת רבי אפרים הכהן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בספרו 'שם הגדולים'