יעקב פרלשטיין
 | |||
| יעקב ופסיה פרלשטיין | |||
| לידה |
14 בדצמבר 1878 מאה שערים, ירושלים | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
19 נובמבר 1941 (בגיל 62) תל אביב | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור  | ||
| |||
  | |||
יעקב פרלשטיין (י"ז בכסלו תרל"ט, 14 בדצמבר 1878, מאה שערים – כ"ט בחשוון תש"ב, נובמבר 1941, תל אביב) היה סוחר עצים וקמח ואח"כ סוחר קרקעות. מבוני תל אביב ובת ים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרלשטיין נולד בשכונה הירושלמית מאה שערים, בן שלישי ליצחק קלמן פרלשטיין ולרבקה, בתו של נחמן נתן קורונל (מצאצאי יהדות ספרד).[1] עוד בילדותו התעקש לצאת לעבוד ולא קיבל את הדעה הרווחת ביישוב הישן שלימוד תורה עדיף על מלאכה. בגיל 19, נשא לאישה את פסיה לבית הורוביץ ועבר ליפו, שם עבד בבית מסחר לעצי מרכבות ולקמח של זילבר, ולאחר שלוש שנות עבודה קיבל את העסק מידי בעליו ונכנס לשותפות עם טורקניץ שנמשכה מעל 25 שנה .[1][2][3] הזוג פרלשטיין התגורר בנווה צדק שם נולדו שפרה, לאה, יצחק, רבקה (נישאה למרדכי מאיר,[4] מיזמי מגדל שלום מאיר) ואהודה.
בשנת 1909 חבר לאגודת אחוזת בית להקמת תל אביב והגריל מגרש ברחוב ליליינבלום 32 עליו בנה את ביתו, שהיה הבית השני שהוקם בתל אביב (אחרי ביתו של ראובן סגל ברחוב יהודה הלוי 25). עם זאת, משפחתו סירבה לעזוב את נווה צדק ובמשך שנה היה הבית מושכר, לבסוף, בשכנועו של אבי המשפחה עברה המשפחה להתגורר בבית החדש.
ביומנו כתב ב-15 בדצמבר 1935 את זיכרונותיו מימיה הראשונים של אחוזת בית:
גם בתחילת הבניה של תל אביב היו מקרים כאלה שהרבה מהחכמים של תושבי יפו, נווה שלום ונווה צדק שחקו על כל אלה המעפילים ההוזים ביום לבנות שכונה עברית בעיר יפו. אמרו באו אנשי מוסקובה ורוצים לעשות פה דברים שאין להם שום מושג. והרבה מהראשונים שמסרו את תחילת הפרעון לקנית האדמה לקחו את כספם חזרה. וכשאני רשמתי את עצמי בתור חבר הייתי בין הראשונים וגם לי צחקו ואמרו, מה אני עושה להשקיע כספים בדבר כזה. מי ילך לגור שמה. הלא אי אפשר לגשת שם ביום ובפרט בלילה. אף אחד לא הולך חוץ מתחום של נווה צדק. למרות כל זה החלטתי ושלחתי את תמורת המגרש 1750 פרנק זהב ושמחתי מאד אחרי הגרלה לראות את החלקה שנפל בגורלי ותיכף נגשתי לבנין. כשגמרתי לבנות משפחתי לא רצו לעבור לגור והשכרתי את הבית לה' לודויפול ז"ל... בכל שבת היינו הולכים לטייל באחוזת בית וכמה סבלתי לראות שבבית שבניתי גר אחר. האם לזה כוונתי, אמרתי. יעבור עלי מה, בעזרת השם במוחרם הבא אני עובר לגור. וככה עשיתי. השכן שגר לא רצה לעזוב את הדירה ושילם לי במקום 20 לי"פ [לירות פלסטיניות] ארבעים לי"פ ואני אמרתי אחת. אני עובר לגור. והוא לא רצה לעזוב את הבית. עד כדי כך שהכנסתי את רהיטי וחפצי על הרהיטים שלו. אחרי שראה שאני עומד בדעתי היה מוכרח לפנות את הבית. ואני נכנסתי עם בני ביתי בשמחה ועשינו סעודה לעניים והודיתי לשם על הטוב שנפל בחלקי.
היו לנו קשיים רבים. לא היו להשיג את הנחוץ. בשר. ירקות. כל זה היו צריך להביא מהעיר יפו וגם בלילות לא היה לנו מנוחה. משמרות של בעלי הבתים היו שומרים כל לילה. שני זוגות החצי הלילה הראשונה, שני זוגות חצי לילה השנייה. וקרה מקרים של יריות. וככה סבלנו הרבה עד שזכינו לראות את העיר העברית הראשונה תל אביב בנויה על תלה לתפארה ולכבוד לכל עם ישראל. ככה זכיתי להיות בין הבונים הראשונים של תל אביב.
יעקב פרלשטיין היה אחד החברים האמידים ביותר באחוזת-בית ובין השנים 1922–1925 היה חבר מועצת העיר הראשונה של תל אביב.
מאוחר יותר, כחלק מפירוק השותפות עם טורקניץ, מכר את הביית שברחוב לילינבלום 32 והמשפחה עברה לאחד העם 118 בתל אביב, עד למעבר הקבוע לבית וגן באמצע שנות השלושים.
במהלך מאורעות תרפ"א, במאי 1921, החלו הפורעים לתקוף את בעלי העסקים היהודים ביפו. פרלשטיין לא יכול היה לברוח מחנותו, שהיתה ליד כיכר השעון שביפו, וניצל בזכות כמה ערבים ממכריו שהסתירו אותו.[5]
אחרי שובו מגירוש תל אביב, לקראת סיום מלחמת-העולם הראשונה, התמסר פרלשטיין לגאולת קרקעות והרחבת הישוב העברי מדרום ליפו. בשנת 1925 החל לרכוש אדמות בעזרת כספים שלווה מבנק אַגְרוֹבַּנְק. חלומו היה להקים יישוב מדרום ליפו שישמש כמרכז קיט עולמי. ב-1934 התיישב בבית וגן (בת ים של היום) ונבחר לוועד הראשון כסגן. בתקופת מלחמת העצמאות, הייתה בביתו המפקדה הראשית של "ההגנה". לאורך השנים יסד מספר שכונות בבת ים ובסביבתה.[1]
את הבית בבית-וגן בנה בתחילה כבית קיץ למשפחה. בני משפחתו מספרים כי "בגן הגדול היו עצי תות, עצי הדר, סוכות ענבים מזנים שונים, עצי תפוחים ושזיפים. במרכז הגן הייתה בריכת שחיה שנועדה בעיקר לילדים. מזרקות מים מסביב וספות למנוחה."
יעקב פרלשטיין נפטר בביתו בבת-ים, כ"ט חשון תש"ב (1941) ונקבר בבית הקברות טרומפלדור[1]. כשנפטרה פסיה אשתו ב-1975, היא נקברה לצידו.
על שמו נקראו בית הכנסת הגדול "היכל יעקב" בבת ים, רחוב מרכזי בבת ים ומעון ילדים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יעקב פרלשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 315, 316
- שיחת וידאו מוקלטת עם פסיה פרלשטיין
- פסיה ויעקב פרלשטין באתר מייסדי תל אביב
- מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה: 1909-1934: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי 1984. באתר מט"ח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 דוד תדהר (עורך), "יעקב פרלשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו עמודים 315-316, באתר www.tidhar.tourolib.org
- ^ דוד תידהר (עורך), "אליהו טורקניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו עמודים 3137, באתר www.tidhar.tourolib.org
- ^ פסיה ויעקב פרלשטין | עמותת משפחות מייסדי תל אביב, באתר web.archive.org, 2019-04-11
- ^ דוד תדהר (עורך), "מדרכי מאיר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2916.
- ^ יוסי ביילין, אחרוני הראשונים | דבר | 29 ספטמבר 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, 29 ספטמבר 1972