יעקב שכביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.

שכביץ נולד בחרקוב בשנת 1844 למשפחת כהנים המתייחסת אל הרב שבתי כהן (הש"ך) (הוא כתב את שמו ש"ך-עוויץ[1]). הוא למד בחדר ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין. בשנים 1865-1866 לקח חלק בחבורה שביקשה לעלות לארץ ישראל כדי להתפרנס בה מחקלאות. במכתבו מאותה תקופה ליהודה לייב פינסקר הוא כתב על ההתיישבות:

"במטרה לקנות אדמה בארץ הקדושה, מקום אפשר יהיה, מלבד אהבתנו לערש מולדת עמנו, גם להשתחרר מחיי המותרות הפסודות"[2].

אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל ושכביץ נסע ללמוד כימיה באוניברסיטת ברלין כתלמיד שלא מן המניין ולאחר מכן שב לחרקוב, בה הקים בית חרושת לסבון ועבד כמלמד תינוקות. לאחר פרעות הסופות בנגב הוא סייע לאנשי ביל"ו שהקימו את גדרה ורכש במקום שטח אדמה. בשנת 1888, עוד טרם עלה לארץ ישראל, קיבל רישיון ביחד עם אנשי גדרה לבנות בית במושבה. בשנת 1893 עלה לארץ ישראל והתיישב בגדרה. את ילדיו לימד בביתו בגלל שלא היה מרוצה מהחינוך החילוני בבית הספר. שאף להכין קונקורדנציה למשנה, דרבן את חיים יהושע קוסובסקי לעשות את המלאכה ואף ביקש לתמוך בו כלכלית[3]. נחשב לאחד מזקני תנועת המזרחי בארץ ישראל.[4]

אהרן חרמוני תיאר אותו[5]:

"גם בעל הבית הזה, שכביץ, מתבודד היה. הוא לא השתייך לבילויים ולא התערב בענייני המושבה. ולא מפני שגאותן היה חלילה. אחד מענוי ארץ היה, אדם יקר. אלא משונה במקצת, חביב ומוזר. תורני עמקן, בקי בש"ס ובספרות הרבנית."

בנו, מרדכי היה "מוכתר" גדרה. נכדו היה חוקר הספרות בועז שכביץ. בן אחר היה משה שכביץ, איכר נודע בגדרה.[6] הוא נישא לאסתר לבית מדליה.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון בן צבי הורביץ, לזכרו של מרדכי שכביץ, איש גדרה, הַבֹּקֶר, 2 בנובמבר 1944
  2. ^ ש. יבנאלי, בבקרה של תנועה, דבר, 1 באוגוסט 1930
  3. ^ ד. זכאי, מראשיתו, דבר, 11 בספטמבר 1944
  4. ^ בתנועתנו, העברי, 12 בספטמבר 1919, עמ' 15
  5. ^ אהרן חרמוני, כאשר גדרה היתה צעירה, דבר, 28 באוקטובר 1949
  6. ^ ש. שמואלי ואמנון הורביץ, משה שכביץ ז"ל, הבוקר, 2 בינואר 1946, עמ' 3
  7. ^ ראו סיפור המעשה בזכרונותיה של האם ליבה מדליה, 'זכרונות ארץ ישראל', בתוך: ארץ של ימים רחוקים - אריאל: כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, 144-143, בעריכת גבריאל ברקאי ואלי שילר, חשון תשס"א, עמ' 199