יער גשם

יער גשם הוא יער המאופיין בכמות גשמים רבה. בין הגאוגרפים מקובלות הגדרות שונות של המושג, ולפיהן כמות המשקעים המינימלית ביער גשם היא בין 1,750 ל-6,000 מילימטרים לשנה. המונסון הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר התורמים ליצירת יערות הגשם בעולם. תנאים הכרחיים נוספים להתפתחות יער גשם הם אקלים טרופי, המאופיין בחום גבוה ובלחות גבוהה, ונהרות גדולים העשירים במים החוצים את האזור או נמצאים בקרבתו. רוב שטחי יערות הגשם הם מישוריים.

יערות הגשם הם מקום המחיה לכשני שלישים ממיני הזוחלים והצמחים על פני כדור הארץ. ישנן הערכות כי מאות מיליוני צמחים, חרקים ומיקרואורגניזמים החיים ביערות הגשם עדיין לא התגלו. יער הגשם הוא גם מקור לתרופות נדירות רבות, ולכן יש כאלו הקוראים ליערות הגשם "בית המרקחת" הגדול בעולם. בנוסף לכך, חוקרים מאמינים כי בין 40% ל-75% מכלל היצורים בעולם אנדמיים ליערות הגשם. מעבר לכך, יערות הגשם אחראיים לכ-28% מכלל ייצור החמצן בעולם. יערות הגשם מכסים בין 6-7% משטח היבשה בעולם^[1]^[2].

ישנם שני סוגים שונים של יערות גשם, המפוזרים בעולם במקומות שונים: יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג.

יער גשם טרופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יער גשם טרופי

יערות גשם טרופיים ניתנים לאפיון בשתי מילים: חמים ורטובים. בכל החודשים בשנה ביערות גשם טרופיים יש מעל ל-18°C. כמות המשקעים השנתית נעה לרוב בין 168 ס"מ ל-200 ס"מ, ויכולה אף לעבור 1,000 ס"מ. רבים מיערות הגשם בעולם מקושרים עם אזורי המונסון, אשר ידוע גם כאזור ההתכנסות הבין-טרופי. יערות גשם טרופיים נוכחים בדרום-מזרח אסיה (ממיאנמר עד לפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה, כ פפואה גינאה החדשה, וצפון מזרח אוסטרליה), סרי לנקה, אפריקה שמדרום לסהרה מקמרון עד קונגו (יערות קונגו), דרום אמריקה (יער האמזונאס), מרכז אמריקה (חצי האי יוקטן), ורבים מהאיים באוקייאנוס השקט, כגון הוואי. יערות גשם טרופיים נקראו "הריאות של כדור-הארץ", בגלל תרומתם הרבה ליצור החמצן בכדור הארץ.