יפו-תל אביב: דור שני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אמן |
דוד שריר  |
| תאריך יצירה |
1994 |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
1,800 ס״מ |
| גובה |
420 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מגדל שלום מאיר |
| קואורדינטות | 32°03′51″N 34°46′11″E / 32.06425°N 34.76972222°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   יפו-תל אביב: דור שני  | |
  | |
יפו-תל אביב: דור שני הוא קיר-פסיפס מעשה ידי האמן דוד שריר משנת 1994, המוצג בכניסה למגדל שלום בתל אביב – המקום בו עמדה הגימנסיה העברית "הרצליה" עד שעברה לרחוב ז'בוטינסקי בשנת 1958. ממוקם למול הקיר שעליו פסיפס מעשה ידי האמן נחום גוטמן: הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה.
היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם פסיפס זה, כמו הפסיפס שיצר גוטמן, מתאר את התפתחות העיר מנקודת מבטו של האמן, אולם בניגוד לפסיפס של גוטמן המציג כרונולוגיה היסטורית בצבעים שונים, פסיפס זה מציג זמן אחיד - את תל אביב הנבנית לאורך ההיסטוריה כמקשה רציפה אחת, כאשר היצירה מורכבת ממקטעים רבים המתארים את הווי החיים בעיר: החל מהווי החיים בעיר יפו (על הכנסיות והמסגדים שבה), המשך בבתים הקטנים של שכונת אחוזת בית (בתים חד-קומתיים), וכן בתי הסגנון האקלקטי של שכונת נחלת בנימין, בתי העיר הלבנה משנות ה-30 ושנות ה-40, ואירועים שונים בתל אביב כגון תהלוכת העדלאידע של העיר.
שריר תיאר ביצירה את בני משפחתו (אביו של האמן הוא המודד המופיע ביצירה, ויתר בני המשפחה מופיעים בעיגול), וכן אישים ידועים כגון האמנים נחום גוטמן וראובן רובין.
ביצירה מתוארים חי וצומח המאפיינים את העיר בראשיתה: שיירות גמלים, שיחי צבר, עצי דקל, דגים רבים בים (ובהם דג ענקי המזכיר את סיפור יונה הנביא).
רקע הפסיפס הלבן מסמל את החולות שעליהם הוקמה העיר תל אביב. מוטיב נוסף החוזר לכל אורך הפסיפס הוא מוטיב הפיגומים, המסמל את בנייתה הבלתי נפסקת של העיר.
בדומה ליצירתו של גוטמן, גם במרכז יצירה זו מתואר מבנה הגימנסיה העברית "הרצליה".
-
גולשים בחוף תל אביב -
משפחתו של האמן מתוארת בעיגול שבמרכז היצירה -
הצייר נחום גוטמן ומבנה הגימנסיה הרצליה במרכז היצירה -
הבתים הראשונים מחוץ לחומות יפו
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור היצירה
- תיאור הפסיפס(הקישור אינו פעיל)
- תצלום הפסיפס