יצחק אריה ברגר
 | |
| לידה |
1907 אוהנוב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
שנות ה־40 של המאה ה־20 |
| מדינה |
פולין |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
יצחק אריה ברגר (כ"ט בשבט תרס"ז, 13 בפברואר 1907[1] – נספה בשואה) היה מורה ומשורר עברי פולני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק אריה ברגר נולד בעיר הקטנה אוהנוב (Uhnow; היבניב) שבגליציה (לאחר המלחמה בתחומי פולין). הוא נכדו של ר' מרדכי הלבן בנו של יוסל'ה, סנדלר.
גדל באווירה חסידית, למד בישיבות וסיים את לימודיו בסמינר העברי למורים בלבוב. בשנות ה-30 הצטרף לסגל בית הספר העברי בהורודנקה (שנוסד ב-1907 וחודש ב-1918, לאחר המלחמה; בראשית העשור הורו בו ש"י פנואלי ושמשון מלצר), והיה לאחרון מנהליו.[2]
יצירותיו התפרסמו בעיתונים העבריים של לבוב, ב"דבר" ובמאספים הספרותיים "הכוכב" (תרפ"ד) ו"הסולל". בשנת תרצ"ד הוציא את קובץ שיריו היחיד, "תבל גוועת". ב-1935 זכה סיפורו "מסירות נפש" בפרס הראשון בתחרות ספרותית בנושא 'המאורע הנורא ביותר בחיי' מטעם השבועון הספרותי "בדרך" שבעריכת א"ל יעקובוביץ.[3]
בחודש אייר תרצ"ז הוציא כתב עת עברי (גיליון אחד) שחיברו תלמידיו בשם "נִצנים".
תקופה מסוימת יצא בהיבניב שבועון ביידיש ובעברית בכתב יד בשם "אונזער גורל" ('גורלנו'), בעריכתו.
נישא לריבה פליישר.[4] כשנולדה בתו, החליט לחנך אותה על טהרת עברית, והיא לא ידעה יידיש (שפתם של יהודי מזרח אירופה) כלל.
נספה בשואת יהודי פולין.[דרושה הבהרה]
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשנ"ז 1997 ערך ופרסם דוד וינפלד את האנתולוגיה "השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם" (ירושלים: מוסד ביאליק), שבה הביא מיצירתם של יוצרים שנשכחו מן הביקורת והמחקר, וצירף להן ביו-ביבליוגרפיה. לדבריו, ברגר, ולצדו יוצרים כמו בר פומרנץ, אברהם דב ורבנר ומלכיאל לוסטרניק, "העמידו בעשרים השנים שבין שתי מלחמות העולם, ובייחוד ב"שנות השלושים הרעות", נוסח מקורי של שירה אקטואלית בעלת מעורבות חברתית"; "לא רק משום חובת הזכרון ההיסטורי ראויה השירה הזאת לעיון ולמחקר, אלא גם בזכות הערכים הפנימיים שלה".[5]
ספר שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תבל גוועת: שירים, לבוב: [חמו"ל], תרצ"ד.[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י"א ברגר, 'אוטוביוגרפיה', בדרך, 20 בספטמבר 1935. (עם קבלת הפרס הספרותי מטעם השבועון)
- דוד וינפלד, 'על שירה עברית בפולין בין שתי מלחמות העולם', עיונים בספרות: דברים שנאמרו בערב לכבוד דב סדן במלאת לו שמונים וחמש שנה, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח, עמ' 7–20. (נדפס שוב בתוך: חנא שמרוק ושמואל ורסס (עורכים), בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם, ירושלים: מאגנס, תשנ"ז)
- יצחק אריה ברגר, בתוך: ידיעות גנזים, 81 (ניסן תשל"ג), שנה 10 כרך ה: סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 363–368.
- 'המשורר יצחק אריה ברגר', בתוך: הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 123–126. (ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק)
- דוד וינפלד, 'שלושה משוררים יהודים – פולין – שנות השלושים', חדרים (כתב עת לשירה) 2 (1981), 38–41. (על מלכיאל לוסטרניק, אברם דב ורנר ויצחק אריה ברגר)
- 'יצחק אריה ברגר', בתוך: דוד וינפלד (ערך, הקדים מבוא וצירף הערות וביו-ביבליוגרפיה), השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ז 1997, עמ' 309–328. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרי עטו:
- משירי הנואש: א. בערב; ב. בבֹקר, דבר, 11 בינואר 1935
- גָמוּל על שדי אמו, דבר, 1 בנובמבר 1935
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל כהן (עורך), ידיעות גנזים 81 (ניסן תשל"ג): סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 364.
- ^ פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, 4: פולין: כרך ב: גאליציה המזרחית; העורכים: דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, אהרון וייס, ירושלים: יד ושם, תש"ם, עמ' 179.
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, 6 ביוני 1935 (טור 2, פסקה 2).
- ^ הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 286. ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק
- ^ השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם (ירושלים תשנ"ז 1997), מן הכיתוב שעל גבי הכריכה.
- ^ ראו ביקורת: פינחס לנדר, יצחק אריה ברגר, תבל גוועת, דבר, 10 באוגוסט 1934. יהושע טילמן פרסם בעיתון יהודי לבוב בפולנית Chwila ("כְוִוילָא"), גיליון 5769 (1935), מאמר ביקורת מקיף על הקובץ (ראו: בספרות ובאמנות: הדים, דבר, 10 במאי 1935).