יצחק נוי
 | |
| לידה |
29 באפריל 1942 נטעים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 2022 (בגיל 80) נטעים, ישראל |
| שם לידה |
יצחק נוישטט |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תקופת הפעילות | 1965–2022 (כ־57 שנים) |
| מעסיק | קול ישראל, רשת ב', כאן רשת ב' |
| קישורים חיצוניים | |
|
www | |
  | |
יצחק (איציק) נוי (במקור: נוֹיְשְטַט; 29 באפריל 1942 – 19 במאי 2022) היה סופר, היסטוריון, עיתונאי ושדרן רדיו ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוי נולד ב-1942 בשם יצחק נוֹיְשְטַט במושב נטעים[1], שם התגורר עד יום מותו. אביו, אברהם נוישטט, היה איש העלייה השנייה, שהגיע לארץ ישראל מברסלאו שבפולין.
נוי שירת בצה"ל כחובש קרבי בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. הוא בוגר ומוסמך החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן נסע להמשך לימודים באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון ארצות הברית, שם השלים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור להיסטוריה.
נישא לד"ר נורית נוישטט-נוי, להם בן אחד.
בחודש אפריל 2022 אובחן נוי כלוקה בסרטן המוח[2]. הוא הלך לעולמו ב-19 במאי 2022, בגיל 80[3][4][5].
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוי לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. נוי היה מרצה פופולרי באוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים. הרצאותיו מקיפות נושאים רחבים, ובעיקר היסטוריה ומדע.
עבודה ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1965 התקבל לעבודה בקול ישראל, כקריין חדשות. כתב ספרי נוער, אותם שידר בהמשכים בתוכניות רדיו לילדים ולנוער.
בשנות השבעים הגיש ברשת א' את "התוכנית לאם ולילד", תוכנית ילדים ידועה. במסגרת תוכנית התסכיתים לנוער "חתול בשק", הוא כתב, הגיש ושיחק בסדרות תסכיתים. הידועים בהם היו סדרת האימה, "חתול שחור" (17 פרקים בשנת 1979) ו"חלחלילה". בסוף שנות השבעים השתתף בדיבוב הסדרה "היה היה - האדם".
עבד כעורך בכיר ברדיו, ובמשך שנים רבות הגיש ברשת א' תוכנית שבועית, בה סקר קטעי עיתונות מהמערב בנושאי חברה ופוליטיקה, ואחר-כך גם בנושאי טכנולוגיה ומדע. לאחר מכן עבר לרשת ב' של קול ישראל. ברשת ב' שידר את יומן החוץ - "השעה הבינלאומית", ובמקביל, את תוכנית השחר "אור ראשון" וכן תוכנית של סקירת עיתונות מהמערב. הוא הגיש את "שבת עולמית"[6] - סקירת עיתונות עולמית, מדי שבת בבוקר. תוכניותיו היו מוגשות בשידור חי, ללא עריכה. כמו כן הגיש תוכניות דוקומנטריות של קול ישראל לציון תאריכים היסטוריים - תוכניות שערך בשיתוף עם העורכים חדווה אלמוג ויגאל בוטון. החל מ-11 במרץ 2017 עברה התוכנית למתכונת של שידור במשך שעתיים בין 08:00 ל-10:00.
בתחילת שנת 2008 עמד נוי בפני החלטה על פרישה מ"קול ישראל", שלבסוף בוטלה בעקבות התערבות מאזינים. ב-10 בנובמבר 2008 הודיע כי בכוונתו לפרוש לגמלאות בסוף חודש דצמבר באותה שנה, ובכך לסיים את עבודתו לאחר 43 שנים ברשות השידור[7]. ב-29 בדצמבר 2008 הגיש בפעם האחרונה ברשת ב' את תוכניתו "השעה הבינלאומית", ובסופה נפרד ממאזיניו והודה לכל אלו שהשתתפו בתוכנית בחמש השנים בהן הגיש אותה. בין מאות מרואייניו היו מומחים מתחומים רבים. הבולטים בהם היו אנשי אקדמיה ומחקר, פוליטיקאים ואנשי מדע מהארץ ומהעולם.
גם לאחר שפרש לגמלאות, המשיך נוי להגיש בשבתות את "שבת עולמית"[8]. לאחר שבשבועות קודם לבחירות לכנסת ה-18 השתתף כקריין בתשדיר בחירות של מפלגת האיחוד הלאומי, הוחלט להשעותו מהגשת "שבת עולמית", בטענה כי עבר על כללי האתיקה[9]. עם זאת, הוחלט כי כיוון שהקריינות נעשתה בהתנדבות, ישוב לשדר לאחר הבחירות.
ביוני 2019 הושעה מתפקידו לאחר שהתבטא בשידור בגזענות כנגד בדואים[10]. באפריל 2022 סיים להגיש את "שבת עולמית" מפאת מחלתו[11].
השתתפות בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחדים מספריו הוסרטו ושודרו בטלוויזיה הישראלית, בהם ספרו "אור ואלכסנדרה", שבעקבותיו יצר חיים כאלב את הסרט "הניצחון של ברק", שבו נוי אף שיחק. נוי השתתף גם בשני סרטים נוספים של חיים כאלב, "הפרדס של סבא" ו"גן עדן טרזין". כמו כן השתתף בתפקיד משני בסרט "פרשת איילנד" (1980)
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוי חיבר ספרי ילדים, אשר חלקם הוגשו בתחילה כסיפורים בהמשכים ב"תוכנית לאם ולילד", בהם[12]
- חבורה בין חולות ופרדסים (צירה: תרצה), תל אביב: י' שרברק, תשכ"ט-1968
- הצריף הישן של גבעת הבֻּסתן, ירושלים: ש' זק, 1970
- גבעת האיריסים השחורים, ירושלים: כתר, 1984
- רון וג'ודי, ירושלים: כתר, 1986
- אור ואלכסנדרה, ירושלים: כתר, 1987[13]
- 4 ימים על הנהר, ירושלים: כתר, 1989 (סיפור על הבריגדה היהודית)
- המסמר האחרון (איורים: אבי כץ), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1992
- אגדת דג החול ושלושת הצבים, תל אביב: תמוז-מודן, 1992
- המערה של חמי, הוצאת עמיחי, 1996
- "החייכן"
- "אוצר מן הבונקר"
ספריו למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יום השנה לקארל שיינפלד, הוצאת קרת חדשה, 2010
- אבא ואמא היקרים - מחזה בשלוש מערכות, הוצאת קרת חדשה, 2012
- האסקי, הוצאת קרת חדשה, 2021
- אחת מהבנות, הוצאת קרת חדשה, 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יצחק נוי- מידע על יצחק נוי בקטלוג הספרייה הלאומית
- פודקאסט הסכת עולמי עם יצחק נוי - השעה התיעודית, 12 בספטמבר 2021
- פודקאסט הסכת עולמי עם יצחק נוי - השעה המגזינית, 15 בדצמבר 2019
- יצחק נוי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רשימת הפרסומים של יצחק נוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ביוגרפיה, באתר של יצחק נוי
- יצחק נוי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- אביעד פוהורילס, שבת, מנוחה: יצחק נוי הפסיק לשדר - וממשיך להילחם, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2022
- משה נסטלבאום, ד"ר יצחק נוי הוא עבורי איציק חברי הטוב, שלקה בסרטן והחליט שלא להיאבק, באתר מעריב אונליין, 7 במאי 2022
- רן בוקר, ההיסטוריון ומגיש הרדיו יצחק נוי הלך לעולמו בגיל 80, באתר ynet, 20 במאי 2022
- דורית אסרף מזרחי, איש הרדיו וההיסטוריון ד"ר יצחק נוי הלך לעולמו בגיל 80, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במאי 2022
- משה נסטלבאום, זכה בחירות: חזרה לרגעיו האחרונים של הסופר ושדרן הרדיו יצחק נוי, באתר מעריב אונליין, 21 במאי 2022
- גאולה אבן סער, "אהב את המיקרופון": ימיו האחרונים של איש הרדיו יצחק נוי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביעד פוהורילס, מר עולם: יצחק נוי רדיופוני מתמיד, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2022
- ^ משה נסטלבאום, ד"ר יצחק נוי הוא עבורי איציק חברי הטוב, שלקה בסרטן והחליט שלא להיאבק, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2022
- ^ דורית אסרף מזרחי, איש הרדיו וההיסטוריון יצחק נוי הלך לעולמו בגיל 80, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במאי 2022
- ^ עמית אטיאס, בתום מאבק בסרטן: איש הרדיו וההיסטוריון יצחק נוי הלך לעולמו, באתר מאקו, 20 במאי 2022
- ^
איתמר זהר, הסופר ואיש הרדיו יצחק נוי מת בגיל 80, באתר הארץ, 20 במאי 2022
- ^ שבת עולמית
- ^ עידן יוסף, ד"ר יצחק נוי פורש מרשות השידור, חדשות מחלקה ראשונה, 10 בנובמבר 2008
- ^ עידן יוסף, למרות הכל - יצחק נוי משדר, חדשות מחלקה ראשונה, 9 בינואר 2009
- ^ עידן יוסף, ד"ר יצחק נוי ומשה טימור הושעו משידור, חדשות מחלקה ראשונה, 28 בינואר 2009
- ^ רן בוקר, כינה את הבדואים "רוצחים ממדרגה ראשונה" - והושעה מכאן רשת ב', באתר ynet, 26 ביוני 2019
- ^ אחרי עשרות שנים ברדיו, ההיסטוריון מפסיק להגיש את תוכניתו "שבת עולמית" בשל מחלה. כאן רשת ב' נפרדת. מקריין: אריה גולן, 14 באפריל 2022
- ^ הסופר יצחק נוי, באתר סימניה
- ^ אור ואלכסנדרה, באתר כנפיים
- שדרני רדיו ישראלים
- הערוץ הראשון: שדרנים ומנחים
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- היה היה
- סגל קול ישראל
- סגל כאן ב'
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ברנדייס
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- עיתונאים ישראלים
- היסטוריונים ישראלים
- חיילי חטיבת הצנחנים
- בוגרי הגימנסיה הריאלית
- אנשי המושב
- ישראלים שנולדו ב-1942
- ישראלים שנפטרו ב-2022