ירום ורדימון

ירום ורדימון (נולד ב-18 ביולי 1941) הוא מעצב גרפי ואדריכל ישראלי, פרופסור-אמן, חתן פרס ישראל בתחום העיצוב לשנת 2007 ולשעבר דיקן הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי בשנקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירום ורדימון נולד בתל אביב, הצעיר מבין שלושה אחים: ראודור הבכור ואחריו אורגד. אביו, המהנדס ירוחם דוב ורדימון, היה מראשוני ענף הקולנוע בישראל; אמו, חנה ורדימון לבית נגבי, הייתה סופרת. למד בגימנסיה הרצליה ולאחר מכן יצא לאנגליה ללמוד אדריכלות, אך העדיף לבסוף לימודי אמנות בצ'לסי קולג' אוף ארט, ועיצוב באוניברסיטת וסטמינסטר ובאל-סי-פי (אוניברסיטת האמנויות) בלונדון. עם שובו לישראל זכה בפרסים רבים בתחרויות עיצוב והחל לעבוד עם גופים ציבוריים, תרבותיים והתנדבותיים. בתקופה זו היה אחראי בין השאר לעיצוב אולימפיאדת הנכים שנערכה בישראל, לאולימפיאדת השחמט ולתדמיות האוניברסיטה הפתוחה. בתוך כך עיצב עבור התעשייה הצבאית, בית ההוצאה לאור "כתר" ותעשיות הפלדה, ומאוחר יותר - לעלית, בנק המזרחי, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הסינפונייטה הישראלית ואוניברסיטת 'בריגהאם-יאנג' על הר הצופים. בתוך כך, שימש כיועץ ומעצב לגופים גדולים, בהם המתחם החדש של אסם תעשיות מזון והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

בשנים האחרונות מרבה לעסוק ורדימון עם אדריכלים מובילים במיתוג מתחמים, מבנים ועסקים בהם: בית החולים הדסה עין כרם, בית הספר הדו-לשוני, יד ושם, הסינמטק בירושלים, "מגדל הבינלאומי" בתל אביב, מגדל אלרוב ומגדל בנק המזרחי בתל אביב.

ורדימון אצר ועיצב את הביאנלה ה-4 לתכשיטים במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב ואצר מספר תערוכות עיצוב בגלריית לורבר ב"שנקר" בהן על המעצב דן ריזינגר, המעצב הבריטי אברם גיימס ותערוכת "בית לכל" של הארגון הבינלאומי Poster for Tomorrow. בשנת 2017 הוצגה בשנקר התערוכה "נאמן למקור"^[1] - מחווה והוקרה לפועלו העשיר ורב ההשפעה של ורדימון, בהשתתפות עשרות מעצבים ואמנים מובילים, שיצרו עבודות מקוריות בהשראת יצירותיו^[2].

מתגורר בתל אביב, נשוי לאדה, ילידת דנמרק, ואב לארבעה ילדים.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדימון הוזמן להצטרף לסגל האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בגיל 26, שם לימד והיה ראש המחלקה לעיצוב גרפי בין השנים 1984–1996. בגיל 32 הוענקה לו דרגת פרופסור-חבר ומאוחר יותר מונה לפרופסור מן המניין. במהלך שנים אלו קידם וייצג את נושא העיצוב הגרפי בתהליך ההכרה האקדמית במוסד בדיונים מול ועדת אד-הוק מטעם המועצה להשכלה גבוהה, בראשה עמד באותה התקופה האמן פרופ' יצחק דנציגר מהטכניון. הוא פיתח שיטה לבחינות מיון מועמדים למסגרות לימודי עיצוב ותחומי הוראה חדשניים, בהם: צוותי חשיבה ותגובה לשאלות חברתיות ופוליטיות, מיתוג ואריזה ו"קולנוע כתקשורת"; הקים את מסגרת "מרצה לשעה", בה התארחו אישים בולטים מתחומי האקדמיה, התרבות, והממשל, כמו גם סטודיו שעניינו פיתוח מסגרות יצירה אקדמית מול גופים בתעשייה ובחברה.

בשנת 2001 הוזמן ורדימון ללמד בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, משם עבר לאחר כשנתיים לשנקר - תחילה כסגן נשיא לעניינים אקדמיים, לאחר מכן כדיקן הפקולטה לעיצוב. בתקופה זו התנהלו המגעים עם המועצה להשכלה גבוהה להענקת מעמד אקדמי למחלקות החדשות במכללה, בהן: תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים, מבנה וסביבה ואמנות רב-תחומית. בתוך כך, ייסד את תוכנית הלימודים לתואר שני בינתחומי בעיצוב (עם תזה ובלעדיה), שימש כיו"ר ועדות המינויים בבצלאל ואחר-כך בשנקר, כחבר בוועדות מקצועיות וכממליץ חוץ בהליכי מינויים בישראל ומחוצה לה. היה מרצה אורח במוסדות בהם "רוד-איילנד סקול אוף דזיין" בארצות הברית, "דנישדזיין סקול" בקופנהגן וה"רויאל קולג" (מעריך-חוץ), "רייבנסבורן קולג'" ו"סיינט מרטינס" בלונדון.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדימון כיהן כנשיא אגודת המעצבים הגרפיים בישראל, במהלכה ניסח את הקוד האתי של המעצב יחד עם מייק פלהיים ובנה תשתית ליחסי עבודה בין השירות הבולאי למעצבים, במה שנודע כ"שיטת האקס", שאומצה בהמשך כדרך לתמחור פריטי עיצוב. נבחר לסגן נשיא עולמי של המועצה הבינלאומית של ארגוני המעצבים הגרפיים Icograda ולחבר ועדת החינוך שלה והתבקש לתכנן את תדמיתה. שימש כחבר ועדת התכנון לוועידה הבינלאומית באוניברסיטת אלברטה בקנדה וכיו"ר ועדת התכנון של ועידת ה-Icograda בנושא המדיה החדשה וכיו"ר קבוצת עבודה בהולנד, שעסקה בעיצוב בעולם השלישי. הוא מונה ליו"ר הוועדה הציבורית להקמת מוזיאון העיצוב בחולון והציג מבנה וחזון עבור מועצת העיר. היה חבר בוועדה לייסוד פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים, כיהן כיו"ר הוועדה לחינוך אמנויות העיצוב מטעם משרד החינוך והתרבות וכבורר מטעם המועצה להשכלה גבוהה, שימש כחבר בוועד המנהל של מכללת עמק יזרעאל וכיועץ לנושא הכרה אקדמית.

שפט בתחרויות עיצוב רבות בישראל ומחוצה לה, בהן של ארגון הבינלאומי לעיצוב "ארט דיירקטורס קלאב", של בנק ישראל ושל משרדים ממשלתיים. בשנת 1982 נבחר כחבר ה-Alliance Graphique Internationale (אנ') היוקרתי ובין השנים 2001–2003 כיהן כמנהל תחום המדיה החדשה שלו, לקראת הקמת האתר הראשון של האיחוד. מאז שנת 2016 הוא משמש כנשיא הארגון בישראל. משנת 2019 הוא חבר בוועדה העליונה למינוי פרופסורים בתחומי הרוח והאמנויות המועצה להשכלה גבוהה^[3].

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הוענק לוורדימון פרס ישראל לעיצוב. בנימוקי הוועדה נכתב כי הוא ”מחשובי המעצבים והמחנכים בתחום העיצוב הגרפי בישראל, שבכישרונו ובמנהיגותו הביא לשינוי מיקומו וערכו של העיצוב בארץ, על פועלו העשיר ועל תרומתו המקיפה לנוף העיצוב בארץ, על יצירותיו המצטיינות באיכות גבוהה של חשיבה ויזואלית ובכישרון ביטוי, על פתרונותיו המקוריים והבלתי מתפשרים המושתתים על איכות אינטלקטואלית ורגשית יחד עם יושרה ועם אחריות אישית ומקצועית ועל פעילותו רבת ההשפעה כמחנך”.

ורדימון הוא עמית ועידת אספן לאדריכלות ועיצוב IDCA (אנ'), חבר כבוד של ה-"Art Directors Club of New-York" (אנ'), זוכה "כדור הבדולח" לשנת^[4] - אות המצוינות בעיצוב של המועצה הבינלאומית של ארגוני המעצבים הגרפיים Icograda (אנ') וזוכה באות המצוינות בעיצוב של ועידת דרום אמריקה לעיצוב "דיסניו".

עבודותיו התפרסמו בספרות הבינלאומית, בתערוכות לעיצוב ונמצאות באוספים מובילים בעולם, בהם: המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו-יורק, מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, המוזיאון לאמנויות דקורטיביות בפריז (Musee Les Arts Décoratifs)^[5], מוזיאון הכרזה בפולין ובלאהטי פינלנד ומוזיאון ישראל בירושלים. כמו כן הוזמן לכתוב את הערך "עיצוב בישראל" בפרסומים בינלאומיים כמו Who is Who ו-One byOne, כמו גם בהקדמה ל"גרפיס מילניום". בולטות גם ההזמנות להשתתף בספרים A smile in the mind (בהוצאת Phaidon) וב-Graphics in the Third Dimention (בהוצאת Graphic-Sha) ובחירתו כאחד מ"100 המעצבים של העולם" של המגזין היפני Idea^[6], שאף הקדיש כתבה נרחבת לעבודותיו, ברשמיו של המעצב האמריקני אייוון צ'רמייף (Ivan Chermayeff) - יועץ המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.

בשנת 2016 הוענק לוורדימון תואר "יקיר בצלאל"^[7] על "היותו מבכירי המעצבים בארץ, על פעילותו הכבירה למען טיפוח וקידום העיצוב בישראל, על יצירתו המגוונת והייחודית"^[8].

בשנת 2018 הוענק לו תואר עמית של כבוד מטעם האוניברסיטה הפתוחה, בזכות "תרומתו המקורית והחדשנית למיתוגם ולתדמיתם של גופים ציבוריים, ארגונים, תעשיות ומתחמים רבים בישראל, כולל עיצוב הלוגו של האוניברסיטה הפתוחה"^[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ירום ורדימון, באתר פרס ישראל
ארכיון ירום ורדימון, בספרייה הלאומית
מידע על ירום ורדימון בקטלוג הספרייה הלאומית
ירום ורדימון, באתר שנקר
מבחר מעבודותיו של ירום ורדימון (אתר שנקר)
נטע אחיטוב, המעצב ירום ורדימון מאמין שהוא עוד ינצח את הכיעור והרעש הישראליים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל (ארכיון מקוון)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שנקר - תערוכת נאמן למקור: מעצבים, אמנים ומאיירים במחווה לפרופ' ירום ורדימון, באתר www.shenkar.ac.il
^ נטע אחיטוב, המעצב ירום ורדימון מאמין שהוא עוד ינצח את הכיעור והרעש הישראליים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
^ הוועדות העליונות למינוי פרופסורים, באתר המועצ, ‏2016-10-31
^ Excellence Award, www.ico-d.org (באנגלית)
^ שנקר - כרזות של פרופ' ירום ורדימון נבחרו לאוסף הקבוע של המוזיאון לאמנויות דקורטיביות בפריז: "מעשירות את איכויותיו", באתר www.shenkar.ac.il
^ 誠文堂新光社 (1987-06-10). "IDEA No.203" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-06-21.
^ רשימת מקבלי תואר יקיר בצלאל - בצלאל, באתר www.bezalel.ac.il
^ שנקר - תואר "יקיר בצלאל" הוענק לפרופ' ירום ורדימון על יצירתו הייחודית והמגוונת, הישגיו בתחום העיצוב ופועלו האקדמי, באתר www.shenkar.ac.il
^ דף הבית, באתר www.openu.ac.il

[1] שנקר - תערוכת נאמן למקור: מעצבים, אמנים ומאיירים במחווה לפרופ' ירום ורדימון, באתר www.shenkar.ac.il

[2] נטע אחיטוב, המעצב ירום ורדימון מאמין שהוא עוד ינצח את הכיעור והרעש הישראליים, באתר הארץ, 12 בינואר 2017

[3] הוועדות העליונות למינוי פרופסורים, באתר המועצ, ‏2016-10-31

[4] Excellence Award, www.ico-d.org (באנגלית)

[5] שנקר - כרזות של פרופ' ירום ורדימון נבחרו לאוסף הקבוע של המוזיאון לאמנויות דקורטיביות בפריז: "מעשירות את איכויותיו", באתר www.shenkar.ac.il

[6] 誠文堂新光社 (1987-06-10). "IDEA No.203" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-06-21.

[7] רשימת מקבלי תואר יקיר בצלאל - בצלאל, באתר www.bezalel.ac.il

[8] שנקר - תואר "יקיר בצלאל" הוענק לפרופ' ירום ורדימון על יצירתו הייחודית והמגוונת, הישגיו בתחום העיצוב ופועלו האקדמי, באתר www.shenkar.ac.il

[9] דף הבית, באתר www.openu.ac.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס ישראל בתחומי האמנות החזותית
פיסול	זאב בן-צבי (1953) • יצחק דנציגר (1968) • אריה ארוך (1971) • ראובן רובין (1973) • דני קרוון (1977) • בתיה לישנסקי, יחיאל שמי (1986) • מנשה קדישמן (1995) • יגאל תומרקין (2004) • מיכה אולמן (2008)
ציור	יוסף זריצקי (1959) • מרדכי ארדון (1963) • מרסל ינקו (1967) • יוסל ברגנר, אנה טיכו (1980) • יחזקאל שטרייכמן (1990) • לאה ניקל (1995) • משה קופפרמן (2000) • פנחס כהן גן (2008)
ציור ופיסול	זהרה שץ • (1955) בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1958) • מיכאל גרוס (2000)
אדריכלות	דב כרמי (1957) • אריה שרון (1962) • דורה גד, אלפרד מנספלד (1966) • בנימין אידלסון (1968) • יעקב רכטר (1972) • אריה אלחנני (1973) • אברהם יסקי (1982) • דוד רזניק (1995) • ליפא יהלום, דן צור (1998) • רם כרמי (2002) • יעקב יער, עדה כרמי-מלמד (2007) • אדם מזור (אדריכלות ועיצוב; 2013)
עיצוב	יונה פישר, אלישבע כהן (1977) • דן ריזינגר (1998) • דוד טרטקובר (2001) • ירום ורדימון (2007)
תולדות האמנות	בצלאל נרקיס (1999) • זיוה עמישי-מייזלש (2004)
צילום	דוד רובינגר (תקשורת; 1997) • מיכה בר-עם (2000) • אלכס ליבק (2005) • פטר מירום (2010)
אמנות פלסטית	יעקב דורצ'ין (2011) • מיכל נאמן (2014) • שרה ברייטברג-סמל (2020) • מיכל רובנר (2023)