ירון דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. להשלים תולדות חיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. להשלים תולדות חיים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ירון דן
לידה 8 בינואר 1939
י"ז בטבת ה'תרצ"ט
פטירה 20 באפריל 1984 (בגיל 45)
י"ח בניסן ה'תשמ"ד
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ירון דן (8 בינואר 193920 באפריל 1984) היה חוקר ישראלי של ארץ ישראל בעת העתיקה. נולד ברחובות להורים שעלו מליטא. שירת בנח"ל מוצנח והיה חבר הכשרה במנרה. ב-1960 החל ללמוד היסטוריה של עם ישראל, ארכאולוגיה ותולדות יוון ורומא באוניברסיטה העברית.[1] דן נפטר ב-20 באפריל 1984.[2]

עבודתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התמחותו היה תקופת בית שני על רקע ההיסטוריה ההלניסטית והרומית. ועד סוף ימיו לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. כבר לקראת עבודת הדוקטורט שלו החליט לקבוע את מוקד התעניינותו בשלהי הזמן העתיק, במאות הרביעיתשביעית לספירה. מאות שנים אלו זכו בדרך כלל להתעניינות פחותה ממאות השנים שקדמו להן. דן הכין את עצמו לקראת עבודה בחקר התקופה הזאת על ידי לימוד הלשונות העתיקות (יוונית, לטינית, סורית) ולשונות המחקר החדישות, וגם תלמוד.[1] כמו כן, השתלט גם על מקצועות עזר מגוונים שהיו נחוצים למטרה זאת.[3]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של תולדות ישראל וארץ-ישראל בסוף הזמן העתיק, וכן פרקים של סינתזה בספרי סיכום היסטוריים. גולת הכותרת ביצירתו המדעית היא ספרו "חיי העיר בארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה", שאותו השלים על ערש דוויי, וראה אור לאחר מותו. ספר זה משרטט בצורה מרתקת פרקי חיים בתחומים השונים של העיר הארץ-ישראלית בתקופה הביזנטית. הספר הוא מונוגרפיה יסודית על בעיה מרכזית בתולדות התקופה ומכיל דיון ממצה על העיר בארץ-ישראל, צורתה הפיזית, ריבודה החברתי, הנהגתה, יחסיה אל השלטונות, בעלי המקצועות החופשיים שבה, המסחר וחיי הכלכלה שלה. גם חיי היום-יום מתוארים בכללותם.[4] פרקי הספר דנים במאות החמישית, השישית והשביעית לספירה. כלומר, עד כיבושי האסלאם (640 לספירת הנוצרים).

עיונים בתולדות ארץ-ישראל בתקופה הרומית-ביזאנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עיונים בתולדות ארץ-ישראל בתקופה הרומית-ביזאנטית" הוא אסופה של שלושה-עשר ממאמריו שיצאה לאחר מותו. המאמרים שופכים אור חדש על היבטים רבים של ההיסטוריה העדתית, הכלכלית והיישובית של ארץ-ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית.

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניים ממחקריו של ירון דן "סחר פנים וסחר חוץ בארץ-ישראל בימי הבית השני" ו"החיים הכלכליים בארץ-ישראל בתקופה הביזאנטית" פורסמו בקובץ המחקרים "פרקים בתולדות המסחר בארץ ישראל" בעריכת ב"ז קדר, טרודה דותן ושמואל ספראי.

מחקרים נוספים של ירון דן על התקופה הביזנטית בארץ-ישראל פורסמו במסגרת הכרך החמישי של "ההיסטוריה של ארץ ישראל" בהוצאת כתר ויד יצחק בן-צבי. כרך זה בעריכת משה דוד הר עוסק בתקופה הרומית-ביזנטית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 642.
  2. ^ אתר "Billiongraves"
  3. ^ מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 643.
  4. ^ מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, עמ' 644.