ישראל יפה
רבי ישראל יפה (המדפיס מקאפוסט) (1749, תק"ט – 3 באוגוסט 1828, כ"ג באב תקפ"ח), מראשוני חסידי חב"ד, בעל בית דפוס בו הודפסו מחשובי ספרי החסידות, מראשי היישוב האשכנזי בחברון.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בקאפוסט שבפלך ויטבסק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לר' יצחק יפה, נצר למשפחת למדנים ורבנים מצאצאי ר' מרדכי יפה "בעל הלבושים". סבו, ר' ישראל יפה[1], היה אב בית דין שקלוב ומחבר הספר "אור ישראל".
היה מתלמידי ר' מנחם מנדל מוויטבסק, ומחסידיו הקרובים של ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.
את דרכו בדפוס החל לכל המאוחר בשנת תקמ"ד (1784). בשנת תקס"ד (1804) פתח בית דפוס עברי משלו בקאפוסט, ועל כן נודע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". בשנים תקס"ט-תקע"א (1811-1809) צירף כשותף את ר' מרדכי בן שמואל הורוויץ.
בשנת תקע"ד (1814), במלאת 26 שנים למותו של רבו מנחם מנדל מוויטבסק, הדפיס לראשונה את ספרו של האחרון "פרי הארץ", ובו דרשות שנשא בארץ ישראל וכן הנהגות חסידות. בשנה שלאחר מכן, תקע"ה (1815), הדפיס לראשונה את ספר "שבחי הבעש"ט". כמו כן, הדפיס את הסידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.
ר' ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות כאיש אשר נשא את אדמו"ר הזקן על כתפיו לאחר שהאדמו"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי אדמו"ר האמצעי, ר' דובער שניאורי, לעלות לארץ ישראל.
בשנת תקע"ט (1819) או תקפ"א (1821) עלה לארץ ישראל עם אשתו שפרינצה ובני משפחתם וכן עם פועלי הדפוס של קאפוסט ומשפחותיהם, ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. החבורה הביאה עמה מכונות דפוס בכוונה לייסד בית דפוס בארץ, אולם בדרכם מנמל עכו לחברון נופצו המכונות על ידי שודדים ערבים, פרט לבסיס הכבד. כאשר הושמד דפוס ישראל בק במרד הפלחים בצפת, שימש הבסיס שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם.
משפחת יפה התיישבה בחברון. ר' ישראל היה ראש ה"כולל" הראשון של חסידי חב"ד בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
לר' ישראל ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו ר' דוד ור' שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז (1777) יחד עם רבם ר' מנחם מנדל מוויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.
במסורת המשפחה מסופר שהיה היהודי הראשון שחזר ונטע כרם גפנים בחברון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מור אלטשולר, אסופה: תלמידים וכתבים (המשך), באתר של אלטשולר
- שבחי הבעש"ט, דפוס ישראל יפה, קאפוסט תקע"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל בהר"ר אהרן יפה", בתוך: כנסת ישראל עמ' 694–695, באתר היברובוקס.
