ישראל שוכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ישראל שוּכמן (שוּחָמי) (דצמבר 1899, הרובישוב, פלך לובלין, פולין הרוסית2 באפריל 1972, ירושלים) היה עיתונאי ואיש ציבור ירושלמי, איש העלייה השלישית, פעיל אחדות העבודה וההסתדרות הכללית, ממניחי היסוד של עיתון "דבר", חבר אספת הנבחרים השנייה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שוכמן נולד בחודש דצמבר 1899 בעיירה הרובישוב שבפלך לובלין של האימפריה הרוסית (פולין), בנו של צבי שוכמן, סוחר, ממשפחת האדמו"ר רבי אהרן מקרלין. התחנך בחדר מתוקן. נתפס לציונות, בשנים 19191920 היה חבר מרכז צעירי ציון והחלוץ בפולין.

בשנת 1920 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. ב-1921 היה מזכיר הסתדרות פועלי הרכבת בארץ ישראל וערך את ביטאונה "הקטר". הוא היה ממייסדי מועצת פועלי ירושלים הראשונה ומזכירהּ. משנת 1923 ועד 1933 היה חבר ועד "קהילת ירושלים" (הוועד שייצג בתקופת המנדט את יהודי העיר בפני השלטון הבריטי) מטעם הסתדרות העובדים הכללית ואחדות העבודה. כמו כן היה חבר בוועידות ההסתדרות ופעיל במוסדותיה. בבחירות שנערכו לאספת הנבחרים השנייה בכסלו תרפ"ו דצמבר 1925 נבחר כציר מטעם אחדות העבודה.[1]

ב-1925 היה מזכיר ועידת היסוד של עיתון "דבר", ומאותה שנה היה מנהל סניפו (העורך האחראי) של העיתון בירושלים במשך עשרות שנים. הוא היה סופרו הראשון של "דבר" בירושלים, ופרסם מאמרים רבים ב"קונטרס" וב"דבר", רובם בענייני ירושלים. שוכמן התגורר בשכונת רחביה, והיה חבר ועד השכונה. בימי המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוציא את העיתון העברי היחיד בעיר – "דבר ירושלים".

ישראל שוכמן מת באפריל 1972 בירושלים, בגיל 72, ונקבר בהר המנוחות. הניח את אשתו, בתו וחתנו ונכדיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנת 1926 נישא לפנינה לרנר,[2] מראשוני הרוקחים בירושלים. ביולי 1927 נולדה בתם היחידה, ורדה, לימים מורה ומחנכת בבית הספר ארלוזורוב בירושלים ומורה במכללת דוד ילין בירושלים. ב-1951 נישאה לעו"ד רפאל שמיר (מצאצאי ברוך מזרחי), והייתה אם לשלושה: רון, דפנה וגדית. נכדו רון שמיר הוא פרופסור לביואינפורמטיקה בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.[3]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעירית ירושלים, תל אביב: דבר ('חוברות דבר', א), תרפ"ט.
  • ירושלים מאשימה!, תל אביב: הוצאת ירושלים, תש"ט. (ספרון)
  • נטורי קרתא: השיבנו לעבדאללה ונשובה, ירושלים: הוצאת ירושלים, תשי"א 1950. (ספרון)

לאחר מותו:

  • רשימת מאמרים שפורסמו בעיקר בדבר בשנים 1925–1955; מסודרות בסדר כרונולוגי על ידי רפאל שמיר, 2 כרכים, ירושלים: [חמו"ל], 1990. (כרך א: פרסומים מ-1925 עד 1937; כרך ב: פרסומים מ-1938 עד 1955)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוצאות הסופיות לאספה"נ השניה, דואר היום, טור 1, 31 בדצמבר 1925.
  2. ^ ישראל שוכמן, דבר, לנישואיו, 7 בפברואר 1926; ברכות לנישואיהם, דבר, 11 בפברואר 1926.
  3. ^ הדף של רון שמיר, באתר בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלבטניק, אוניברסיטת תל אביב (באנגלית).