כוח לעובדים
 | |
| התאגדות | ארגון עובדים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | תל אביב |
| סניפים | 4 ענפים ו-4 מטות אזוריים |
| חטיבות | לארגון מספר מטות פעולה מחוזיים. |
| מייסדים | עמי וטורי, איתי סבירסקי, ליאת יקיר, שי כהן. |
| חברים |
18,000 חברים וחברות 30,000 מיוצגים בהסכמים קיבוציים |
| עובדים | 35 |
| תקופת הפעילות | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
| פרסים והוקרה | אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג |
| www.workers.org.il | |
  | |
כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי הוא ארגון עובדים ישראלי שהוקם בשנת 2007 ומאגד עובדים ממגוון תחומים במגזר הפרטי והציבורי. הארגון אף מסייע, ברמה הארגונית והמשפטית, לקבוצות עובדים לא מאורגנות להתאגד ולהקים במסגרתו ועדי עובדים. ב-2020 חברים בארגון כ-18,000 חברים המשלמים דמי חבר והוא מייצג כ-25,000 עובדים[1]. נכון למרץ 2017, כוח לעובדים הוא ארגון העובדים הכללי השלישי בגודלו בישראל[2].
צוות הנהגת הארגון כולל את עו"ד איתי סבירסקי, יוני בלבן, ניצן תנעמי וד"ר עמי וטורי.
הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרעין המייסד של הארגון החל את פעילותו ב-30 במאי 2007, אולם הארגון נרשם באופן רשמי כעמותה רק בתחילת 2008. הארגון נוסד על ידי ד"ר עמי וטורי, ד"ר ליאת יקיר, שי כהן – יו"ר הוועד המנהל של המכללה החברתית כלכלית ומנהל קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע, אסף מנור, עו"ד איתי סבירסקי מהקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, שי גלי, דייגו שירטה ולימור אלמגור, שאליהם חברו קבוצות פעילים מתנועות שונות כגון יסו"ד, תנועת מאבק סוציאליסטי, קבוצות שיתופיות ועוד. שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים נוצר בעקבות מעורבות משותפת במאבקי עובדים קודמים כגון מאבק עובדי מטרודן ומאבק הסבלים בנמל התעופה בן-גוריון, מאבק קלדניות דואר ישראל, התארגנויות מאבטחים בעיר רחובות ובעקבות ניסיונם בארגון עובדים. מטרת ההקמה הייתה ליצור ארגון עובדים דמוקרטי שפועל באיגוד עובדים באופן פעיל, בניגוד למדיניות הרווחת של שאר איגודי העובדים בישראל באותה תקופה.
הארגון מבוסס על מבנה ארגוני דמוקרטי הרווח בארצות סקנדינביה, השונה במהותו מהמבנה של ארגוני עובדים מסורתיים בישראל[3].
מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מבנית כוח לעובדים הוא ארגון דמוקרטי המקנה את השליטה העליונה בארגון בידי אספת כלל חברי הארגון. כל חבר בארגון זכאי לבחור ולהיבחר לכל תפקיד והבחירות נערכות כל שנתיים בסניפים וכל שנה ל"צוות ארגון". הארגון נסמך על התארגנות של העובדים במקום העבודה כאשר כל ההחלטות לגבי מקום העבודה מתקבלות באופן דמוקרטי על ידי החברים.
לארגון יכול להצטרף כל עובד בישראל, גם אם הוא חבר בארגון עובדים אחר בחברות שאינה נוגדת, וכן פעילים חברתיים.
היחידה הבסיסית ביותר של הארגון היא הסניף, המוגדר לפי תחום העבודה של החבר והאזור בו נמצא מקום עבודתו. סניפים מאותו תחום עיסוק יכולים לקיים מסגרת ענפית (איגוד), היכולה לקבל החלטות הנוגעות באופן ייחודי רק לסניפים החברים בה. 25 חברי כוח לעובדים ומעלה מאותו מקום עבודה או מאותו תחום עיסוק ואותו אזור עבודה, יכולים להכריז על עצמם כסניף באופן עצמאי ובלבד שלא קיים כבר סניף ותיק יותר העונה בדיוק על אותן הגדרות. סניף מקומי או ארצי או כלל הסניפים המקומיים של אותו המעסיק, מהווים ב"כוח לעובדים" את ועד העובדים/ועדי העובדים אצל אותו מעסיק.
לפי הצהרת האחד במאי 2018 יש לכוח לעובדים 4 מטות אזוריים (הם מטה גליל וצפון, מטה מרכז, מטה ירושלים, מטה דרום) ו-4 ענפים איגוד מקצועיים (הם ענף תחבורה, ענף השכלה הגבוהה, ענף חינוך ורווחה וענף הגיל הרך). תפקידם של המטות והענפים לסייע ולטפל בצרכי הסניפים שבתחומם. ענף השכלה הגבוה מייצג כ-5,000 שכירים ועוד כ-5,000 נוספים דרך הסכמי שיתוף פעולה. ענף תחבורה המייצג למעלה מ-2,000 נהגים בתחבורה הציבורית (עובדי חברות "אגד תעבורה", "סופרבוס", ו"דן בדרום"), ובענף ההיסעים המאוגדים באיגוד הנהגים של "כוח לעובדים" וכן עובדים נוספים בחברות הובלה. ענף חינוך ורווחה המייצג כ-4,000 שכירות, בחינוך המופרט, בצהרונים ובחסות הנוער ושרותי רווחה נוספים. ענף הגיל הרך המייצג כ-4,000 עובדות, במסגרת איגוד מטפלות המשפחתונים, רשת המעונות "נשי חירות" ועוד. על הוועדים הגדולים שאינם חלק מענף, נמנים בין השאר, "יד ושם" עם כ-800 עובדים במסגרת מטה ירושלים ובית ההשקעות פסגות עם כ-900 עובדים במסגרת מטה מרכז.
אספת הנציגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב"אספת הנציגים" מיוצג כל סניף בהתאם לגודלו היחסי (נציג לכל 50 חברים) וגוף זה מהווה את הגוף המחוקק של הארגון המוסמך לקבל כל החלטה ביחס לארגון. עם זאת החלטות על הפסקת שביתה, חתימה על הסכמי שכר קיבוציים וענייני תקציב מסוימים מחייבות אישור של כלל חברי הארגון הנוגעים לעניין. יו"ר אספת הנציגים הנוכחי הוא יעל שלו-גינוסר[4].
צוות ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
"צוות ארגון" מהווה את הנהגת הארגון הפעילה והגוף הבכיר בארגון בין כינוסי "אספת הנציגים". "צוות ארגון" נבחר מדי שנה על ידי "אספת הנציגים" לקראת אחד במאי.
החל מאוגוסט 2015, לצד צוות ארגון, מנוהל הארגון על ידי 4 מזכ"לים משותפים, הנבחרים אחת לשנתיים על ידי אספת הנציגים. המזכ"לים ו"צוות ארגון" מהווים את "הנהגת כוח לעובדים".
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כוח לעובדים" ארגן והוביל את השביתה הראשונה בישראל של עובדי בתי קפה (השביתה בבית הקפה קופי-טו-גו בכיכר אנטין)[5]. השביתה, שנמשכה 13 ימים, הביאה להסדר שלפיו קיבלו עובדי בית הקפה שכר בסיס בגובה שכר המינימום ובנוסף לו 88% מכספי הטיפים, עלייה ממוצעת של כ-50% בשכרם לשעה.
ב-24 במרץ 2009 התקבל פסק-הדין בעניין מאבק העובדים בגן המדע במכון ויצמן למדע, ובו הכיר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ב"כוח לעובדים" כארגון עובדים, לראשונה בהחלטה שיפוטית[6]
ב-19 באפריל 2009 בהובלת שרון קטרון פתח סגל ההוראה (הסגל הזוטר) באוניברסיטה הפתוחה, המאוגד בכוח לעובדים, בשביתה שנמשכה 50 ימים והסתיימה בעקבות הצעת פשרה של הוועדה לתקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה, ולפיה ייחתם הסכם קיבוצי באוניברסיטה הפתוחה על בסיס הסכם הסגל הזוטר באוניברסיטאות[7]. בספטמבר 2010 הגיעו האוניברסיטה הפתוחה וכוח לעובדים להסכם קיבוצי לפיו יקבלו עובדי סגל ההוראה העלאת שכר והטבות סוציאליות[8]. ההסכם הותקף על ידי ההסתדרות שפנתה לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה את טענות ההסתדרות ואישר את ההסכם[9].
בינואר 2010 הכיר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ב"כוח לעובדים" כארגון יציג של העובדים במפעל קבוצת אקרשטיין בירוחם, אך בערעור לבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי ההסתדרות היא הארגון היציג של עובדי מפעלי אקרשטיין[10].
ב-21 במרץ 2011, בעקבות מאבק מקצועי שערכו עובדי מפעל חיפה כימיקלים צפון, עברו כל עובדי המפעל מייצוג ההסתדרות החדשה לייצוג של כוח לעובדים, שפתח במשא ומתן בשמם עם ההנהלה[11]. ב-1 במאי 2011 פתחו עובדי חיפה כימיקלים צפון בשביתה כללית. ביום ה-75 לשביתה איבדה חברת חיפה כימיקלים את "רישיון הרעלים" (הרישיון המאפשר ייצור במסגרת מפעל כימי) שלה, עקב ליקויים מצטברים במהלך השביתה ולפניה. השביתה הסתיימה ב-1 בנובמבר 2011 בחתימה על הסכם עבודה המבטיח תוספת שכר של 25% לעובדי "דור ב'" וביטול הפרשי השכר בין ה"דורות" בתוך 10 שנים[12].
בינואר 2013 חתמו 1600 מורי ומורות תוכנית היל"ה המאורגנים בכוח לעובדים על הסכם קיבוצי ראשון עבור מורי הקבלן[13].
בנוסף איגד הארגון את עובדי המחסנים ברשת הבגדים "קסטרו"[14], עובדי הקבלן בסינמה סיטי[15], עובדי רשת מרפאות הרפואה המשלימה ש.ל.ה[16], מטפלות משפחתוני התמ"ת[17], עובדי סינמטק ירושלים[18], עובדי הניקיון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[19] ועוד. במרץ 2014 הוכר כוח לעובדים כארגון היציג ל-1,700 עובדי חברת קווים[20]. גם חרדים רבים הצטרפו ל"כוח לעובדים"[21].
בשנת 2017 לאחר מאבק ממושך מול הנהלת החברה וועד יריב מטעם ההסתדרות החדשה, אושר כי כוח לעובדים הוא הארגון היציג של עובדי חברת סופרבוס[22].
עוד בשנת 2017 יצאו חברי הסגל הבכיר במכללה האקדמית תל אביב יפו לשביתה בת 4 שבועות תחת "כוח לעובדים", השביתה הסתיימה ללא הישגים למרצים וללא החזר שעות הוראה לסטודנטים שהפסידו שליש סמסטר[23].
בשנת 2018 ארגון הסגל הבכיר של המרצים במכללות, תחת ארגון "כוח לעובדים" פתח בשביתה שנמשכה 5 שבועות. שביתה זו הייתה המשך של השביתה שהתרחשה שנה קודם לכן[24]. הרקע לשביתה היה החלפת ההנהגה בארגון הסגל הבכיר. ההנהגה החדשה החליטה לחזור בה מההבנות עם האוצר ופתחה בשביתה חדשה שהסתיימה רק לאחר התערבות בית הדין לעבודה שקבע כי על המרצים לנהל משא ומתן מקומי עם המוסד בו הם עובדים. גם בשביתה זאת הסטודנטים נפגעו והפסידו כמעט חצי סמסטר.
בשנת 2020, מתחילת שנת הלימודים האקדמית, ארגון הסגל הזוטר של המרצים במכללות, תחת ארגון "כוח לעובדים" פתח בשביתה שנמשכה 5 שבועות. הרקע לשביתה הייתה טענת הארגון המונה 11 ועדים ממכללות שונות לעיכוב המשא ומתן על תנאי העסקת המרצים הזוטרים במשך שנתיים וחצי. במקביל, הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות כולן שיבש את הלימודים בשל סכסוך עבודה על תנאי ההעסקה בתקופת הלמידה מרחוק הנהוגה בתקופת מגפת הקורונה[25]. בדצמבר 2020, לאחר שמתווה להסכם קיבוצי נחתם בין ועד ראשי המכללות למשרד האוצר. לפי העקרונות המתווה, כ-3,000 חברי הסגל האקדמי הזוטר יעברו למעמד סגל עמית, יופרשו סכומים עבור קרן השתלמות ויוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיה[26].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ועדת הפרס בחרה להעניק את האות לכוח לעובדים בנימוק:
על פעילותו אשר הביאה לשינוי מהותי ביותר במעמדה של הזכות להתארגנות בישראל, גם בצד המשפטי, אך חשוב מכך – בצד המעשי, הארגון שינה את תפישת קהילת העובדים, את תחושת ההעצמה של קבוצות עובדים, ואת התודעה של המדינה, המעסיקים והציבור הרחב לגבי המשמעות העמוקה של התארגנות עובדים. מזה עשרות שנים לא נראה שינוי שכזה בתפישת הזכות להתארגנות ומימושה[27].
ביום העצמאות של שנת 2020 הדליקה נציגת כוח לעובדים, רעות פרץ, משואה בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי[28].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כוח לעובדים- יאיר נתיב, כוח לעובדים: על מה בעצם הם מדברים?, באתר nrg, 23 בדצמבר 2009
- שי ניב, האלטרנטיבה לעופר עיני: "כוח לעובדים" כובש את השטח, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2009
- תני גולדשטיין, לא על ההסתדרות לבדה: הכירו את כוח לעובדים, באתר ynet, 2 במאי 2009
- איתי סבירסקי, התארגנות עובדים בלתי-מאורגנים בישראל – זה עובד!, באתר העוקץ, 5 בפברואר 2008
- איך בונים כוח לעובדים?, תנועת מאבק סוציאליסטי, 26 ביולי 2008
- המתאגדים החדשים, כתבות ב-nrg מעריב
- יוסי דהאן, פסיקה לטובת התארגנויות עובדים בישראל, באתר העוקץ, 8 ביולי 2009
- דיתה גרי, דוד מול גוליית, ארץ אחרת 53, 25 בנובמבר 2009
אור קשתי, כוח לעובדים שינה את פני ההתאגדות בישראל, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אודות כוח לעובדים באתר "כוח לעובדים"
- ^ ז'נאן בסול, עובדי ישראל מתאגדים בהמוניהם? הנתונים מספרים סיפור אחר, באתר TheMarker, 21 במרץ 2017
- ^ לב גרינברג, אל תחריר ברחוב ארלוזורוב, באתר העוקץ, 31 במרץ 2011
- ^ אספת הנציגים באתר "כוח לעובדים"
- ^ לימור אלמגור, סערה בכוס קפה, באתר nrg, 24 באוקטובר 2007
יואב קפשוק, מלצרי בית קפה באונ' ת"א נאבקים על זכויותיהם, באתר ynet, 24 באוקטובר 2007
רותי סיני, המלצרים בבית הקפה נטשו את הלקוחות ודרשו מהמעסיקים לקבל את כל הטיפים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007 - ^ ס"ק (תא) 504/09 ארגון כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי ליד מכון ויצמן למדע, 23 במרץ 2009
- ^ יהלי מורן זליקוביץ', היום: סוף לשביתה באוניברסיטה הפתוחה, באתר ynet, 8 ביוני 2009
- ^ גיל קול, הסכם באונ' הפתוחה: העלאת שכר של 24%, באתר ynet, 27 בספטמבר 2010
- ^ שי ניב, תבוסה להסתדרות: כוח לעובדים הוא נציג המנחים באוניברסיטה הפתוחה, באתר גלובס, 20 בינואר 2011
- ^ עס"ק 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי, ניתן ב-24 במרץ 2010
דנה ויילר-פולק, בית הדין לעבודה הכיר בארגון עובדים חדש בישראל, באתר הארץ, 29 במרץ 2009 - ^ מיקי פלד, עובדי חיפה כימיקלים עוזבים את ההסתדרות לטובת כח לעובדים, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2011
- ^ חיים ביאור, לאחר שישה חודשי שביתה: נחתם הסכם שכר בחיפה כימיקלים, באתר TheMarker, 1 בנובמבר 2011
- ^ הילה ויסברג, אחרי 11 שביתות // הישג למורי היל"ה: הסכם קיבוצי ראשון למורי קבלן, באתר TheMarker, 9 באפריל 2013
- ^ מירון רפופורט, המהפכה החדשה של קסטרו, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2007
- ^ חיים ביאור, עובדי סינמה סיטי התארגנו; ההנהלה תקים ועד מטעמה, באתר הארץ, 6 במאי 2008
- ^ שי ניב, ממחר: שביתה כללית בכל מרפאות "כללית רפואה משלימה", באתר גלובס, 21 בספטמבר 2009
- ^ עבלא חמאיסי ופתחיה מסארווה, הכל נשאר במשפחתון, גם הזכויות, באתר nrg, 1 בספטמבר 2009
- ^ יאיר טרצ'יצקי, לראשונה: "כוח לעובדים" הצליח לחתום על הסכם קיבוצי, באתר nrg, 9 ביולי 2009
- ^ אילנה קוריאל, והעובדים? במי הם בוחרים?, באתר ynet, 17 ביוני 2009
- ^ הישג ל"כוח לעובדים": חברת "קווים" הכירה בארגון, באתר גלובס, 12 במרץ 2014
- ^ החרדים מתאגדים: מאות התאגדו בחצי השנה האחרונה, באתר גלי צה"ל
- ^ ז'נאן בסול, הקרב על עובדי סופרבוס: ארגון כוח לעובדים ניצח את ההסתדרות, באתר TheMarker, 19 בינואר 2017
- ^ ליאור דטל, שביתת הסגל הבכיר במכללה האקדמית תל אביב-יפו נכנסת לשבוע השני, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2017
- ^ שחר חי, הסתיימה שביתת המרצים במכללות: יקבלו שכר כמו באוניברסיטאות, באתר ynet, 22 באוקטובר 2017
- ^ שחר אילן, ממחר: שביתה של הסגל הזוטר ב-11 מכללות שבהן 30 אלף תלמידים, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2020
- ^ סוניה גורודיסקי, השביתה במכללות הציבוריות הסתיימה: חברי הסגל הזוטר שבים ללמד, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2020
- ^ אות זכויות האדם לכוח לעובדים, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
- ^ יוטיוב, טקס הדלקת משואות אלטרנטיבי, 28 באפריל 2020