כוכב לכת תועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כוכב לכת יתום)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תפיסת אמן של כוכב לכת תועה בגודל צדק.

כוכב לכת תועהאנגלית: Rogue planet) הוא עצם בעל מסה של כוכב לכת שאינו קשור כבידתית לכוכב כלשהו, ולכן נע בתווך בין-כוכבי כגוף עצמאי. ישנם דיווחים על גילוי עצמים כאלה (לדוגמה, S Ori 70 (אנ')), אך הם טרם אושרו באופן רשמי.

חלק מהאסטרונומים מתייחסים לגופים אלה כאל "כוכבי לכת", בדרך כלל מתוקף האמונה שעצמים אלה אכן היו פעם כוכבי לכת אשר נפלטו ממסלולם כתוצאה ממעורבות של כוחות גרוויטציה סביב כוכב האם. עם זאת, אחרים טוענים כי ההגדרה של "כוכב לכת" צריכה להתבסס על המצב הנצפה הנוכחי, ולא על מצב המקורי בעבר. בנוסף, ייתכן כי גופים מסוג זה נוצרים באופן עצמאי בתהליך של קריסת ענן גז, בדומה להיווצרות כוכבים, ובמקרה זה הם לא היו במעמד של כוכבי לכת מעולם. לכוכבים אלו אין שנה, מפני שזו מוגדרת רק עבור גוף המקיף כוכב.

שמירת חום בתווך הבין-כוכבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 פרסם החוקר דייוויד סטיבנסון (אנ') מאמר תחת הכותרת "היתכנות כוכבי לכת תומכי חיים בחלל בין-כוכבי", בו הוערך כי ייתכנו כוכבי לכת תועים בעלי אטמוספירה עבה אשר תמנע קיפאון על ידי איבוד חום לחלל. הוצע כי לחץ אטמוספירי יחסי גבוה של מימן יגרום לאטימות האטמוספירה לקרינה תת-אדומה וימנע בריחת חום לחלל. ההסבר לנוכחות מימן וגזים קלים נוספים באטמוספירה הוא שעם ההתרחקות מכוכב האם והפחתה בכמות רוח כוכב ובקרינה על-סגולה, האטמוספירה העשירה במימן והליום מהדיסקה המקורית, תוכל להיות מוחזקת בקלות אף על ידי כוכב לכת במסה דומה לזו של כדור הארץ.

על פי החישובים של סטיבנסון, עבור גוף בגודל של כדור הארץ בעל אטמוספירה עם לחץ יחסי גבוה של מימן, אנרגיה גאותרמית הנוצרת מדעיכה רדיואקטיבית תוכל לחמם את פני השטח לטמפרטורות מעל נקודת הרתיחה של מים. כתוצאה מכך הוא העריך כי גופים בין-כוכביים בגודל כוכבי לכת ובעלי אוקיינוסים מימיים נוזליים עשויים להתקיים. יותר מכך, בהנחה שגופים אלה יישארו פעילים גאולוגית לתקופות ארוכות, הדבר יאפשר קיום מגנטוספירה מגנה ופעילות געשית על קרקעית הים, שיכולה להוות מקור אנרגיה לחיים.

כמו כן, סימולציה של תרחישי פליטת כוכבי לכת ממערכת האם שלהם הציעה כי כ-5% מגופים בגודל כדור הארץ יוכלו לשמור על ירחים בגודל הירח. ירח גדול יוכל לתרום לחימום גאולוגי נוסף, באמצעות מנגנון של גאות ושפל.

לסיכום, סטיבנסון מציין כי גילוי כוכבי לכת מסוג זה יהיה קשה כיוון שכמות הקרינה התרמית הנפלטת מהם לחלל צפויה להיות קטנה מאוד.

כוכב לכת תשיעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים שנעשו באמצעות סימולציות הסיקו כי ייתכן שכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש הוא כוכב לכת תועה שנלכד בכבידתה של השמש.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוכב לכת תועה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]