כולל חזון איש
 | |
| כולל אברכים | |
|---|---|
| על שם |
אברהם ישעיהו קרליץ  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′01″N 34°50′00″E / 32.083694444444°N 34.833416666667°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   כולל חזון איש  | |
  | |
כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק. הכולל נוסד על ידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, "החזון איש", וקרוי על שמו.
כולל חזון איש מונה נכון ל-2015 כמה מאות אברכים, מגיל עשרים (אחרי הנישואין) ועד גיל זקנה. האברכים מסתפקים במלגה נמוכה יחסית למחייתם, וחלקם אינם עוברים לכהונות תורניות או משרות אחרות לפרנסה. על ספסלי הכולל ניתן למצוא שלושה דורות של לומדים, סב ובניו ונכדיו. לימוד זה בולט בכולל חזון איש, על פי רוחו של מייסדו.
מבחינה היסטורית היו כוללים שפעלו לפני "כולל חזון איש", אולם הוא נחשב לאבטיפוס של מוסד ה'כולל' ביישוב החדש בארץ ישראל, המאפיין את חברת הלומדים החרדית-ליטאית. לדברי ד"ר בני בראון, מוסד זה היווה דגם ראשוני שבאמצעותו טיפח "החזון איש" את מהפכת חברת הלומדים החרדית-ליטאית, אולם יש שסבורים כי לא מדובר במוסד ראשוני מסוגו[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלגולו הראשון הוקם הכולל בבני ברק בשנת תרצ"ו-1936. שמו המקורי היה "עטרת יוסף", על שם הרב יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. המנהל הראשון היה הרב אברהם רפפורט, חניך ישיבת נובהרדוק. הכולל שכן בצריף שהוקם בשטח השייך ליעקב הלפרין, שאף מימן מלגות לאברכי הכולל. כעבור זמן יעץ החזון איש להעתיק את הכולל לתל אביב. כשעלה הרב שמואל וינטרוב לארץ ישראל, בשנת תש"א-1941, הוא הועמד בראשות הכולל, אך כעבור שנה נפטר. זמן קצר לאחר מכן, בשנת תש"ב-1942, הורה החזון איש לאחיינו, הרב שמריהו יוסף קרליץ, לייסד מחדש את הכולל בבני ברק במקום בו היה מתחילה לפני המעבר לתל אביב.[דרושה הבהרה], במקביל לפעילות כולל עטרת יוסף בתל אביב. לימים נישא הרב שמריהו יוסף לבתו של הרב שמואל וינטרוב, ואף שימש כחבר הנהלת הכולל בתל אביב.
הרב שמריהו יוסף קרליץ עמד בראש הכולל בבני ברק, כשהחזון איש משמש כמנהיג הרוחני של הכולל וסייע לאחזקתו: הוא גייס תורמים ועודד בעלי הון לערוך הסכם יששכר וזבולון עם האברכים. גיסו, הרב שמואל גריינימן, סייע לו באחזקת הכולל. בשנים הראשונות נקרא הכולל "כולל זיכרון מאיר", על שם השכונה שבה שכן. הרב שמריהו יוסף שהה תקופה ארוכה בארצות הברית לצורך גיוס כספים. יעקב הלפרין תרם את השטח שעליו הוקם מבנה הכולל. בקומה הראשונה של המבנה נבנו דירות שיועדו לחברי הכולל. החזון איש הספיק להתפלל במבנה החדש בתפילות בימים הנוראים של שנת תשי"ד, מספר שבועות לפני פטירתו.
לאחר פטירת החזון איש הוסב שם הכולל על שמו - "כולל חזון איש". בשנת תשט"ו נפטר הרב מאיר קרליץ, אביו של הרב שמריהו יוסף. זמן קצר לאחר מכן החליט הרב שמריהו יוסף קרליץ לפרוש מתפקידו. תחתיו התמנה הרב נחום מאיר קרליץ, גיסו של החזון איש. לאחר פטירתו התמנה לתפקיד בנו, הרב נסים קרליץ. לצד הרב קרליץ נמנו בין ראשי הכולל הרב משה דויטש מחבר סדרת ספרי "זיו הים" והרב יהודה שפירא. לאחר פטירת האחרון היה שותף בניהול סדרי הלימוד חתנו הרב שמואל שיינלזון עד לפטירתו (2016). כיום משמשים בתפקיד הרב בנימין שקוביצקי, חתן הרב שמריהו גריינמן והרב שאול קרליץ, בנו של הרב נסים. האחרון אחראי על קבלת האברכים.
גיסו של החזון איש, הרב יעקב ישראל קניבסקי, היה מנשיאי הכולל. הוא נהג למסור מדי שנה, ביום השנה לפטירת החזון איש, שיעור לזכרו בפני חברי הכולל. לאחר פטירת הרב קניבסקי מסר את השיעור בנו, הרב חיים, בבית הכנסת לדרמן.
בשנות ה-80 שופץ והורחב מבנה הכולל, נוספה לו קומה, והלימודים הועברו לקומה החדשה. כיום אברכי הכולל גודשים בצפיפות הן את ההיכל הישן והן את החדש.
מנהל הכולל הוא נחום גליק. הרב נתן איינפלד, ראש ישיבת באר שבע לשעבר, שימש במשך שנים כמגייס הכספים העיקרי של הכולל.
אברכי הכולל ובוגריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרעין לומדי הכולל מנה בראשיתו תלמידים מקורבים ובני משפחה של החזון איש, ואברכים אחרים מתושבי בני ברק. חלק מן הלומדים כיהנו לאחר מכן במשרות רבניות ותורניות, ובהם הרב מאיר צבי ברגמן, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב גדליה נדל, הרב משה שמואל שפירא, והרב אליעזר דינר.
במהלך השנים למדו בכולל גם אישים מחוגים אחרים, בהם רפאל פנחסי והאדמו"ר מסאטמר, רבי אהרן טייטלבוים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כולל אברכים בזכרון מאיר בני ברק מיסודו של הגאון הצדיק בעל חזון איש שליט"א, ספר היובל של הפרדס, ניו יורק תשי"א, באתר היברובוקס
כולל חזון איש (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: הרב יהושע הלוי לוין, על הספר 'החזון איש – הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית', אתר ישיבת שעלבים; ישראל ל', ה'חזון איש' אמר, מוסף 'שבת', מקור ראשון.
| אברהם ישעיהו קרליץ | ||
|---|---|---|
| ספריו | חזון איש • אמונה וביטחון (ספר) | |
| תלמידיו | חוג חזון איש • הרב חיים שאול גריינימן • הרב גדליה נדל • הרב נסים קרליץ • הרב חיים קניבסקי • הרב שריה דבליצקי • הרב דוב לנדו | |
| ממשנתו | חשמל בשבת • פולמוס השבת ביפן • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה | |
| משפחתו | משפחת קרליץ • אבא: הרב שמריהו יוסף קרליץ • סבא: הרב שאול קצנלנבוגן • אחים: הרב מאיר קרליץ • הרב יצחק קרליץ • הרב משה קרליץ • גיסים: הרב שמואל אליהו קהאן • הרב שמואל גריינימן • הרב נחום מאיר קרליץ • הרב אבא סוויאטיצקי • הרב יעקב ישראל קניבסקי | |
| הנצחתו | כולל חזון איש • שיכון חזון איש • רחוב חזון איש • בית הכנסת חזון איש (לדרמן) • תלמוד תורה תשב"ר • בית חזון | |