כנסיית בן האלמנה

כנסיית בן האלמנה
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°37′50″N 35°21′01″E / 32.63069444°N 35.35013889°E / 32.63069444; 35.35013889
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית הכנסייה
הכנסייה מצפון

כנסיית בן האלמנה היא כנסייה קתולית סמוך למסגד הכפר נין השוכן למרגלותיה הצפוניים של גבעת המורה. לפי המסורת הנוצרית, במקום זה, שהיה ידוע בעבר בשם "נעים" או "נעין", הקים ישו את בנה היחיד של אלמנה מקומית לתחייה.

המסורת הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמתו לתחייה של בן האלמנה נזכרת רק בבשורה על-פי לוקאס, ולפי סיפור המעשה חולל ישו את הנס ליד שער העיר בעת לווייתו של הנער:

ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר.

סיפור המעשה מזכיר את האירוע הידוע יותר של הקמת לזרוס מבית עניה לתחייה, אך בעוד שאת בן האלמנה הקים ישו לתחייה ביוזמתו ובשל רחמיו על האלמנה, בענינו של לזרוס נתבקש לעשות כן על ידי אחותו של לזרוס, ואף השתהה ימים מספר בטרם חולל את הנס.

הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה הראשונה במקום הוקמה במאה ה-5 והפכה לאתר עלייה לרגל[1]. המבנה הנוכחי פשוט בתוכניתו ובמראהו, וצורתו כשל מלבן. הוא נושא גג רעפים אדום, אשר נראה רק ממרחק מה מהמבנה, ובחזיתו הוא נושא גמלון בצורת פעמון. במרכז הגמלון צלב ברזל פשוט, ומשני צדדיו הוא תחום בשתי פירמידות קטנות, הניצבות על מעין פודיום. המבנה עצמו עשוי מאבן. בכל אחד משני קירות הצד קבועים שני חלונות, ובחזיתו שני חלונות נוספים שביניהם חלון בצורת קואדרופויל. מעל חלונות החזית קבוע כרכוב ומעליו כרכוב נוסף המקיף את המבנה כולו. הדלת בחזית המערבית עשויה מתכת פשוטה, ומעליה לונטה. מצפון לכנסייה מחובר אליה בית מגורים שתושביו שומרים את מפתח המבנה, ולצד החזית הצפונית מונח סרקופג פתוח.

חלל הכנסייה עשוי מאולם בודד שבצידו המזרחי אפסיס, אך זה אינו בולט ממסגרת המבנה, ואינו ניכר מבחוץ. באפסיס קבועות שתי דלתות המובילות לחדרים קטנים המנצלים את הרווח שבין האפסיס לבין מסגרת הבניין המלבנית. שתי קשתות מחלקות את האולם לשלוש רצועות רוחביות, ובתקרת כל אחת מהן קמרון צולב. שני חלונות הצד קבועים ברצועה השנייה והשלישית, דבר המעניק למבנה את חזותו הסימטרית מבחוץ. הרצפה עשויה מאריחים שחורים ולבנים, והמזבח ניצב על במת שיש קטנה. המזבח הוא רהיט הקבע היחיד בכנסייה, גם הוא עשוי משיש והוא מעוטר בעיטורים מוזהבים.

תיאורי הנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה מעל האפסיס

הקירות הלבנים והריקנות במבנה מבליטים שני ציורים המתארים את הנס. האחד קבוע באפסיס מאחורי המזבח והאחר בקיר המערבי מעל דלת הכניסה. שני הציורים שונים עד מאוד בסגנונם, ולמעשה מתארים שתי נקודות זמן שונות - האחת ממש לפני הנס, והאחרת מיד לאחריו. בתמונה שמעל האפסיס, הדמויות מטושטשות וסגנונו כמעט אקספרסיוניסטי. דמותו של ישו, כשהוא לובש גלימה אדומה, היא היחידה המזוהה בבירור, בשל כך שהוא ניצב במרכז המעמד ופניו מצוירות בצבעים בהירים. לרגליו נראית האלמנה לבושה שחורים כשהיא מתחננת על בנה בטרם הקימו ישו לתחייה. ברקע עצים ונוף כפרי מטושטש, והתמונה משדרת יגון וחוסר ודאות.

התמונה מעל הכניסה מציאותית וברורה בהרבה, ובה שלוש דמויות המזוהות בבירור. הבן נראה כשהוא ישוב על אלונקה מיד לאחר שניעור לחיים, והוא עדיין עטוף בתכריכיו. מימין לו נראית האלמנה לבושה בשחורים כשהיא כורעת על ברכיה, ושניהם מביטים בישו הניצב משמאל לבן. הנוף הנראה ברקע חד וברור, וכולל את קשת שער העיר שדרכה נראים עצי דקל ומבנה לבן. תמונה זו משדרת שמחה, הכרת תודה ואופטימיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כנסיית בן האלמנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]