לאו גייר פון שוופנבורג
 | |
| פון שוופנבורג 1935 | |
| לידה |
2 במרץ 1886 פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1974 (בגיל 87) אירשנהאוזן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1904–1945 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3 מפקד הקורפוס ה-24 מפקד קורפוס הפאנצר ה-3 מפקד קורפוס הפאנצר ה-40 מפקד קורפוס המילואים ה-58 מפקד קבוצת הפאנצר מערב | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
לאו גייר פון שוופנבורג (בגרמנית: Leo Geyr von Schweppenburg; 9 במרץ 1886 – 27 בינואר 1964) היה מפקד שריון בכיר בוורמאכט במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון שוופנבורג נולד למשפחת אצולה ב-2 במרץ 1886 בפוטסדאם, כבן לקולונל בחיל הפרשים של וירטמברג. הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי ב-1904, ושירת ברגימנט הדרגונים ה-26 (וירטמברג ה-2), ובין השנים 1911–1914 למד באקדמיה הצבאית בברלין. במלחמת העולם הראשונה נלחם כקצין פרשים בחזיתות השונות, וסיים אותה בדרגת ריטמייסטר (סרן).
לאחר המלחמה הצטרף פון שוופנבורג לשורות הרייכסווהר ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה, וב-1932 הועלה לדרגת אוברסט. בין השנים 1933–1937 כיהן פון שוופנבורג כנספח צבאי בבריטניה, בלגיה והולנד, וב-1935 הועלה לדרגת גנרל מיור. בזמן המשבר בחבל הריין הזהיר פון שוופנבורג מפני ההרפתקנות של היטלר ושלא לזלזל בכוח הבריטי, ועל כך קיבל נזיפה משר המלחמה ורנר פון בלומברג. ב-1937 מונה פון שוופנבורג למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3, והועלה לדרגת גנרל לוטננט.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ המלחמה היה פון שוופנבורג מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-3, ולחם עימה במערכה בפולין, כחלק מהקורפוס ה-19, במסגרת הארמייה הרביעית. ב-7 באוקטובר 1939 פרש פון שוופנבורג מתפקידו עקב מחלה, ולאחר החלמתו מונה ב-15 בפברואר 1940 למפקד הקורפוס ה-24, וב-1 באפריל 1940 הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים (שהומרה ב-1941 לדרגת גנרל חיל השריון).
במהלך המערכה על צרפת לחם פון שוופנבורג עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות C, ולאחר מכן פיקד על הסבת הקורפוס לקורפוס ממונע.
במבצע ברברוסה פעל הקורפוס שבפיקודו במסגרת קבוצת הפאנצר השנייה כחלק מקבוצת ארמיות מרכז, ונטל חלק בקרבות ביאליסטוק-מינסק וסמולנסק, ולאחר מכן השתתף בקרב על מוסקבה.
ב-21 ביוני 1942 מונה פון שוופנבורג למפקד קורפוס הפאנצר ה-3, וב-20 ביולי 1942 מונה פון שוופנבורג למפקד קורפוס הפאנצר ה-40, ופיקד עליו במהלך הקרב על קווקז. בתחילת 1943 לאחר תקופת המתנה בעתודת המילואים, מונה פון שוופנבורג לסגן מפקד קורפוס הפאנצר ה-76 בצרפת, ובקיץ 1943 מונה למפקד קורפוס המילואים ה-58.
ב-24 בינואר 1944 הוטל על פון שוופנבורג להקים את קבוצת הפאנצר מערב - עתודה אסטרטגית של החזית המערבית שכללה 10 דיוויזיות פאנצר ופאנצרגרנדיר, והוצבה באזור פריז. פון שוופנבורג פיקד על קבוצת הפאנצר בשלב הראשון של הפלישה לנורמנדי, אך הודח ב-5 ביולי 1944 בעקבות כישלונו בבלימת כוחות בעלות הברית. באוגוסט 1944 מונה פון שוופנבורג למפקח הכללי על כוחות השריון, ושימש בתפקיד זה עד סיום המלחמה. במאי 1945 נפל פון שוופנבורג בשבי האמריקאי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פון שוופנבורג שוחרר מהשבי ב-1947. לאחר שחרורו כתב ספר אוטוביוגרפי, ולאחר מכן שימש כיועץ לבונדסוור. פון שוופנבורג התגורר באירשנהאוזן ליד מינכן, עד למותו ב-27 בינואר 1964.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתו בלאנש פון שוופנבורג הייתה נשואה לקורט כריסטוף פון פפויל, שהיה הלורד האחרון של יאהנספלד ושימש כחבר במועצת אירופה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלן קלארק: מבצע ברברוסה, הוצאת מערכות, 1970
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Geyr at generals.dk בגרמנית
- לאו גייר פון שוופנבורג באתר Lexikon der Wehrmacht בגרמנית
- לאו גייר פון שוופנבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)