לוואש

**לוואש**
	לוואש
מאכלים
סוג	לחם שטוח, פינגר פוד
מטבח	המטבח הארמני
מוצא	ארמניה, איראן
מרכיבים עיקריים	בצק
מורשת תרבותית בלתי מוחשית
	מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2016
חלק מתוך	המטבח הארמני

לוואש או לוואשי (בארמנית: լավաշ, טורקית ואזרית: lavaş, פרסית: لواش, בגאורגית: ლავაში) הוא לחם עגול ודק הנפוץ במטבח הקווקזי, בעיקר במדינות: ארמניה, גאורגיה, טורקיה, אזרבייג'ן ואיראן.

הכנה: הבצק עליו מבוסס לחם הלוואש העגול מוצמד לצידו הפנימי של תנור האבן תורנה^[1], בניגוד ללחמים אחרים, למשל לחם השותי המאורך, אותו מצמידים לחלקו העליון של תנור התורנה. הלחם נאפה על צד אחד בלבד.

במנהגי החתונה של יהודי גאורגיה במזרח גאורגיה נהוג היה לשלוח לוואש לכל משפחה שהוזמנה למסיבה בשבת שלפני החתונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון וחוקר-האוכל גיל מרקס (Gil Marks) התחקה אחר ההיסטוריה של הלוואש ותארכה לימי קדם בהם החל האדם להתקין את לחמיו שהושטחו על גבי מחבת עשויית טרקוטה. צורותיו המוקדמות ביותר של הלחם בושלו כעוגות עבות יחסית על סלעים מחוממים או בגחלים, אך כאשר החלו להשתמש במחבת הדקה והקדומה היה צורך להתאים לו בצק דק יותר בכדי שלא ישרף, דוגמה קרובה מאוד למאפה הלוואש כרקיק-מרוקע מופיעה במקרא, בספר שמות : "וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת". בהופעת התנורים המוקדמים, התאפשרו כיכרות לוואש עבות יותר