לוץ אייגנדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוץ אייגנדורף
אייגנדורף משמאל, במדי דינמו ברלין
אייגנדורף משמאל, במדי דינמו ברלין
מידע אישי
לידה 16 ביולי 1956
ברנדנבורג שבגרמניה המזרחית
פטירה 7 במרץ 1983 (בגיל 26)
בראונשווייג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.82 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1970- 1974 דינמו ברלין
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19741979
19801982
19821983
דינמו ברלין
קייזרסלאוטרן
איינטרכט בראונשווייג
100 (7)
53 (7)
8 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
19781979 נבחרת גרמניה המזרחית בכדורגל גרמניה המזרחית 6 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוץ אייגנדורףגרמנית: Lutz Eigendorf, נולד ב-16 ביולי 1956 בברנדנבורג שבגרמניה המזרחית, נפטר ב-7 במרץ 1983 בבראונשווייג שבגרמניה המערבית) היה כדורגלן יליד גרמניה המזרחית ששיחק בעמדת הקשר. אייגנדורף ערק לגרמניה המערבית ובסבירות גבוהה נרצח על ידי השטאזי.

תחילת הקריירה בדינמו ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייגנדורף גדל במועדון הנוער של דינמו ברלין. הוא עלה לבוגרים של הקבוצה ששיחקה בליגת העל המזרח-גרמנית בשנת 1974, ושיחק בקבוצה חמש עונות, בהן הבקיע שבעה שערים במאה הופעות. במקביל הופיע שש פעמים במדי נבחרת גרמניה המזרחית, והבקיע שלושה שערים.

העריקה לגרמניה המערבית והמעבר לקייזרסלאוטרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 במרץ 1979 ערק אייגנדורף לגרמניה המערבית, בזכות קשריו הטובים של דינמו ברלין עם המועדון קייזרסלאוטרן. אייגנדורף הגיע עם דינמו ברלין לעיר קייזרסלאוטרן שבגרמניה המערבית, למטרת משחק ידידות בין הקבוצות, שאינו נתפס כאירוע מובן מאליו לנוכח היחסים בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית. כל שחקני דינמו ברלין עברו בדיקות פסיכולוגיות לפני המשחק, במטרה להוכיח שהם כשירים לחצות את הגבול לגרמניה המערבית ואין בכוונתם לערוק. לאחר המשחק, עצר האוטובוס של דינמו ברלין בעיר גיסן שבגרמניה המערבית, במטרה לשוב לברלין המזרחית. אייגנדורף ניצל את ההפסקה, ברח מחבריו לקבוצה, תפס מונית ונסע בחזרה לקייזרסלאוטרן. אייגנדורף הוחתם על ידי קייזרסלאוטרן, אך היה מנוע מלשחק במשך שנה שלמה, עקב חוק הקובע תקופת צינון לעריקים מגרמניה המזרחית, שנחקק על ידי אופ"א. בזמן זה אייגנדורף הועסק בקייזרסלאוטרן כמאמן נוער.

עריקתו של אייגנדורף לגרמניה המערבית נחשבה כאירוע מביך עבור השטאזי, המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית, מאחר שמועדון הכדורגל של דינמו ברלין היה תחת חסות של השטאזי, ולמעשה נוהל על ידי ראש השטאזי דאז, אריך מילקה. מילקה ביצע מספר מניפולציות על מנת שדינמו ברלין תהנה מעדיפויות שונות, ודאג שבדינמו ברלין ישחקו השחקנים הטובים ביותר של גרמניה המזרחית, כאשר אייגנדורף היה בן טיפוחיו ונחשב לאחד הכישרונות העולים של הכדורגל המזרח-גרמני. עריקתו של אייגנדורף נחשבה כבגידה במילקה ונתפסה כסכין בגב האומה המזרח-גרמנית. אייגנדורף הרבה לדבר בגנות מילקה ובגנות גרמניה המזרחית לאחר עריקתו, והעמיד את השלטונות במבוכה. גם עובדה זו אינה נחשבת למובנת מאליה, שכן עריקים מגרמניה המזרחית ידעו שזרועות השטאזי מגיעות גם לגרמניה המערבית, אך אייגנדורף התבטא ללא חשש.

אשתו של אייגנדורף, גבריאלה, נשארה בברלין המזרחית עם בתם המשותפת סנדי, תחת פיקוח הדוק של השטאזי. בערב העריקה, חזרה גבריאלה לביתה לאחר שנחקרה ארוכות, ולא מצאה את סנדי, שנחטפה על ידי השטאזי במטרה להפעיל לחץ עליה. סנדי הוחזרה לאמה רק כעבור שלושה ימים, והלחץ על גבריאלה הלך וגבר. השטאזי שלח אל גבריאלה אדם בשם פטר הומאן, שהיה מכר של גבריאלה. הם התאהבו, ועורך דין מטעם השטאזי דאג לגירושין בין גבריאלה ללוץ אייגנדורף. גבריאלה התחתנה עם הומאן, שהתברר כלותריו, סוכן של השטאזי שמרגל אחרי אנשים תוך כדי ניהול קשר רומנטי עמם. הוא עשה זאת על מנת לדלות פרטים נוספים אודות חייו של לוץ אייגנדורף, במטרה להגביר עליו את הלחץ.

בשלב זה, אייגנדורף כבר הפך לשחקן פעיל בקייזרסלאוטרן, וצבר 53 הופעות בהרכב, בהן כבש שבעה שערים. הוא הוביל את הקבוצה לחצי גמר גביע אופ"א בעונת 1982, בו הודחה הקבוצה על ידי גטבורג, כשבדרך שותף אייגנדורף ברבע הגמר בו קייזרסלאוטרן הדהימה את ריאל מדריד בתוצאה 5-0, כאשר בסיכום שני המשחקים התוצאה הייתה 6-3 לקייזרסלאוטרן. הקבוצה הציעה לדינמו ברלין לרכוש את אייגנדורף, אך מילקה סירב בתוקף להצעה, שנתפסה מבחינתו כויתור על בן טיפוחיו לגרמניה המערבית.

מותו של אייגנדורף בנסיבות חשודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 עבר אייגנדורף מקייזרסלאוטרן לאיינטרכט בראונשווייג, שם הספיק לשחק שמונה משחקים, בהם הבקיע שני שערים. על אף מעברו של אייגנדורף לגרמניה המערבית שהתרחש שלוש שנים קודם, עינו של השטאזי נשארה פקוחה עליו, והוא לווה ללא ידיעתו על ידי מרגלים מגרמניה המערבית שהועסקו כסוכנים סמויים של השטאזי. ב-5 במרץ 1983 נפצע אייגנדורף באורח אנוש בתאונת דרכים חשודה. אייגנדורף ברח מאנשי שטאזי שארבו לו מחוץ לפאב בעיר בראונשווייג בו ישב לאחר הפסד קבוצתו, והחל לנהוג לכיוון ביתו. אייגנדורף סונוור על ידי משאית גדולה בכוונה תחילה כאשר התקרב לסיבוב חד, והתנגש בעץ, והוא נפטר בבית החולים כעבור יומיים. בחקירת התאונה נטען כי אייגנדורף היה בגילופין עקב שיעורי אלכוהול גבוהים שנמצאו בדמו, על אף עדויות של אנשים שפגש באותו ערב, שטענו ששתה כמות בירה קטנה בלבד. ישנה טענה שאנשי השטאזי שפכו אלכוהול בזירת התאונה על מנת להוכיח שאייגנדורף שתה אלכוהול לפני התאונה.

לאחר איחוד גרמניה ופתיחת המסמכים הסודיים של גרמניה המזרחית, התגלה כי התאונה הייתה רצח שאורגן על ידי השטאזי. במסמכים שנמצאו היה אזכור לסינוור ולהרעלה, דבר שביסס את החשדות המוקדמים שהסינוור היה מכוון ושדמו של אייגנדורף הורעל באלכוהול רב, או שהוא אולץ לשתות בכפייה. חקירת הרצח תועדה ועובדה לסרט תיעודי בשם "מוות לבוגד" (בגרמנית: Tod dem Verräter), שהוקרן בטלוויזיה הגרמנית בשנת 2000.

בשנת 2010 טען מרגל מזרח גרמני לשעבר בשם קרל-היינץ פלגנר, שהיה חברו הטוב של אייגנדורף, שהוא קיבל הוראה מפורשת מהשטאזי לחסל את אייגנדורף, אך הוא נמנע מלעשות כך. פלגנר היה אזרח מזרח-גרמני, שעבד עבור השטאזי בגרמניה המערבית כעונש על כך שלא היה אזרח נאמן מספיק, וחיפש עבור השטאזי עריקים ואנשים שנתפסו כבוגדים.

נכון לשנת 2015, אין תשובות מוכחות באופן ודאי לשאלות מי גרם למותו של אייגנדורף וכיצד בדיוק.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם דינמו ברלין:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוץ אייגנדורף בוויקישיתוף