לוקי
 | |
| לוקי, איור מתוך ספר איסלנדי מהמאה ה-18 | |
| מקום מגורים |
מידגארד  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
Lóðurr |
| אב |
פרבאוטי |
| אם |
לאופיי |
| אחים |
ביילסט, Helblindi |
| בן או בת זוג |
סיגון |
| צאצאים |
נארוי, פנריר, הל, יורמנגנד, ואלי, סלייפניר |
  | |
לוֹקי (במקור: Loki, Loke, Loge וישנן גם גרסאות אחרות של שמו) הוא אל במיתולוגיה הנורדית. דמותו היא של נוכל תכסיסן וערמומי העובר על חוקי הטבע ועל כללי ההתנהגות המקובלים. את חייו מבלה לוקי עם האלים ותעלוליו מסבכים אותם פעמים רבות. עם זאת, הוא מצליח להטות את הכף ולהביא תועלת לבני האדם ולאלים, להם הוא מספק את מיטב הנשקים, אולם לבסוף פונה נגדם. עד היום, דמותו המורכבת והאמביוולנטית של לוקי אינה ברורה די הצורך, ודיונים עליה נפוצים במחקר[1].
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו הוא ככל הנראה מהפועל הנורדי העתיק Luka, שפירושו "לסגור" או "לחתום", בדומה לפועל Lock באנגלית. זאת מפני שמעשיו יחתמו את ההיסטוריה המיתולוגית ויביאו את עולם האלים לסופו. כך, קשורה דמותו של לוקי בקשר בל יינתק לראגנארוק, יום הדין במיתולוגיה הנורדית. בקרב אחרית הימים נלחם לוקי לצד הענקים נגד האלים, עד שמת בקרב מול האל היימדאל.
לוקי במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקי מופיע בחלק ניכר מהסיפורים של המיתולוגיה הנורדית. הוא תופס מקום מרכזי בסיפורי האדה הפואטית והאדה הפרוזאית, ובנוסף הוא מופיע בספרו של סַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס "גֵסְטַה דַנוֹרוּם" (ההיסטוריה של הדנים) ובפואמות אחרות. האדה הפרוזאית והאדה הפואטית, שמכילות את מרבית הסיפורים, אינן מסודרות לפי סדר כרונולוגי מבחינה סיפורית. כדי להקל על הבנת חלקו של לוקי במיתולוגיה, סודרו הסיפורים הרלוונטיים בסדר שונה מהמקור.
משפחתו וילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקי היה בנם של שני ענקים, פַרְבַּאוּטי (בתרגום מילולי "המכה האכזרי", שם ציורי למוות) ולַאוּפֵיי (בתרגום מילולי "אי של עלים", שם ציורי לעץ). הענקים בַיֵיְלֵסְט והֵלְבּינְדי היו אחיו. המקורות לא מתייחסים להוריו או לאחיו כלל, חוץ ממקרים שבהם שמם נדרש על מנת לתאר את לוקי. הוא יכול להיקרא לדוגמה "בנה של לאופיי"[2] או "אחיו של ביילסט"[3]. האלה סיגוּן, אשתו של לוקי, ילדה לו שני בנים – נַארְוִי ו-וַאלי[4] – ונשארה נאמנה לו על אף גורלו המר. צאצאים אלו משחקים תפקיד רק בהענשת לוקי.
ממאהבתו, הענקית אַנְגְרְבוֹדָה (בתרגום חופשי – "מבשרת הפגע"), נולדו ללוקי שלושה צאצאים מפלצתיים – הזאב פנריר, הנחש יורמונגנד והאלה הל. נבואות ידועות לאלים ניבאו כי צאצאים אלה יגרמו לחורבן בזמן הראגנארוק. הזאב פנריר עתיד להרוג את אודין ואילו הנחש יורמנגנד עתיד להרוג את האל תור. אף על פי כן, לא הסכימו האלים לחלל את משכנם ולהרוג אותם. לאחר מאמצים רבים, בהם איבד האל טיר את ידו, נכבל הזאב פנריר וחרב הוכנסה אל פיו (ראו ראגנארוק). הנחש יורמונגמד הוטל לתוך הים המקיף את מידגארד, עולם בני האדם. גודלו נעשה כה עצום עד כי הוא נאלץ לנשוך את זנבו. האלה הל, חציה דמות אישה וחציה גופה רקובה, הושלכה לשלוט על עולם המתים.
ללוקי היה צאצא נוסף – סייח בשם סִלֵייפְניר, שלוקי ילד בעצמו: במהלך המלחמה בין אלי הוואניר ואלי האייסיר נהרסו חומות אסגארד. זר הציע לאלים לבנות חומות חזקות, אולם הוא דרש שכר גבוה מאוד לעבודתו. האלים הסכימו להצעתו, בתנאי שיסיים את מלאכתו תוך חצי שנה ולא ייעזר באף אדם. בתגובה, שאל הזר אם יוכל להשתמש בסוסו סְוַדילְפַארי. האלים ערכו דיון שבמהלכו יעץ להם לוקי להסכים, ועצתו אכן התקבלה. העבודה התקדמה בקצב מסחרר ושלושה ימים לפני סוף המועד נראה היה שתסתיים בזמן. האלים החליטו כי מאחר שהסתמכו על עצתו הרעה של לוקי, שבגינה הם יאלצו לשלם סכום גבוה, מוטלת עליו החובה להכשיל את הבנאי ואיימו עליו באלימות ומוות אם ייכשל. לוקי הפך את עצמו לסוסה, פיתה את סְוַדילְפַארי ונעלם איתו עד סוף התקופה. בלי סוסו, לא הצליח הזר להשלים את מלאכתו, החל לזעום על האלים ולבסוף תור הרג אותו במכה אחת[5].
לאחר שפיתה בדמות סוסה את הסוס סְוַדילְפַארי, ילד לוקי סייח אפור בעל שמונה רגליים, וכך נולד סִלֵייפְניר. הסייח הפך לסוס המהיר בעולם והוא ניתן לאודין, אבי האלים.
בסיכומו של דבר, הודות לתושייתו של לוקי נבנו החומות המגנות על אסגארד, האלים לא נאלצו לעמוד בהתחייבותם לשלם לבנאי מחיר כבד על עבודתו והסוס סלייפניר נותר לשרת את אודין. למרות כל אלה, לוקי לא מוצג כדמות חיובית, עצתו נחשבת לעצה רעה, האלים מאיימים עליו ובנוסף פעולותיו לתיקון המצב מוצגות באור מביש. סיפור זה יכול להוות דוגמה לאופן הצגתו של לוקי בסיפורים שבהם הוא מופיע.
שיערה של סיף ונשקם של האלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד ממעשי הקונדס אותם ביצע לוקי, היה לחתוך את שיערה של האלה סיף בזמן שישנה[6]. ת'ור, בעלה גדול הממדים של סיף, איים לפגוע בלוקי אם לא יגרום לגמדים ליצור שיער חדש עבור סיף. לוקי פנה לצמד בניו של הגמד איִוַלְדי, ואלה יצרו עבורו מספר פריטים – שיער עשוי מזהב אשר יתחבר לקרקפת וייתנהג כמו שיער רגיל עבור סיף, הספינה הקסומה סְקידְבְלַדְניר אשר גדולה מכל אבל יכולה להתקפל למטפחת קטנה, והחנית הקסומה גוּנְגְניר. בנוסף, התערב לוקי עם הגמד בְרוֹק ואחיו סינְדְרי כי לא יצליחו ליצור חפצים שווי ערך. לוקי הבטיח לגמדים את ראשו במקרה ויפסיד בהתערבות. בשעה שעבדו הגמדים, לוקי הפך את עצמו ליתוש וניסה להפריע למלאכה. שני החפצים הראשונים אותם יצרו האחים, חזיר בר עשוי זהב אשר אפשר לרתום למכבה ואינו מתעייף לעולם, וטבעת הזהב דְרַאוּפְניר אשר כל שמונה לילות מתפתפת כמה תבעות הזהות לה, יצאו כמתוכנן על אף הפרעותיו של לוקי. אולם בפעם השלישית, עקץ לוקי את עפעפו של ברוק. הדם הרב הפריע למלאכה, ועל כן נוצר הפטיש מְיוֹלְניר עם ידית קצרה.
כאשר היו כל החפצים מוכנים, הם הובאו בפני האלים כדי שישפטו את טיבם. לוקי נתן את השיער הזהוב לסיף, את הספינה לאל פרייר ואת החנית גוּנְגְניר לאודין. בנוסף, תיאר לוקי את מעלותיהם של החפצים. השיער יצמח כאילו היה שיערה האמיתי של סיף, דבר לא יעצור את מעופה של החנית מרגע שהוטלה, הספינה תזכה תמיד לרוח במפרשיה ותהיה ניתנת לקיפול כמו מפית. ברוק נתן את הטבעת דראופניר לאודין ואמר כי בכל לילה יופיעו לידה שמונה טבעות זהות. את החזיר הזהוב נתן ברוק לאל פרייר ואמר כי הוא מסוגל לנוע ביבשה, באוויר ועל פני המים מהר יותר מכל סוס, ובנוסף הוא זוהר בעוצמה המספיקה להאיר כל מקום, חשוך ככל שיהיה. את הפטיש מְיוֹלְניר העניק ברוק לת'ור – על אף הפגם בידית יוכל תור להכות עמו בכל עוצמתו והפטיש לא ישבר.
האלים החליטו כי הפטיש מיולניר הוא הגנתם הטובה ביותר כנגד ענקי הכפור, ולכן היה הטוב מבין כל החפצים שהובאו בפניהם. אי לכך, פסקו האלים כי הגמדים זכו בהתערבות ועל לוקי לתת להם את ראשו. לוקי ניסה להימלט, אך תור תפס אותו. כאשר הגיע ברוק עם הסכין הזכיר לו לוקי כי ההתערבות כללה רק את ראשו ושום חלק מצווארו. התכסיס, זהה לזה המופיע במחזה "הסוחר מוונציה" של ויליאם שייקספיר, מציל את לוקי. אולם כדי לא לצאת מובס לחלוטין, תפר הגמד את שפתיו של לוקי. פציעה זו זיכתה את לוקי בכינוי "שפתי צלקת". פעם נוספת, מעשיו של לוקי מביאים רק תועלת לאלים ואולם אלה לא באים לעזרתו – האל תור אף תופס את לוקי לאחר שברוק נכשל בכך.
הרפתקאות עם תור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"תְרימְסְקְביתַה" (הפואמה של תרים), אחת הפואמות של האדה הפואטית, מספרת כי הענק תְרים גנב את מקבתו של תור והחביאה עמוק באדמה. בתמורה להחזרת הנשק דרש כי האלים ימסרו לידיו את האלה פריה. הדרישה לא הייתה מקובלת על האלים ואלה ניסו למצוא פתרון אחר. הפעם, האל היימדאל ולא לוקי מציע את התכסיס. האלים מחליטים להלביש את תור בבגדי כלה ואת לוקי כבת לווייתו ולשלוח אותם לארץ הענקים להחזיר את הפטיש. תור מתנגד, מתוך חשש שהאלים יצחקו עליו, ורק לוקי מצליח לשכנע אותו. כאשר האלים המחופשים מגיעים ליוּטוּנְהֵיים – ארץ הענקים – נערך לכבודם משתה. תרים משתומם לנוכח גודלה, תאבונה ועיניה הבוערות של "פריה". כאשר מעיר תרים כי מעולם לא ראה כלה עם תיאבון כזה, עונה לו לוקי:
שמונה ימים פריה לא אכלה
ליוטונהיים בערה תאוותה— האדה הפואטית, תרימסקביתה – "השיר של תרים", בית 26[7]
בסופו של דבר, מובא הפטיש מיולניר ומונח על ברכי הכלה כדי לקדשה. תור מנצל את ההזדמנות והורג את כל הענקים שהיו בהיכל.
בסיפור אחר[8], נאלץ לוקי להביא את תור לארץ הענקים בלי פטישו. לוקי התעופף להנאתו בצורת נץ והתיישב על אדן החלון בטירתו של הענק גֵיירוֹד. הענק הבחין בציפור ופקד על משרתיו לתפוס אותה. במקום לברוח, השתעשע לוקי ממאמציהם של המשרתים לטפס על הקיר הגבוה ואולם בסוף נתקעה רגלו והוא נתפס. גיירוד חשד שלא מדובר בציפור ודרש ממנה לגלות לו את צורתו האמיתית אולם לוקי סירב. כדי להכריחו לדבר, נעל גיירוד את לוקי בתיבה והרעיב אותו במשך שלושה חודשים. בסופו של דבר נאלץ לוקי לספר מי היה ולהישבע להביא את תור לארץ הענקים לא חמוש. הסיפור נועד להלל את גבורתו של תור ולכן מתרכז בו מכאן ואילך (ראו תור).
לוקי התלווה אל תור גם במסעו אל טירתו של הענק הקוסם אוּטְגַרְד-לוֹקי. הענק מציע שלושה אתגרים לאל תור ומבחן אחד ללוקי אשר מתרברב כי אין בהיכל איש שיוכל לאכול מהר ממנו. אבוס מלא בבשר מוצב על הרצפה, לוקי נעמד בצד אחד וישות בשם לוֹגי בצד השני. לוקי ולוגי התחילו לאכול ונפגשו באמצע האבוס. לוקי הספיק לאכול את כל הבשר, אולם לוגי הצליח לאכול את הבשר, העצמות ואת האבוס עצמו. בסופו של דבר הסתבר כי הענק תיעתע באלים ולוגי הוא בעצם התגלמות האש[9].
לוקי, הענק תְיַאצי ובתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקי הוא הגורם המניע בסיפור הפותח את הסְקַאלְדְסְקַאפַּארְמַאל ("שפת השירה"), החלק השני של האדה הפרוזאית. אודין, לוקי והוֹניר יצאו למסע ונתקלו בעדר שוורים. האלים בחרו לעצמם שור, התמקמו תחת עץ אלון, הדליקו מדורה והחלו לבשל את השור. אולם, על אף כל מאמציהם הבשר לא התבשל. נשר אשר ישב על צמרת האלון פנה לאלים והסביר כי האש לא תבשל, אם לא יתנו לו האלים מספר נתחים מהבשר. האלים מסכימים ולאחר שהבשר מוכן, הנשר לוקח לעצמו את כל החלקים הטובים. התנהגותו של הנשר הכעיסה את לוקי והוא תפס מוט חד ושיפד את הנשר. הנשר זינק למעלה והחל לעוף עם המוט התקוע בגבו ועם לוקי האוחז במוט. לוקי ניסה לשכנע את הנשר להורידו אך לשווא. לבסוף, נאלץ לוקי להישבע לנשר, הוא הענק תְיאַצי, כי ישכנע את האלה אידוּן לצאת מחומותיה המגינות של אסגארד. לוקי מספר לאלה כי מצא יער ובו תפוחים טובים כשלה ומציע לה לבחון אותם. אידון מקבלת את ההצעה – והענק חוטף אותה.
בלי תפוחיה הקסומים של אידון, מתחילים האלים להזדקן. לאחר דיון בעניין, מאיימים האלים על לוקי בעינויים ובמוות ודורשים שיחזיר את אידון. לוקי שאל את נוצות הבז של פריה ועף ליוטונהיים. לאחר שמצא את אידון, הפך אותה לוקי לאגוז, תפס אותה בטפריו ועף חזרה לאסגארד. כאשר שב הענק לביתו ומגלה כי אידון נעלמה, הוא שוב משנה את צורתו לצורת נשר ורודף אחרי צמד האלים. בזמן זה אוספים שאר האלים עצים ועורמים אותם על חומות אסגארד. לאחר שעוברים לוקי ואידון את החומות, מדליקים האלים את העצים, שורפים את כנפיו של הענק ולבסוף הורגים אותו.
סְקַאד'י, ביתו של תיאצי, מגיעה לאסגארד במטרה לנקום את מות אביה. האלים מציעים לה להתחתן עם אחד מהם כפיצוי וסקאד'י מסכימה, בתנאי שהאלים יגרמו לה לצחוק, משימה בלתי אפשרית לדעתה. לוקי לקח חבל וקשר אותו לזקנו של תיש מצידו האחד ואשכיו מהצד השני. התיש החל למשוך לכוון אחד בעוד לוקי מושך לכוון אחר וכך הסתובבו השניים, צווחים מכאב. לאחר שנפל לוקי על ברכיה של סקאד'י, לא התאפקה הענקית והחלה לצחוק.
הטחת עלבונות באלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוקסנה ("ההתנצחות של לוקי"), אחת הפואמות הבוטות של האדה הפואטית, מורכבת ברובה מהעלבות אותן מטיח לוקי באלים ובנסיונותיהם הכושלים לענות לו. מחבר הפואמה היה בקי במסורת המיתולוגית, ובין שלל ההאשמות והלגלוגים שזורים פריטי מידע רבים מסיפורים שונים. הפואמה מספרת כי הענק אייגיר ערך משתה לכבוד האלים וכל הדמויות הראשיות במיתולוגיה השתתפו, מלבד תור אשר היה במסע במזרח. לוקי לא מסוגל משום מה לסבול את השבחים אותם מרעיפים האלים על שני המשרתים של אייגיר, הורג אחד מהם ומגורש מהאולם. לאחר זמן מה, התפרץ לוקי פנימה לתוך ההיכל ודרש מקום לשבת ושיכר להרוות את צמאונו. האל בראגי ענה כי האלים יודעים מי זכאי לשבת עימם וכי ללוקי אין מקום בשולחן. לוקי פונה לאודין:
הזוכר אתה, אודין, כיצד בימים עברו
ערבבנו יחד את דמינו
הבטחת כי לא תמזוג שיכר
אם לא מורם הוא לכבוד שנינו— האדה הפואטית, לוקסנה – "ההתנצחות של לוקי", בית 9
לוקי מזכיר לאודין כי קרבתם היא כשל אחים, בעקבות שבועת האמונים שנשבעו ביניהם ואודין מורה לפנות ללוקי מקום. העובדה כי אודין ולוקי נהיו כה קרובים לא מופיעה בשום מקום אחר במקורות ומידע זה יכול להיות פרי דמיונו של מחבר הפואמה, או להיות חלק ממסורת שלא נשתמרה בכתב. עם זאת, המצב המצוין בו נשתמרה הפואמה והידע המקיף אותו מפגין המחבר תומכים בהנחה שמדובר בשריד בודד של מסורת עתיקה. אם כך הדבר, יכולה עובדה זו להסביר מדוע מרשים האלים ללוקי להתרועע עימם למרות מוצאו והתנהגותו. החל מנקודה זו מתחיל דפוס קבוע שנמשך לאורך כל הפואמה. לוקי תוקף את אחד האלים, אל אחר בא להגנתו רק כדי לזכות בעצמו בהצלפותיו הלשוניות של לוקי. בין השאר, טוען לוקי כי האל בראגי הוא פחדן וקורא לו "מקשט הספסלים" (הכוונה לאחד שיושב יחד עם הלוחמים אך לא יוצא להילחם עמם). את אידוּן מאשים לוקי בתאווה מוגזמת ובכך ש"כרכה זרועותיה סביב רוצח אחיה". אודין מואשם בכך שהוא מחלק את הניצחון בצורה לא צודקת ומקבל תזכורת שעיסוקו בכשפים הוא עניין נשי. בנוסף טוען לוקי כי פריג, אשתו של אודין, שכבה עם שני אחיו. כאשר אלת הפריון פריה מנסה להרגיע את לוקי, עונה לה לוקי:
הסי פריה, מכיר אני אותך היטב
אינך נקייה מחטאים
כל האלים והאלפים אשר התאספו כאן
לך היו מאהבים— האדה הפואטית, לוקסנה – "ההתנצחות של לוקי", בית 9
תשובותיהם של האלים לגלגניות, אם כי בוטות הרבה פחות. לא אחת נקרא לוקי לא גברי, שכן הוא הוליד את הסוס סלייפניר, אחד הביטויים המעליבים ביותר בתרבות זו. בנוסף, מזכירים האלים ללוקי את כליאתו העתידה לבוא והעינויים אשר תביא עמה. האלים מנסים לגרש את לוקי ומאיימים עליו כדי לאלצו לעזוב, אולם לוקי לא מתרשם מאיומים אלו והאלים לא מממשים אותם. כל זאת משתנה עם הגעתו של תור. תור, הדמות הגברית ביותר במיתולוגיה, לא פונה ללוקי בשמו אלא קורא לו "הנשי". בנוסף, תור מאיים כי יהרוג אותו אם לא יעזוב. לאחר חילופי גידופים, מכריז לוקי כי יעזוב רק בעקבות איומיו של תור, זאת לאחר שהספיק להאשים מספר אלים בגילוי עריות ולהצהיר כי שכב עם שלוש אלות נשואות. סביר להניח שהפרטים העסיסיים אודות האלים לא היו חלק מקובל מהמסורת וכי הפואמה הייתה קומית ברוחה. דמותו של לוקי מוצגת כמפיץ שמועות, מחרחר ריב וחסר תועלת.
מותו של האל בלדר והרגנארוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראגנארוק, סיפור אחרית הימים של המיתולוגיה הנורדית, מתאר את הקרב הסופי בין האלים ובעלי בריתם ולבין הענקים, המתים ומגוון מפלצות. בסיפור מסגרת זה, תופס לוקי את אחד התפקידים המרכזיים ופעולותיו מניעות את העלילה. בנוסף, דמותו של לוקי כפי שהיא מוצגת בסיפור שונה באופן מהותי מדמותו בשאר הסיפורים.
ראשית, לוקי הוא אביהם של פנריר, יורמונגנד והל, ואלה יביאו אסון על האלים בזמן הקרב. שנית, לפי האדה הפרוזאית, לוקי אחראי למותו של האל בלדר[10]. פעילותיו בסיפור זה נעשו זדוניות: הוא מצא דרך להרוג את בלדר, השתמש באחיו העיוור כדי לבצע את תוכניתו כך : אמו של בלדר, פריג, פחדה שמישהו יפגע בבלדר, ולכן ביקשה מכל האנשים והדברים בעולם שלעולם לא יפגעו בבלדר, האלים הכו אותו למטרת שעשוע והוא יצא ללא פגע. לוקי גילה שצמח הדבקון הלבן לא נשבע לפריג, לכן לוקי הכין ממנו חץ. לוקי כיוון את הוד, אחיו העיוור של בלדר, לבלדר, והוד ירה את החץ לכיוונו. בלדר נהרג. לוקי גם מנע את חזרתו של בלדר מעולם המתים. לוקי ניסה להימלט מזעם האלים, התחבא במקומות שונים ושינה צורות לכל מיני בעלי חיים. בזמן ששהה באחד ממקומות המחבוא, המציא לוקי את רשת הדיג. בעזרת רשת זו נתפס לבסוף, לאחר ששינה את צורתו לצורת דג הסלמון. מקורות אחרים לא קושרים את לוקי למותו של בלדר והעונש הכבד אותו הוא מקבל לא זוכה כלל להסבר.
כדי להענישו, הופכים האלים את בנו של לוקי, ואלי, לזאב ומשסים אותו בבנו השני נַארְוִי. לוקי נכלא במערה ונכבל על ידי קרביו של נַארְוִי. נחש ארסי הוצב מעליו ומטפטף טיפות ארס על פניו של לוקי. אשתו סיגוּן, נשארה איתו ואספה את טיפות הארס בקערה. אולם, כאשר התמלאה הקערה וסיגוּן רוקנה אותה, פגעו טיפות הארס בפניו של לוקי. לוקי רועד מהכאב ויוצר את רעידות האדמה בעולם. באירועי הרגנארוק משתחרר לוקי מכבליו ומוביל את המתים מהלהיים לשדה הקרב. לוקי והאל היימדאל הורגים אחד את השני בקרב זה.
מופעים אחרים של לוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של לוקי מופיעה במספר מקורות נוספים. הבלדה "סיפורו של לוקי" (Lokka táttur), שמקורה במאה ה-18 באיי פארו (אך ייתכן שהיא מבוססת על מסורות עתיקות), מספרת על העזרה אותה מושיט לוקי לאיכר במאבקו בענק הרוצה לגזול את בנו. זאת, לאחר שהאל אודין והאל הוניר לא הצליחו לעזור. לוקי מתואר כידיד האנושות והאיכר ואשתו מחבקים אותו בסוף הסיפור. שמו של לוקי מופיע גם בלחש מאזור אנגליה. הלחש מערב מסמור שלוש פרסות למיטת חולה ונקישה עליהן עם פטיש תוך כדי אמירת השורות הבאות (ללחש יש מספר גרסאות שונות מעט):
האב, הבן ורוח קדושה
את השטן מַסמרו לקורה
שלוש נקישות בפטישי אדפוק
אחת לאל, אחת לווֹד ואחת ללוֹק
הפטיש, נשקו של תור, והשם ווֹד, צורת הגייה של אודין, יוצרים רושם כי מדובר בשאריות של מסורות אליליות אשר התערבבו עם הנצרות. עם זאת, צורת החריזה של הפואמה מצביעה כי תקופת כתיבתה מאוחרת יחסית, העובדה כי לוקי לא הוזכר כמעט מחוץ לסקנדינביה והאפשרות כי שמו פשוט הותאם כדי להתאים לחריזה מחזקים את הטענה של מספר חוקרים כי לא מדובר בלחש עתיק[11].
סיפור יצירת העולם מתאר כיצד שלושה אלים – אודין, הוֹניר ולוֹדוּר – הפיחו חיים בשני עצים כדי ליצור את האדם והאישה הראשונים. כל אחד מהאלים העניק בתורו תכונה אחרת לעצים. האל לוֹדוּר לא מופיע בשום מקום אחר במיתולוגיה והיה אחראי למתן החום (או הדם, תלוי בתרגום) והצבע הטבעי. בגלל התפקיד החשוב בסיפור והאנונימיות של האל, מדובר ככל הנראה בשם לא ידוע של אחד האלים המוכרים ואחת הטענות היא כי מדובר בלוקי[12]. אולם תפקיד זה מאוד לא אופייני ללוקי וישנם אלים אחרים המתאימים לא פחות לתפקיד[13]
מקור נוסף לסיפורים ממיתולוגיה הוא ספרו של סַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס ה"גֵסְטַה דַנוֹרוּם", אשר נכתב במחצית השנייה של המאה ה-12. בדומה לסנוֹרי סטוּרְלסוֹן, מחבר האדה הפרוזאית, גם סַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס ניסה לתאר את האלים כבני אדם יוצאי דופן אשר הפכו עם הזמן לאלים במחשבתם של האנשים. אולם גישתו של סנורי סטורלוסון כלפי האלים עדינה ומכבדת יותר. דמותו של לוקי לא מופיעה ישירות בגֵסְטַה דַנוֹרוּם אבל מספר דמויות קשורות אליו באופן חזק. באחד הסיפורים, אודין מגלה את עצמו ודמות בשם מיט-אודין, הידועה "בתעלולי להטוטים", מנצלת את ההזדמנות ותופסת את מקומו. השם לא מופיע בשום מקור אחר ולוקי הוא היחיד אשר ידוע בתעלולים כלשהם. בסופו של דבר חוזר אודין, מיט-אודין נמלט לפינלנד ושם נהרג. בסיפור אחר, הגיבור תוֹרְקילוּס (כנראה תור) יורד לעולם התחתון כדי להתעמת מול ענק בשם אוּטְגַרְדַה-לוקי ולקחת שערה מזקנו. אוּטְגַרְדַה-לוקי נמצא במערה, כבול בשלשלאות ומוקף בנחשים ארסיים – בדומה לאופן בו נכבל לוקי. נראה כאילו סקסו איחד שני סיפורים שונים. הסיפור השלישי הוא תיאור של מותו של בלדר והוא לא כולל את לוקי. בסיפור זה, בלדר נהרג בקרב מול אחיו הוד על ליבה של אישה. ייתכן שסַקְסוֹ גְרַמַטיקוּס הכיר מסורת בה לוקי לא אחראי למותו של בלדר, זאת בשונה ממה שמציגה האדה הפרוזאית.
דמותו של לוקי מופיעה תחת השם לוֹגה בשלושה מתוך ארבעת חלקי האופרה טבעת הניבלונג של המלחין ריכארד ואגנר. לוקי מוצג כאל האש ושמו באופרה קשור לענק האש לוֹגי עמו התחרה לוקי בתחרות אכילה. לוג משחק תפקיד בחלק הראשון – "זהב הריין" – ומוזכר בחלקים השני והרביעי. היות שהסיפור כולו מבוסס על המיתולוגיה, גם תפקידו של לוגה דומה. תחבולותיו וערמומיותו עוזרות לאלים להיחלץ ממצבם ומניעות את העלילה.
טבעו של לוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קשה להגדיר לאיזה קבוצת אלים השתייך לוקי, האלים (האייסיר), הענקים או הוואניר. הוריו היו ענקים, אך יחסים בין אלים וענקים היו דבר מקובל. הענקית יַרְנְסַאחַה היא מאהבתו של תור והענקית/אלה סקאד'י היא אשתו של האל נְיוֹרְד. עם זאת, כל היחסים המעורבים בין אלים וענקים היו תמיד חד צדדיים – האלים לקחו לעצמם ענקיות כבנות זוג, ולא הרשו לאלות להתחתן עם ענקים. בשונה מאלים אחרים שנולדו מיחסים מעורבים (כגון מאגני, בנו של תור), גם אביו של לוקי היה ענק. מצד שני, אבי האלים אודין היה צאצאו של הענק יימיר ועדיין נחשב לאחד האייסיר. הבעיה בהגדרת טבעו של לוקי עמוקה עוד יותר ואינה מסתכמת רק בהגדרת השתייכותו לקבוצת אלים כלשהי. לוקי הוא היחיד המשנה את מינו וכלל לא ברור אם הוא אויב האלים או ידיד לא מוערך. בדומה לתכסיסנים אחרים במיתולוגיות אחרות, לוקי אינו מוגבל על ידי הגבלים אשר חלים על שאר היצורים, אלים או בני תמותה. הוא חוצה את כל הגבולות ובכך מגדיר אותם.
לא היו ללוקי סוגדים או פולחן ידועים בזמנים בהם נכתבו הסיפורים, ובשונה מאלים אחרים, שמו לא השפיע על שמות אנשים או מקומות[14]. עם זאת, מזכירים לעיתים המקורות הכתובים את לוקי כאחד האייסיר. נוסף על כל זאת, לוקי נבדל גם באופי צאצאיו. ילדיו של לוקי מהווים קבוצה מוזרה – סוס בעל שמונה רגליים, זאב, נחש, האלה הל וגם נַארְוִי ו-וַאלי האלמוניים – חלקם עומד לצד האלים וחלקם פועל נגדם. זאת בשונה מאלים אחרים אשר הולידו צאצאים "נורמליים" יותר.
סברה נוספת המנסה להסביר את טבעו של לוקי טוענת כי הוא בעצם פן אחר של האל אודין. לפי תיאור זה, לוקי מבצע את כל הדברים אותם האל אודין יודע כי יש לבצע ואולם לא מסוגל לבצעם בעצמו. לדוגמה, בלי עצתו הפרגמטית של לוקי, לא היו נבנות חומות אסגארד. דוגמה חשובה יותר היא סיפור הראגנארוק. האל אודין, מודע לכך שאין ביכולתו למנוע את הקרב ואת תוצאותיו ההרסניות מחליט להעביר את בלדר והוֹד לעולם המתים כדי שאלה ישרדו. מכיוון שאין ביכולתו לבצע את תוכניתו, עוזר לו בכך לוקי וגם נוטל על עצמו את העונש.
לוקי נקשר לא אחת למוטיב האש[15] אך מדובר בקשר שנמצא בעיקרו מחוץ למקורות. פרט לתחרות האכילה מול ענק האש לוֹגי, אין במקורות שום קשר ישיר בין לוקי לאש והאטימולוגיה המקובלת לשמו אינה קושרת אותו לאש. עם זאת, ניתן לראות בבירור כי הכאוטיות בדמותו של לוקי, החום אשר העניק לוֹדוּר (לפי הסברה הרווחת, שם אחר ללוקי) לבני האדם הראשונים והתועלת המעורבת בסכנה ונזק המופיעים בסיפורים על לוקי – קשורים כולם לאש.
אלים דומים במיתולוגיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לזהות דמויות הדומות ללוקי מבחינת התנהגותו ותפקידו בחברת האלים גם במיתולוגיות אחרות, שכן דמות התעלולן מופיעה במקומות רבים. דוגמאות ניתן למצוא בדמות זאב הערבות והעורב במיתולוגיות של שבטי האינדיאנים, אֶשוּ ואַנַנְסי מהמיתולוגיה האפריקאית, מלך הקופים מהמיתולוגיה הסינית והרמס מהמיתולוגיה היוונית. כמו לוקי, גם דמויות אלו עוברות על חוקים רבים ומבצעות תעלולים המכניסים אלמנטים קומיים לסיפורים.
בנוסף, ניתן למצוא דמיון רב בין לוקי ופרומתאוס, אם כי כאן הדמיון הוא בתפקיד אותו הם ממלאים ולא באופי הדמות. שניהם מיטיבים עם בני האדם, קשורים לנושא האש ונענשים בצורה אכזרית על ידי האלים.
לוקי בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוקי, דמות בדיונית המבוססת על האל הנורדי, מופיעה בחוברות הקומיקס "תור" בהוצאת מארוול קומיקס. לפי הקומיקס, לוקי הוא בנו המאומץ של אודין ואחיו החורג של תור, כאשר למעשה הוא בן גזעם של ענקי הכפור מניפלהיים, אויביהם של בני ממלכת אסגארד. כפי שתואר בסרט "ת'ור", לאחר שאודין שוקע בתרדמת ותור נמצא בגלות בכדור הארץ, לוקי הופך לשליטה של אסגארד. דמותו של לוקי חוזרת ומופיעה בשאר סדרת סרטי "ת'ור", כמו גם בסרט "הנוקמים", ובהם הוא מגולם על ידי השחקן האנגלי טום הידלסטון.
- דמותו של לוקי מופיעה במספר ספרים, כגון "מסכתו של לוקי" ו"דונרג'ק", שניהם מאת רוג'ר זילאזני, "אלים אמריקאים", "מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד" מאת ריק ריירדן, ניל גיימן ו"גאות הדם" מאת מלוין בריג'ס.
- דמותו של לוקי מופיעה בקומיקסים של חברת מארוול ובשיריהן של מספר להקות, כגון מנוור ות'ריון.
- גיבור הסרט "המסכה" (בכיכובו של ג'ים קארי) מוצא מסכה בה כלואה נשמתו של לוקי. המסכה מעניקה ללובש אותה כוחות מיוחדים ואופי ליצני (כך גם בסדרת האנימציה באותו שם). לוקי אף מופיע כדמות בסרט ההמשך, "המסכה חוזרת", בו הוא מגולם על ידי אלן קאמינג. הסרטים והסדרה מבוססים על קומיקס באותו שם.
- על שמו של לוקי קרויים שני הרים:
- הר לוקי – הר הגעש הפעיל הגדול ביותר במערכת השמש. הר הגעש נמצא על איו, אחד מירחיו של צדק.
- הר לוקי – הר ברכס אסגארד בארץ ויקטוריה שבאנטארקטיקה
- לוקי היה אחד השמות שהוצעו לפלנטה העשירית במערכת השמש.
- לוקי היה שם קוד לאחד המחשבים של חברת סינקלייר. המחשב היה אמור להיות ZX Spectrum משופר ונועד להתחרות מול חברת אמיגה בשנות ה־1980. לא ברור אם השם נלקח מהמיתולוגיה הנורדית או שנוצר כצורת הגייה ל־LOWCC, קיצור של Low-cost Colour Computer ("מחשב צבעוני נמוך מחיר").
- "לוקי 7" היה הכינוי שבחר לעצמו רוג'ר צ'ארלס בל (אנ'), אשר הטמין פצצות באי הנסיך אדוארד בין השנים 1988 עד 1996.
- לוקי הוא שמו של אחד משני המלאכים הסוררים שהושלכו מגן עדן, בגילומו של מאט דיימון, בסרט "דוגמה" משנת 1999.
- לוקי מופיע במספר סדרות טלוויזיה, כגון "סטארגייט SG-1", "על טבעי", "מייטי מקס", "הרקולס: המסעות המופלאים" ו"יו-גי-הו!".
- דמות בשם לוקי היא הדמות הראשית בסדרת אנימציה יפנית בשם "The Demon Detective Loki Ragnarok".
- דמותו של לוקי מופיעה בקומיקס "סנדמן" של ניל גיימן, שם אודין מזמן אותו ואת ת'ור על מנת לעזור לו לקנות את ממלכת גיהנום לאחר שלוציפר מחליט לפרוש וסוגר אותה. לאחר מכן הוא גם רוצח את אחד מאלי הרעם היפנים וגונב את זהותו כדי לברוח ממאסרו הנצחי מתחת לאדמה וגם מכיוון ש"תמיד היה לו משהו נגד אלי רעם".
- בסדרה "פאוור ריינג'רס מבצע הילוך על" לוקי ות'ור מופיעים במספר פרקים. באחד מהם לוקי מתאהב בריינג'רית הצהובה ומציע לה להתחתן איתו תמורת הפטיש של ת'ור.
- במשחק God of War משנת 2018, מתגלה כי שמו המולד של דמות המשנה אטריאוס היא "לוקי", שם שניתן לו מאימו הענקית מיוטנהיים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Scar-Lip, Sky-Walker, and Mischief-Monger: The Norse God Loki as Trickster, Shawn Christopher, Master of Arts Miami University, 2003. ראו עותק אלקטרוני
- The Figure of Loki in Germanic Mythology, Frank Stanton Cawley, The Harvard Theological Review, Vol. 32, No. 4 (Oct., 1939), pp. 309–326. ראו עותק אלקטרוני
- The Function of Loki in Snorri Sturluson's "Edda", Stefanie von Schnurbein, History of Religions, Vol. 40, No. 2 (Nov., 2000), pp. 109–124. ראו עותק אלקטרוני
- Ten Scandinavian and North English Etymologies, Anatoly Liberman, Alvíssmál, Vol 6 (1996), pp. 63–98 – כולל בין השאר הסבר על האטימולוגיה של השם לוקי. ראו עותק אלקטרוני
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האדה הפרוזאית – תרגום לאנגלית של ארתור ברודור
- האדה הפואטית – תרגום לאנגלית של הנרי בלואוס
- "הסיפור של לוקי" – בלדה מהמאה ה-18
- ה"גסטה דנורום" – תרגום לאנגלית של אוליבר אלטון
- פולחנו של לוקי – תיאור אישי של מאמין
- מאמר המנסה להפריך את עשר הטעויות השכיחות ביותר בנוגע ללוקי
- סיפור על ילדותו של לוקי. הסיפור לא מופיע במקורות וכותב טוען כי הסיק אותו מחוויות גנוסטיות אישיות.
- מאמר המתאר את לוקי כדמות שקדמה לפנתיאון אלי האייסיר והוואניר
- מאמר על צדדיו של לוקי
- תיאור קצר והומוריסטי של לוקי
- מאמר הקושר את לוקי למיתולוגיה הקלטית
- מידע אודות דמותו שלו לוקי בקומיקס של מארוול קומיקס
- מידע על הר הגעש הקרוי על שם לוקי ומספר תמונות מהאתר של נאס"א
- תיאור לחש לריפוי חולי המערב את שמו של לוקי, כולל תיאור התהליך. מתוך הספר "The Encyclopedia of Magic and Alchemy" של רוסמרי גילי, עמוד 56.
- מידע על לוקי 7, באתר חדשות CBC
- לוקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לוקי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Function of Loki in Snorri Sturlson's Edda, Stefanie von Schnurbein, University of Chicago, 2000
- ^ האדה הפואטית, לוֹקַסֵנה- "ההתנצחות של לוקי", בית 52. ראו תרגום לאנגלית
- ^ האדה הפואטית, ווֹלוּסְפוֹ - "נבואתה של החוזה", בית 51. ראו תרגום לאנגלית
- ^ באדה הפואטית, ואלי הוא אחד מבניו של אודין ומשחק תפקיד שונה בסיפור הראגנארוק.
- ^ הסיפור בשלמותו מופיע באדה הפרוזאית ("ההטעיה של גילבי", קטע 42, ראו תרגום לאנגלית) ומוזכר באדה הפואטית. ישנו הבדל לא משמעותי בין המקורות השונים. האדה הפואטית ("נבואתה של החוזה", בית 23, ראו תרגום לאנגלית) טוענת כי החומות נהרסו במלחמה עם אלי הואניר. לעומת זאת, האדה הפרוזאית טוענת כי האירוע התרחש כאשר עוד לא נבנו החומות.
- ^ האדה הפרוזאית, סְקַאלְדְסְקַאפַרְמַל, "שפת השירה", קטע 35. ראו תרגום לאנגלית
- ^ ראו את המקור, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית
- ^ הסיפור מופיע באדה הפרוזאית, סְקַאלְדְסְקַאפַּארְמַאל - "שפת השירה", קטע 18, ראו תרגום לאנגלית. גרסה שונה מעט מופיעה בפואמה תוֹרְסְדְרַפַה - "מזמור לתור", ראו מקור ותרגום לאנגלית
- ^ האדה הפרוזאית, גילבגינינג - "ההטעיה של גילבי", קטע 46. ראו תרגום לאנגלית
- ^ האדה הפרוזאית, גילבגינינג - "ההטעיה של גילבי", קטע 49. ראו תרגום לאנגלית.
- ^ המאמר The Figure of Loki in Germanic Mythology שלFrank Stanton Cawley סוקר מספר התייחסויות
- ^ האדה הפואטית - ווֹלוּסְפוֹ - "נבואתה של החוזה", בית 18. ראו תרגום לאנגלית. ראו הערת שוליים לטענה כי לודור הוא בעצם לוקי. השלישייה - אודין, הוניר ולוקי - מופיעים ביחד בשתי פואמות נוספות (Reginsmál ו-Haustlöng) של האדה הפואטית
- ^ ראו Significant Actions, Significant Time: The Nature of Man and the Cosmos, Mark Alan Singer, ראו עותק אלקטרוני
- ^ טענה זו מופיעה במספר מאמרים, כגון Function of Loki in Snorri Sturlson's Edda וScar-lip, Sky-walker, and mischief monger: The Norse god Loki as a trickster. עם זאת, השמות Lopt וLoptur קשורים ללוקי.
- ^ לדוגמה, ג'וזף קמפבל בספרו The masks of God (הוצאת SECKER & WARBURG משנת 1960, עמוד 276) מזכיר את לוקי ואומר עליו "Loki, whose very character was fire" (לוקי, שעצם טבעו היה אש). להקות שונות, כגון מנוור מתארות אותו כאל האש, דמותו ביצירה טבעת הניבלונג קשורה לאש ואיורים שונים של לוקי מציגים לעיתים את שיערו כעשוי להבות אש
