לורנס אלמה-טדמה
 | |
| דיוקנו ב-1870 | |
| לידה |
8 בינואר 1836 דרונריפ, פריסלנד (צפון הולנד) |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1912 (בגיל 76) ויסבאדן, הקיסרות הגרמנית |
| שם לידה |
Lourens Alma Tadema  |
| מקום קבורה |
קתדרלת סנט פול בלונדון |
| לאום | בריטי |
| מקום לימודים |
האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן |
| תקופת הפעילות |
1851–1912 (כ־61 שנים) |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | ריאליזם |
| הושפע על ידי | פרה-רפאליטים |
| השפיע על | ג'ון קולייר |
| יצירות ידועות |
ורדי אלאגבאלוס, אביב, נשות אמפיסה, Unconscious Rivals |
| פרסים והוקרה |
מדליית הזהב המלכותית (1906) מסדר לאופולד מסדר מיכאל הקדוש מסדר ההצטיינות אביר בלגיון הכבוד אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה Knight Bachelor פור לה מריט |
| בן או בת זוג |
לאורה תרזה אלמה-טדמה [Marie] Pauline Gressin |
| צאצאים |
לורנס אלמה-טדמה, אנה אלמה-טדמה |
  | |
סר לורנס אלמה-טדמה (Lawrence Alma-Tadema; 8 בינואר 1836 – 25 ביוני 1912) היה צייר יליד הולנד שהתאזרח בבריטניה ב-1870. סגנונו, המאפיין את התקופה הוויקטוריאנית, היה ריאליסטי ומקורב לסגנון הפרה-רפאליטים. נושאי ציוריו הם לרוב היסטוריים וסובבים סביב אירועים מרומא העתיקה וממצרים העתיקה, תוך הטמעת ידע ומחקר היסטורי, ארכאולוגי ואדריכלי לשם דיוק בפרטים. אף על פי שבימי חייו היה צייר נודע, הפכו יצירותיו למיושנות זמן קצר לאחר מותו, עקב עליית אמנות המאה ה-20.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר דרונריפ (Dronrijp) שבפריסלנד (צפון הולנד), כעבור שנתיים עבר עם משפחתו לעיר לייוורדן. בעקבות התמוטטות נפשית ופיזית שחווה בגיל 15 נאסרה עליו פעילות גופנית והוא בילה שעות רבות בבית, כך החל לעסוק בציור והחליט שיהיה לאמן מקצועי. ב-1852 התקבל לאקדמיה המלכותית לאמנות באנטוורפן. משנת 1855, מעט לפני סיום האקדמיה ובמשך כשלוש שנים לאחר מכן היה עוזרו של פרופסור לודוויק יאן דה טיי (Lodewijk Jan de Taeye), שחשף את אלמה-טדמה בין השאר לאמנות מרובינגית (ראשית ימי הביניים) והדגיש בפניו את חשיבותו של הדיוק ההיסטורי בציור, דבר שיאפיין את אמנותו של אלמה-טדמה. בין 1858 ל-1862 עבד בסטודיו באנטוורפן. בשנת 1861 צייר את עבודתו הגדולה הראשונה, "חינוך ילדיו של המלך כלוביס", בו נראית רעייתו, המלכה קלותילדה, מלמדת את שלושת ילדיהם המשותפים ליידות גרזן קרב כנקמה על מות אביה. הציור, שניחן בתחושה עזה של ריאליזם ובדיוק היסטורי ניכר, הוצג בקונגרס לאמנות באנטוורפן ומשך את תשומת לבם של המבקרים לכישרונו של הצייר הצעיר. הציור הוענק כמתנה ללאופולד הראשון, מלך הבלגים.
לאחר נישואיו לפאולין ב-1863 יצאו בני הזוג לירח דבש בפירנצה, רומא, נאפולי ופומפיי. נופי איטליה, הריסות רומא ופומפיי עוררו אותו ליצירות המבוססות על נושאי תהילת העבר של יוון ורומא. במקביל החליט להתמחות בציורי מצרים העתיקה שעבור הצגתם המדויקת השקיע שנים של מחקר ולימוד באגיפטולוגיה. ידידו של אלמה-טדמה, האגיפטולוג הגרמני גאורג אברס, הקדיש ספר לחייו וליצירותיו של הצייר.[1] ב-1865 הוזמנה אצלו תערוכה של 24 תמונות עבור הצגתן בלונדון. במאי 1869 נפטרה אשתו פאולין מאבעבועות שחורות, לאחר מכן החל לסבול גם אלמה-טדמה מתסמינים שונים ומנהלו הציע לו לעבור ללונדון, שם הייתה הרפואה מפותחת יותר. עם הגיעו ללונדון, הוא לימד באקדמיה לאמנויות ובין תלמידיו הייתה הנרייטה ריי, שהשפיעה עליה מאוד.[2] אלמה-טדמה התקבל לחברתם של הפרה-רפאליטים. בביתו של פורד מדוקס בראון פגש בדצמבר אותה שנה את לאורה תרזה אלמה-טדמה, שהייתה בת 17, והתאהב בה מיד. יצירותיו של אלמה-טדמה היו אהובות באנגליה ונמכרו שם היטב, עובדה זו, בצד יחסיו המתפתחים עם לורה תרזה, הניעו אותו להישאר במדינה. אף ששב לבלגיה, פרוץ מלחמת פרוסיה צרפת הניעה אותו לשוב לבריטניה, הפעם לצמיתות. ביולי 1871 נישאו לורה תרזה בת ה-18 ואלמה-טדמה, שהיה אז בן 34. לורה תרזה הייתה אף היא לציירת בעלת שם.
בבריטניה הוויקטוריאנית היה אלמה-טדמה לאחד הציירים המפורסמים והנמכרים ביותר. בהשפעת הפרה-רפאליטים הבהיר את פלטת הצבעים שלו. מ-1872 ואילך החל לסמן את ציוריו באופן ייחודי במספר אופוס מתחת לחתימתו, שנכתב בספרות רומיות. כן מספר בדיעבד את יצירותיו הראשונות החל מ"דיוקן אחותי" שצייר ב-1851 וזכה בסימון "אופוס I". ב-1873 קיבל אזרחות בריטית מיוחדת בהוראת המועצה המלכותית של המלכה ויקטוריה. ב-1879 היה לחבר האקדמיה המלכותית לאמנויות. ב-1882 הוצגה תערוכה רטרוספקטיבית של 185 מיצירותיו בגלריה גרובנור (Grosvenor Gallery) בלונדון.
ב-1883 שב לרומא ופומפיי, שם התרשם מהחפירות הארכאולוגיות הנרחבות שנערכו במקום מאז ביקורו הראשון. אלמה-טדמה למד את האתר ימים רבים והתעמק במחקר חיי היום-יום של רומא כפי שהם נגלים באתר. חומר זה ישמש אותו ליתר דיוק בציוריו ההיסטוריים. ב-1888 צייר את אחד מציוריו המפורסמים ביותר, "ורדי אלאגבאלוס", המבוסס על סיפור בחיבור "היסטוריה אוגוסטה" על הקיסר הרומי אלאגבאלוס (204–222) שערך אורגיה בהיכל מלא ורדים ופרחים נוספים.
לקראת סוף ימיו עסק גם בעיצוב תפאורות ותלבושות לתיאטרון ואף בעיצוב רהיטים, לרוב בשילוב אלמנטים מצריים-קדומים או רומאים בסגנון פומפיי.
ב-1909 נפטרה אשתו האהובה ללא ילדים. אלמה-טדמה נתקף שוב בבעיות בריאותיות, בשלהן נסע עם בתו היחידה מנישואיו הראשונים לעיר המרחצאות ויסבאדן, שם נפטר ב-25 ביוני 1912 בגיל 76. אלמה-טדמה נקבר בקריפטה של קתדרלת סנט פול בלונדון.
אלמה-טדמה זכה בפרסים ואותות רבים במהלך הקריירה שלו. בין היתר זכה בחברות במסדר ההצטיינות ובמדליית כבוד בתערוכה העולמית של פריז (1889).
סגנון ורלוונטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד ממאפייני סגנונו הוא הריאליזם בו מצוירים חומרים, בעיקר שיש ואבנים אחרות וכן בדים, פרחים, מתכות וחומרים אחרים. צבעיו העשירים שואבים ממסורת הציור הפלמי. ציוריו היו פופולריים והתאימו לאופן בו ביקש בציבור הוויקטוריאני לראות אמנות, בהירה, מדויקת ומהנה בה מאכלסים אנשים נאים אירועים היסטוריים קלאסיים, תוך התייחסות למחקר והידע הארכאולוגי.
בשנותיו האחרונות של אלמה-טדמה הפך סגנון זה לבלתי רלוונטי, עם עלייתם של סגנונות כמו הפוסט אימפרסיוניזם, הפוטוריזם, הפוביזם והפוטוריזם וציירים כגוגן, מאטיס ופיקאסו.
רק בשנת 1962 ערך סוכן האמנות רוברט איזקסון בניו יורק תערוכה ראשונה מיצירותיו מאז מותו[3]. בהמשך, עם התגברות ההתעניינות בתקופה הוויקטוריאנית, עלתה קרנו בקרב אספנים וחוקרים. ב-4 בנובמבר 2010 נמכרה יצירתו "מציאת משה" במכירה פומבית בבית המכירות סותבי'ס ב-35,922,500 דולר אמריקני[4] וקבע שיא חדש ליצירה מהתקופה הוויקטוריאנית (לאחר שלא הצליח להימכר במחיר פתיחה של 252 לירה שטרלינג במכירה פומבית ב-1960).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר אגודת אלמה-טדמה ו-219 ציורים
- ביוגרפיה ויצירות באתר תולדות האמנות
- יצירותיו בבית המכירות סותבי'ס.
- דף באתר Art Renewal
- ביוגרפיה ויצירות באתר GlobalGallery.com
- מיקומי היצירות
- דף באתר מוזיאון The Walters
- יצירותיו באתר סינדיקט המוזיאונים
- הסבר וידאו על הציור "האזנה להומרוס"
- לורנס אלמה-טדמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לורנס אלמה-טדמה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המהדורה האנגלית, Lorenz Alma Tadema: His Life and Works, ראתה אור ב-1886
- ^ Henrietta Rae (Mrs. Ernest Normand) : Fish, Arthur : Free Download, Borrow, and Streaming, Internet Archive (באנגלית)
- ^ Grace Glueck (19 November 1998). "Robert Isaacson, 71: Dealer in French, English Art". The Day (New London). New York Times News Service. pp. B8. Retrieved 30 May 2013.
- ^ דף היצירה