ליאון באקסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאון באקסט
Léon Bakst
Лев Самойлович Бакст
לידה 27 בינואר 1866 (יוליאני)
הורדנה (גרודנו), רוסיה הלבנה, (כיום בלארוס), האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בדצמבר 1924 (בגיל 58)
רואי מלמזון, סן ואואז, הרפובליקה הצרפתית השלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה לייב-חיים רוזנברג Лейб-Ха́им Изра́илевич Розенберг
מקום קבורה בית הקברות בטיניול עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ז'אן-לאון ז'רום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים André Bakst עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ליאון באקסט, דיוקן עצמי
ליאון באקסט מאת אמדאו מודיליאני בגלריה הלאומית לאמנות (וושינגטון)

ליאון בַּאקְסְטרוסית: Лев Самойлович Бакст;‏ 10 במאי 1866, הורדנה, האימפריה הרוסית27 בדצמבר 1924, פריז) היה צייר, תפאורן ומעצב תלבושות יהודי של להקת הבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, ערך את כתב העת "עולם האמנות" בסנקט פטרבורג יחד עם אלכסנדר בנואה, ודיאגילב. מבין תלמידיו מארק שאגאל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהורדנה כלייב רוזנברגרוסית: לב סמואילוביץ' רוזנברג; Лев Само́йлович Ро́зенберг); בהמשך שינה שם משפחתו ל"באקסט", קיצור שם נעוריה של אמו ("באקסטר"). בעת ילדותו היגרה משפחתו לסנקט פטרבורג. בגיל שש עשרה החל את לימודיו באקדמיה לאמנויות של סנקט פטרבורג, משם פרש לאחר שנתיים והתפרנס מאיורי ספרים וציור דיוקנאות. מפגש עם הצייר אלברט בנואה, אחיו של אלכסנדר אצלו למד ציור בצבעי מים, הוביל להצטרפותו לחוג "הפיקוויקים החדשים" אשר התנגד לאקדמיזם הצר ששלט אז באמנות הרוסית, בין הבולטים בקבוצה: אלכסנדר בנואה ודיאגילב. בנעוריו התנצר, אך בהמשך חזר ליהדות.

נסיעותיו לצרפת אלג'יר ותוניס מצאו ביטוי בעבודותיו המאוחרות יותר שהצטיינו בצבעים חזקים ומנוגדים. ביקור ביוון ובכרתים איפשר לו להתרשם באופן בלתי אמצעי מן האמנות הקלאסית. ב-1907 התמנה למורה בבית הספר לאמנות של ליזאבטה זבאנצבה שם לימד את מארק שאגאל במשך שנתיים את אמנות הצבע, לאחר ארבע שנים בהוראה פרש באקסט מתפקידו ועבר להתגורר דרך קבע בפריז.

עבודותיו לבמה: שחרזאדה, "שלומית", "תמר", "הנסיך איגור", "הסילפידות", "קלאופטרה", "המשתה", "הביתן של ארמיד", מנוחת אחר הצהריים של פאון, "נרקיס", "דפניס וכלואה" (עיצוב כללי של הבלט), "פדרה", "האל הכחול", "יהודית", "הקרנאבל",רוח הורד, "היפהיפיה הנמה", ציפור האש.

דמותו מופיעה בסרט "ניז'ינסקי" (1980).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאון באקסט בוויקישיתוף