ליאור אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאור אליהו
אליהו במדי נבחרת ישראל, 2015
אליהו במדי נבחרת ישראל, 2015
לידה 9 בספטמבר 1985 (בן 38)
רמת גן, ישראל
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.06 מטרים
מספר 8
דראפט מקום 44, 2006
אורלנדו מג'יק
קבוצות כשחקן
2003–2006
2006–2009
2009–2010
2010–2013
2013–2019
2019–2020
הפועל גליל עליון
מכבי תל אביב
קאחה לבורל ויטוריה
מכבי תל אביב
הפועל ירושלים
מכבי אשדוד
הישגים כשחקן
תגלית העונה בליגת העל בכדורסל (2004)
שחקן החודש של היורוליג (דצמבר, 2008)
חמישיית העונה בליגת העל (2005, 2006, 2009, 2011, 2012, 2015, 2016)
מלך הסלים הישראלי בליגת העל (2009)
שחקן העונה הישראלי בליגת העל (2005, 2006, 2015 ,2016)
שחקן העונה בליגת העל בכדורסל (2015, 2012)
אליפות המדינה (2007 ,2009 ,2011–2012, 2015, 2017)
גביע המדינה (2011–2012, 2019)
אליפות הליגה האדריאטית (2012)
גביע ווינר (2008 ,2010–2013, 2015, 2017)
אליפות ליגת העל הספרדית (2010)

ליאור אליהו (נולד ב-9 בספטמבר 1985) הוא כדורסלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הפאוור פורוורד במכבי תל אביב, הפועל ירושלים, מכבי אשדוד, הפועל גליל עליון, קאחה לבורל ויטוריה ובנבחרת ישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו נולד לקבלן הבניין מפתח תקווה, אבנר אליהו, וגדל ברמת גן, למד בה בבית הספר "המנחיל" ובתיכון בליך, בית ספר המפורסם בקבוצת הכדורסל שלו, בה כיכבו בעבר גם דורון ג'מצ'י ועודד שעשוע. בנערותו שיחק בקבוצת הנוער של עירוני רמת גן. בעונת 2002/03 היה שחקן משמעותי בעונה מוצלחת מאוד, בה הצליחה הקבוצה להעפיל לחצי גמר גביע המדינה לנוער ולפלייאוף. באותה עונה, על אף גילו הצעיר יחסית, שותף לראשונה בנבחרת העתודה ואף עזר לה להעפיל לטורניר הגמר של גביע אירופה. גם אחיו, דור אליהו, שהיה כדורגלן בתחילת דרכו עשה הסבה לכדורסל.

ליאור אליהו מזוהה עם זריקותיו לסל בסגנון ייחודי שזכה לכינוי "גויאבה".

הפועל גליל עליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונתו הראשונה בבוגרים, שיחק במדי הפועל גליל עליון.

בעונה שלאחר מכן (2004/2005), השתפר באופן ניכר והפך לשחקן הישראלי הבולט ביותר בקבוצתו. באותה עונה העמיד ממוצעים יפים של 14.5 נק' (18.2 נק' למשחק בשלב הפלייאוף), 5.3 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים בממוצע למשחק. עם זאת, מספר מאמנים טענו כי על השחקן להשתפר עוד רבות טרם יוכל לשחק ברמה האירופית. מאמן מכבי תל אביב דאז, פיני גרשון, התבטא כי "לא יכול לקלוע לסל מ-4 מטר" וטען כי הוא עוד צריך להשתפר רבות.

בעונת 2005/2006, המשיך את התקדמותו, כשהפעם הוכיח את עצמו גם בזירה האירופאית, כאשר שיחק במדי הפועל גליל-עליון במפעל ה"יורוקאפ" של פיב"א. הוא העמיד ממוצעים מרשימים של 19.2 נק', 6.3 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים בממוצע למשחק. באותה עונה, הגיע להישג מרשים כשנבחר להשתתף במשחק האולסטאר של מפעל היורוקאפ, ואף קלע 10 נק'. גם בליגת העל הישראלית המשיך להרשים, כאשר קלע 16 נק', קלט 5.9 ריבאונדים ומסר 3.1 אסיסטים בממוצע למשחק ואף זכה בתואר "מלך הסלים הישראלי". מאמנו בגליל באותה עונה, עודד קטש, אמר עליו שהוא ניחן בכישרון רב יותר ממנו.

דראפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2006, בגיל 20, העמיד עצמו לדראפט ה-NBA. פרשנים רבים בישראל פקפקו בהחלטה, מאחר שנותרו לו בשלב זה שנתיים נוספות של זכאות.

הוא נבחר בסיבוב השני של דראפט 2006 במקום ה-44 על ידי אורלנדו מג'יק והיה בכך לישראלי השני, אחרי דורון שפר, להיבחר בדראפט. עם זאת, עוד באותו הערב בחרה אורלנדו לוותר עליו ולהעביר את זכויות הדראפט עליו ליוסטון רוקטס תמורת פיצוי כספי. היות שהאחרונה בחרה שלא לממש את זכותה להחתימו על חוזה משחק, בחר אליהו להצטרף לקבוצת מכבי תל אביב.

לדבריו מ-2011 הוא קיבל טרם הדראפט רמז עבה מהמינסוטה טימברוולבס כי הם מעוניינים להחתימו גם אם לא יבחר בדראפט וכי ינסו לבחור בו בסיבוב השני אם לא ילטשו אליו עיניים מועדונים אחרים (מה שלא יצא לפועל, היות שאורלנדו ביצעה את המהלך עליו - אך לאחר חמש שנים שיחק במדי מינסוטה בליגת הקיץ של ה-NBA).

יוסטון החזיקה בזכויות הדראפט עליו עד יוני 2012 אז העבירה אותן, בנוסף לצ'ייס באדינגר אל מינסוטה טימברוולבס תמורת בחירת דראפט של הסיבוב הראשון.[1] ב-9 ביולי 2019 הודיעה הגולדן סטייט ווריורס כי רכשה את זכויות הבחירה בדראפט על ליאור אליהו ממינסוטה, מהלך הזה נעשה בעיקר כדי לפנות מקום בתקרת השכר.[2]

במכבי תל אביב ובספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2006/2007 קלע אליהו במדי מכבי 10.8 נקודות למשחק והוסיף 5.3 כדורים חוזרים בממוצע במסגרת היורוליג, בעוד בליגת העל תרם 9.4 נקודות למשחק ו-4.2 ריבאונדים. בתום עונה זו זכה אליהו באליפות המדינה הראשונה שלו. בפגרת קיץ 2007, השתתף במחנה קדם-עונה של יוסטון רוקטס בלאס וגאס, אך ניסיון זה לא צלח והוא לא הוחתם על חוזה.

עונת 2007/2008 לא היטיבה עמו. תחילה שיחק תחת הדרכתו של עודד קטש והציג מספרים יפים, אך לאחר פיטוריו של קטש, מונה למאמן צביקה שרף, תחתיו לא הרבה אליהו בדקות משחק. היחסים בין השניים הגיעו לסף פיצוץ לאחר שמשפחתו של אליהו התראיינה ב"מעריב" ותקפה את שרף ואת הנהלת מכבי. במהלך עונה זו שיחק רק 10.2 דקות ביורוליג ו-15.2 דקות למשחק בליגת העל בממוצע.

בעונת 2008/2009, תחת אימונו של פיני גרשון, קלע 14 נקודות בממוצע ביורוליג, ואף רשם את משחק השיא שלו ביורוליג ב-4 בדצמבר 2008, נגד ציבונה זאגרב, עם 24 נקודות, 17 כדורים חוזרים ו-6 אסיסטים (מדד משוקלל של 42 נקודות). במהלך חודש זה זכה בתואר ה-MVP של היורוליג לחודש דצמבר, יליד ישראל הראשון להישג.

בתום אותה העונה חתם בקבוצת קאחה לבורל ויטוריה הספרדית לשלוש עונות.[3] עם קבוצתו החדשה הגיע לרבע גמר יורוליג וזכה עימה באליפות ספרד לאחר ניצחון מרשים בסדרת הגמר על ברצלונה, אלופת היורוליג. במשחק האחרון של סדרת הגמר הוביל את קלעי הקבוצה עם 18 נקודות.

ב-31 באוגוסט 2010 חזר לליגה הישראלית כשחתם על חוזה ל-5 שנים במכבי תל אביב. בעונת 2010/2011 זכה ביחד עם מכבי בגביע ובאליפות המדינה, והגיע לגמר היורוליג שם הפסיד עם קבוצתו. בעונת 2011/12 נבחר לשחקן העונה בליגת העל.

בדצמבר 2012 מונה לקפטן מכבי תל אביב לאחר השעיית גיא פניני מהקבוצה בשל קללותיו הבוטות בדרבי.

בתום עונת 2012/13, בה הפסידה מכבי תל אביב במשחק הגמר של הליגה למכבי חיפה, מימשה הקבוצה סעיף יציאה בחוזה עם אליהו הכולל תשלום 100 אלף דולר לשחקן.[4] מכבי הציעה לאליהו לחתום על חוזה חדש בשכר נמוך יותר מהחוזה הקודם, אך הוא סירב.

הפועל ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בנובמבר 2013 חתם אליהו לקבוצת הפועל ירושלים ל-3 עונות.[5] בעונת הבכורה בקבוצה שימש אליהו שחקן מפתח. עונת 2013/14 סומנה כאכזבה גדולה לאחר שהקבוצה שהבטיחה רבות סיימה אותה ללא תואר. בתחילת עונת 2014/15 זכה עם הקבוצה בגביע ווינר והוביל אותה לאליפות ראשונה בתולדותיה.[6] אליהו נבחר בפעם השנייה לשחקן העונה.[7]

ליאור אליהו במדי הפועל ירושלים

בינואר 2016 האריך את חוזהו בהפועל ירושלים בשלוש שנים.[8]

בעונת 2016/2017 זכה אליהו עם הפועל ירושלים באליפות ליגת העל בפעם השנייה בתולדותיה מול מכבי חיפה.

ב-10 במאי 2018 רשם אליהו שיא קריירה של 15 אסיסטים בניצחון על הפועל אילת והוסיף 10 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 חטיפות.

לאחר פרישתו של יותם הלפרין ממשחק פעיל, ב-23 באוגוסט 2018 מונה אליהו לקפטן הקבוצה. במהלך העונה התגלעו ויכוחים בינו לבין מאמנו, עודד קטש, כשבשיאם הושעה אליהו לכחודש ממשחק פעיל. בחודש פברואר 2019 הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע המדינה, והצטיין במהלך משחק גמר הגביע. קבוצתו הודחה ברבע גמר ליגת האלופות בכדורסל מול טנריפה הספרדית וחצי הגמר (פיינל פור) הישראלי על ידי מכבי ראשון לציון. בסיום עונת 2018/2019 אליהו עזב את הפועל ירושלים לאחר שש עונות.

מכבי אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי 2019 אליהו חתם במכבי אשדוד מליגת העל.[9] בפברואר 2020 נפצע באימון ושבר את ידו ובכך סיים את העונה בטרם הושבתה הליגה בשל נגיף הקורונה; קבוצתו ירדה ליגה בסיום העונה.

ב-23 באוגוסט 2020 הודיע אליהו על פרישה ממשחק פעיל.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ של שנת 2021 נחשף כי ליאור אליהו התחיל להתאמן עם הפועל תל אביב ברצונו לחזור למשחק פעיל.[10]

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כששיחק בנבחרת הצעירה (העתודה) של ישראל, נחשב אליהו לאחד השחקנים הבולטים שלה[דרוש מקור]. מלבד השתתפותו במדי העתודה בעודו בליגת הנוער, הוא שיחק ב-2004 במדי נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20, שם זכתה במקום השני. שנה לאחר מכן הצעיד את נבחרת העתודה למקום הרביעי באליפות אירופה עד גיל 20 בצ'כוב (רוסיה), ביולי 2005. אליהו זכה בתואר סגן מלך הסלים באליפות, עם 18 נק' בממוצע למשחק, ובנוסף נבחר לחמישיית האליפות. חודש לאחר מכן השתתף באליפות העולם לנבחרות עד גיל 21, אשר נערכה בארגנטינה, בה סיימה ישראל במקום העשירי.

עם הזמן, קנה לעצמו מקום קבוע בהרכב הנבחרת הבוגרת, והשתתף במסגרתה ביורובאסקט 2007 וביורובאסקט 2009 ובשנה האחרונה השתתף עם הנבחרת במוקדמות היורובאסקט 2011 וסיים עם ממוצעים של 20 נק', 2 ריב', ועלה עם הנבחרת ליורובסקט 2011.

במוקדמות אליפות אירופה בכדורסל 2013 ב-8 בספטמבר רשם טריפל דאבל של 18 נקודות, 12 ריבאונדים ו-11 אסיסטים נגד נבחרת סלובקיה. באותו משחק עלתה נבחרת ישראל ליורובסקט 2013.

באוגוסט 2017 נבחר אליהו לסגל הנבחרת ליורובאסקט.

במאי 2018 הודיע אליהו על פרישה מנבחרת ישראל לאחר 160 משחקים, בהם קלע 1,686 נקודות, רביעי בקלעי כל הזמנים לאחר דורון ג'מצ'י, מיקי ברקוביץ' ובועז ינאי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים אישיים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאור אליהו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2007 (מקום 11-12)

1 חג'ג' • 2 רוט • 3 הלפרין • 4 אליהו • 5 מרקוביץ' • 6 רוברטס • 7 פניני • ‏8‏ ‏טפירו‏‏  •‏ 9 נאור • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 תמיר • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2009 (מקום 13-16)

1 רוט • 2 נעימי • 3 מקל • 4 לימונד • 5 פניני • 6 הלפרין • 7 בורשטיין • ‏8‏ ‏אליהו‏‏  •‏ 9 מזרחי • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 תמיר • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2011 (מקום 13-16)

1 אוחיון • 2 ניסים • 3 נעימי • 4 בלו • 5 פניני • 6 מקל • 7 בורשטיין • ‏8‏ ‏אליהו‏‏  •‏ 9 הלפרין • 10 כדיר • 11 גרין • 12 קוקיה • מאמן: שיבק

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2013 (מקום 21-24)

1 לימונד • 2 ניסים • 3 חנוכי • 4 טיוס • 5 אליהו • 6 כספי • 7 פניני • ‏8‏ ‏אוחיון‏‏  •‏ 9 הלפרין • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 כדיר • מאמן: שיבק

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2015 (מקום עשירי)

1 יבזורי • 2 דאוסון • 3 מקל • 4 אליהו • 5 כספי • 6 לימונד • 7 כדיר • ‏8‏ ‏אוחיון‏‏  •‏ 9 גרין • 10 פישר • 11 רות'בארט • 12 טימור • מאמן: אדלשטיין

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 2017 (מקום 21)

1 האוול • 2 הלפרין • 3 כדיר • 4 אליהו • 5 כספי • 6 דאוסון • 7 מקל • ‏8‏ ‏אוחיון‏‏  •‏ 9 בלייזר • 10 פניני • 11 זלמנסון • 12 טימור • מאמן: אדלשטיין

ישראלישראל