ליאור ייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליאור ייני
ליאור ייני, 2014
ליאור ייני, 2014
לידה 2 בספטמבר 1936
ט"ו באלול ה'תרצ"ז
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי אפיקים, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 בינואר 2021 (בגיל 84)
י"ח בטבת ה'תשפ"א
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19612021 (כ־60 שנה)
עיסוק זמר, שחקן
צאצאים שרן ייני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התרנגולים. משמאל לימין: ליאור ייני, ישראל פוליאקוב, עליזה רוזן, גברי בנאי, דבורה דותן
מני פאר מראיין את ייני בתוכנית האירוח "סיבה למסיבה" בערוץ 1 בשנות ה-80 של המאה ה-20

ליאור ייני (2 בספטמבר 19362 בינואר 2021) היה זמר ושחקן ישראלי. מהזמרים הבולטים בישראל בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייני נולד בקיבוץ אפיקים. בנם של חיים ופנינה ייני, שעלו לארץ ישראל מרוסיה בתחילת המאה ה-20, מראשוני ומקימי קיבוץ אפיקים. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המשותף של עמק הירדן בית ירח, ועשה את שירותו הצבאי בחטיבת גולני.

בשנת 1961 השתתף ייני בהצגה "כנרת כנרת" של תיאטרון הקאמרי. ב-1963 הצטרף לתוכנית השנייה של להקת התרנגולים בניהולה ובהדרכתה של נעמי פולני. הלהקה התפרקה אחרי שתי תוכניות, וב-1966 הקימה פולני עם חלק מיוצאי התרנגולים את להקת "החמציצים" שבה היו חברים ייני, עליזה רוזן, דבורה דותן וצביקה גרטל.

ב-1967 הקליט ייני תקליטון עם השיר הקצר "שיר הכרם" שכתב יעקב שבתאי והלחין סשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות". באותה שנה השתתף ייני בסרט הקולנוע "סיירים" של מיכה שגריר, לצידם של אילי גורליצקי וזאב רווח. ייני היה שותף להקלטת השיר "עמיחי" מתוך הסרט. ב-1968 גילם את התפקיד הראשי במחזמר המצליח "איי לייק מייק" בתיאטרון גיורא גודיק, בו שר במבטא אמריקאי את "מה צריך בסך הכל בן אדם" ואת "שיר הטרמפ". ב-1969 כיכב ב"הלוך הלכה החבריא", מופע של שירי מחאה רוסיים שתרגם מרוסית יעקב שבתאי. דרורה חבקין הייתה המנהלת המוזיקלית והמעבדת של המופע, ולצידו של ייני הופיעו דודו אלהרר, תמי ספיבק, יצחק כפרי ואמנון ברנזון. ייני שר את השיר המצליח ביותר מתוך המופע "בדומיה" מאת המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו. עוד באותה שנה השתתף ייני בסרטו העלילתי של דוד פרלוב "42:6", ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן-גוריון.

ב-1969 הוציא ייני תקליטון עם השיר "היא יושבה לחלון" של ביאליק ללחן של דרורה חבקין. ב-1970 יצא האלבום הראשון שלו "תודה רבה", שכלל נוסף לשיר הנושא שירים כמו "את חכי לי ואחזור", "שיר הפרטיזנים", "ביום קיץ" והשיר במקצב הבוסה נובה "בואי לאילת".

ב-1972 שיחק ייני בתפקיד הראשי בסרטו של אברהם הפנר "לאן נעלם דניאל וקס?". בסרט הוא מגלם ישראלי יורד שהפך לזמר בארצות הברית, כשהוא חוזר ארצה הוא מחפש יחד עם חבריו ללימודים את מי שהיה "מלך הכיתה" ואליל הבנות. ייני גם שר את שיר הנושא בסרט, אגדה יפנית, שהלחין אריאל זילבר למילים של אהוד מנור.

ב-1973 הופיע ייני בערב שירי מיקיס תאודוראקיס שתורגמו לעברית על ידי אביבה אורשלום - ילידת בולגריה ותלמידת אומרם מיכאל איבנהוב. השתתפו במופע עוזי חיטמן, נורית גלרון, יונית שוהם, גיא יפה ונגה שלם. בין השירים הבולטים במופע היו "אפריל זהוב", "הנער החייכני" ו"אנחנו שניים". את העיבודים לשירים ביצע המעבד של תיאודודקיס, יאניס דידיליס ובהקלטות השתתפו מלוויו המקוריים של תיאודורקיס שהיו איתו אז בישראל בסיבוב הופעות[1].

בשנות השבעים שיתף ייני פעולה עם אביבה אורשלום בניהול "תיאטרון השמש" ו"המרכז לטיפוח הזרם ההרמוני", ועבד יחד אתה על אלבומי מוזיקה. באותה תקופה הסב את שמו מ"ליאור" ל"אליאור" (אף על פי ששמו מפורסם עד היום כליאור). ב-1976 הוציאו ייני ואורשלום את האלבומים "שירים רוסיים אהובים - קלינקה" – מופע עם דני כץ בבימוי אוריאל זוהר[2]. "השלום שלי" – אלבום שכלל שירי שלום שנכתבו על ידי ילדים; ו"איתך תמיד", אלבום שבו כתב ייני את מילות השירים. ייני ואורשלום נסעו לחיות בצרפת, וכעבור שמונה שנים חזר ייני לישראל. הוא חידש את הקריירה שלו בעיקר בתיאטרון. ב-1987 הופיע במחזמר עלובי החיים בתיאטרון הקאמרי בתפקיד המפקח ז'אבר לצידם של דודו פישר, ריקי גל ותיקי דיין. עוד באותה שנה הלחין עבור מיקי קם את השיר "קזינו עולמי", שכתבה דפנה עבר הדני. השיר התמודד בקדם-אירוויזיון 1987, הגיע למקום השלישי, וזכה להצלחה גדולה. גם צולם לו קליפ בתוכנית "להיט בראש", וזהו השיר היחיד של קם שהופיע בתוכנית זו.

ב-1995 העלה מופע של שירים מאת המשורר והזמר הרוסי ולדימיר ויסוצקי בתרגומו של ייני. ב-2003 יצא התקליט "חדש וישן - סדרת מבראשית" הכולל את שירי אלבומו הראשון ואוסף משיריו הידועים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייני נישא ב-1959 לשחקנית זמירה עילם.[3] כשנה לאחר גירושיהם, נישא ב-1963 לבמאית נעמי פולני,[4] ולזוג נולדו בן ובת, השחקן והזמר יותם ייני (1964) שהופיע עמו בהרכב האיחוד של התרנגולים ואיה (1968) אחות במקצועה. שניהם חזרו בתשובה בהתבגרותם[5]. יותם ייני היה חבר בלהקת "התרנגולים 2000" שחידשה את שירי התרנגולים והופיע לצד אביו בהצגות בתיאטרון חיפה. ייני ופולני התגרשו ב-1970. מאוחר יותר בת זוגו הייתה אביבה אורשלום וכאמור, הוא נסע בעקבותיה לצרפת. הקשר ביניהם הסתיים באמצע שנות השמונים[6]. אחרי חזרתו ארצה הכיר ייני את אחייניתה של פולני, רותי, שהפכה לבת זוגו לחיים, לשניים נולד בן, הכדורגלן וקפטן נבחרת ישראל, שרן ייני (1986).

ייני נפטר ב-2 בינואר 2021, בגיל 84[7]. נטמן בבית העלמין ירקון.[8]

הוא הותיר אחריו שלושה ילדים, שני בנים ובת.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מלהקה
  • התרנגולים, האלבום השני (1963)
  • החמציצים (1966)
  • שירי תיאודוראקיס (1973)
כסולן
  • תודה רבה (1970)
  • השלום שלי (1976)
  • שירים רוסיים אהובים - קלינקה (1976)
  • ליאור ייני שר ויסוצקי (1995)
  • חדש וישן - סדרת מבראשית (2003)

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליאור ייני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור ייני בשירי תיאודורקיס, דבר, 23 באוגוסט 1973
  2. ^ אתר דני כץ
  3. ^ נערת השבוע, העולם הזה, גיליון 1148, 30 בספטמבר 1959, עמ' 28
  4. ^ חתונת התרנגולים, העולם הזה, גיליון 1357, 12 בספטמבר 1963, עמ' 21
  5. ^ יעקב בר-און, ‏קריאת התרנגול: ליאור ייני נהנה מהתחייה המפתיעה ביוטיוב, באתר מעריב אונליין, 5 באוגוסט 2015
  6. ^ אירית רותם, אין אור ואין שלום, מעריב, 6 בספטמבר 1985
  7. ^ רן בוקר, הזמר ליאור ייני הלך לעולמו, באתר ynet, 2 בינואר 2021
  8. ^ ליאור ייני באתר GRAVEZ